חיוואי הנחשים נחשב לאחד לדורסים הגדולים והשכיחים בישראל ומשתייכים למשפחת העופות מזן לוכדי הנחשים הקטלני ביותר, תזונתם של זוג אחד מגיעה למאות נחשים בעונה.
זהו העיט החיוואי, שבאופן חריג לעונה נמצא בארצנו ותועד ע"י צלם אתר פט נט, אריק גלמור, תוך שהוא דואה בשמים מחפש אחר הטרף הבא מבחינתו.
צולם במועצה אזורית גזר. צילום: אריק גלמור
המאפיין את החיוואי הוא צבעו הבהיר של גופו ותחתית כנפיו, שעל רקע השמיים הופך אותו ל"רואה ואינו נראה" – דבר המאפשר לו להפתיע את הטרף בצלילה מפוקסת מגובה רב.
החיוואי מרבה לסרוק את השטח בדאייה טרם הוא מתחיל בציד. הציד עצמו מבוצע ברוב המקרים מעמדת רפרוף באוויר, אך לעתים גם מעמדה נייחת, כמו עץ או עמוד חשמל.
כושר הראייה של החיוויאי מעולה, ועיניו הצהובות והגדולות קבועות בחזית הראש ומשוות לו מראה ינשופי ואנושי משהו. חיה מסקרנת ללא כל צל של ספק.
נדידת חיוואי הנחשים
החיוואים מגיעים אלינו מאפריקה בתחילת האביב (מרץ) וממשיכים הלאה למדינות חמות יותר צפונית לישראל בסתיו(אוקטובר). אלה נשארים לקנן אצלנו למשך כל התקופה החמה יותר של השנה בכל החבל הים תיכוני, שפלי יהודה ומקצתם בצפון הארץ.
הנדידה מתרחשת בקבוצות קטנות ובזוגות כשפעמים רבות נראה שהמשפחות נודדות ביחד, בקבוצה של שני הורים וצעיר.
האוכלוסייה המקננת כיום בארץ מוערכת בכ-500 זוגות כשרובן המוחלט, כפי שציינו קודם לכן, שוכנת בשפלת יהודה; אותו מקום שנחשב לאחד מריכוזי האוכלוסייה הצפופים ביותר בעולם של מין זה.
ניתן לראות התקבצויות של עשרות חיוואים מעופפים מעל שדה שעובר חריש. הטרקטור החורש "שולף" את הנחשים מהקרקע, והחוואים עטים על המציאה. זהו מראה משובב של תצוגת תכלית מקצועית מאין כמוה, לראותם בעת הציד מטווח קרוב !!
זיווג משמים – חיוואי הנחשים מחזר
טקסי החיזור מתחילים מיד עם חזרתם ארצה ומתרחשים בטריטוריות הקינון, קרוב לקן שעתיד להיבנות ולעתים אף בקן עצמו.
מפגני הראווה כוללים מעוף איטי ומלכותי, בכנפיים פרושות ומורמות כלפי מעלה, כשכנף הזכר כמעט נוגעת בכנף הנקבה. תוך כדי החיזור משמיעים בני הזוג קריאות רמות הנשמעות כיללה רמה.
מלבד מפגן תעופתי מרהיב חיזוריו של הזכר כוללים גם הבאת זרדים, ענפים ומחטי אורן ירוקים וסידורם בתוך הקן ואף הגשת "מתנות ציד" לנקבה.
כמו נחשים, זיקיות ומכרסמים שהזכר צד עבור הנקבה.
מדוע הוא צד עבורה את המזון?
אחת ההשערות המקובלות היא שכל פעולותיו של הזכר כמו בניית הקן והאכלת הנקבה, נועדו להרשים את הנקבה ולחזר
אחריה.
ביעילות ובחכמה איתנה, בוחנת הנקבה מצדה את מעשיו של הזכר, ורק לאחר שהוא מוכיח את עצמו כבן זוג ראוי ומוצלח היא ניאותה להזדווג עמו.
מחקרים הראו כי אצל העופות תלויה הצלחת הקינון במידה רבה במשקלה של הנקבה לפני ההטלה. ככל שמשקלה גדול יותר כך הצלחת הקינון גדלה בהתאם. כתוצאה מכך, עושה רושם כי האכלת הנקבה קשורה גם לאותה הכנה לקראת ההטלה והדגירה.
על פי תוצאות מחקר שערך בשנים האחרונות הדוקטורנט גלעד פרידמן (בהנחיית פרופ' יוסי לשם ופרופ' עדו יצחקי) נראה שזוגות החיוואים מונוגמיים ושומרים אמונים אחד לשני.
יצאתם לצפור?
רצוי למצוא שדה שעובר חריש או לדעת יום קודם על שדה כזה.
החוואים רגילים לטרקטורים ואינם מפחדים מהם, להיפך הם למדו לעקוב אחריהם עד שיבצעו חרישה באחד השדות. לא כך לגבי רכבים פרטיים, השתדלו לא לרדת מדי מהשביל הראשי עם הרכב לצפור או להרעיש בסביבת הקן הם עלולים להיבהל ולנטוש את הביצה ואת עמדת הדגירה, כולנו כמובן דואגים שהחיוואי הבא יקבל בתקופת עיבורו את אשר זקוק לו – חום ואהבה !