טפילי מעיים הם מצב שכיח אצל כלבים, אך ניתן לטפל בהם. גלה כיצד לדעת אם לכלב שלך יש תולעים, וכיצד לטפל ולמנוע תולעים.
תולעי מעיים הם אורחים לא רצויים שכיחים אצל כלבים. בעוד שהטפילים המציקים הללו לרוב אינם גורמים לסימנים בולטים, חשוב לתפוס אותם לפני שהם פוגעים בחיית המחמד שלך או מסוגלים להדביק בעלי חיים אחרים. למרבה המזל, גם הטיפול וגם המניעה של תולעים בכלבים הם פשוטים יחסית.
ישנם סוגים מרובים של תולעים, כל אחד תכונות ייחודיות משלו, עלולים להדביק כלבים. להלן הטפילים הנפוצים ביותר שנמצאים בכלבים:
הן נקראות גם אסקרידים. הן תולעים חומות ארוכות שנראות כמו ספגטי מבושל. תולעים עגולות הן התולעים הטפיליות הנפוצות ביותר שנמצאות בכלבים ובמיוחד אצל גורים.
כלבים יכולים להידבק בתולעים עגולות בכמה דרכים, וזו הסיבה שהמצב שכיח כל כך. גורים יכולים לקבל את הטפיל מאמם, בין אם הם נמצאים ברחם דרך השליה או באמצעות הנקה לאחר לידתם. גם גורים וגם כלבים בוגרים יכולים לקבל תולעים עגולות על ידי אכילתן בטעות בסביבתם או בבשר של ציפור או מכרסם נגועים. (כלבים וחתולים נגועים משילים ביצי תולעים עגולות ביציאות שלהם) .
התסמינים של תולעים משתנים לפי טפיל ויכולים גם להיות תלויים בגיל הכלב ובכמה תולעים יש להם. עם זאת, לעתים קרובות, כלבים עם תולעי מעיים אינם מראים שום סימנים. גורים שנדבקו בתולעים עגולות נוטים יותר לסבול מתסימנים מאשר לכלבים בוגרים. גורים שנדבקו לפני הלידה עלולים לא לגדול או לעלות במשקל כפי שהם צריכים. ויכולים להיות בעלי פרווה גרועה ומראה לא טוב. סימנים אפשריים נוספים של תולעים עגולות בכלבים כוללים הקאות, שלשולים ומעי חסום.
תולעי קרס הן תולעים לבנות קטנות (1-2 ס"מ). עיקול קל בחלק הקדמי של הגוף גורם להם להיראות דומים לקרס דיג. הם טפילים מגעילים במיוחד. בניגוד לתולעים אחרות שאוכלות חומרי מזון ושתייה הצפים במעיים של חיית המחמד, תולעי קרס הן מוצצות דם. הטפילים ממש מתחברים לדפנות המעיים של הכלב, ומשחררים חומר שמונע מדם החיה המארחת להיקרש ומוצצים את דם החיה.
תולעי קרס בוגרות במעיים של כלב מזדווגות ומפקידות את ביציהן ביציאות של החיה הנגועה. ביצים אלה בוקעות מאוחר יותר, ומשחררות תולעי קרס תינוקות לאדמה. כלבים יכולים להידבק על ידי אכילת תולעי קרס תינוקות מהאדמה או על ידי אכילת חיות קטנות או ג'וקים הנגועים בטפיל. תולעי קרס תינוקות מסוגלות גם להדביק כלבים על ידי נבירה בעורם. כמו עם תולעים עגולות, גורים יכולים להידבק בתולעי קרס גם דרך חלב האם שלהם.
תולעי קרס של כלבים צורכות יותר דם מאשר מיני תולעים אחרים. ולכן נוטות לגרום לבעיות חמורות יותר, ואפילו למוות אצל גורים. גורים שנדבקו בתולעי קרס עשויים להראות את הסימנים והתסמינים הבאים:
לכלבים בוגרים בריאים שנדבקו בתולעי קרס אולי אין סימן לזיהום, אך לפעמים מפתחים רבים מאותם סימנים כמו גורים. כמו כן, תולעת קרס שנכנסה לחיית מחמד על ידי כניסה לעורה, עלולה להשאיר אחריה פצעי עור מגרדים ומגורים, בדרך כלל בין אצבעות הרגליים של הכלב.
תולעי סרט הם טפילים ארוכים, שטוחים ולבנים. עם חלקי פה דמויי קרס שהם משתמשים בהם כדי לחבר את עצמם לדפנות המעיים של חיות מחמד. תולעי סרט בוגרות ישליכו חלקים מגופם (הנקראים פרוגלוטידים) לתוך היציאות של הכלב הנגוע. פרוגלוטידים נראים כמו גרגרי אורז ונראים בדרך כלל ביציאות של הכלב, בסמוך לחלקו האחורי ובאזור המחיה שלו (למשל, על מצעים). אלה ייפתחו בסופו של דבר כדי לשחרר ביצי תולעי סרט לסביבה.
כלבים נדבקים בתולעי סרט על ידי אכילת מארח ביניים. פרעושים, מכרסמים (כגון עכברים, חולדות וסנאים), וארנבות הם כולם מארח ביניים של תולעי סרט. המארחים אוכלים את הביצים שמשחררות פרוגלוטידים לסביבה. כאשר מארחי הביניים הללו נאכלים על ידי כלב, הכלב הופך למארח הטפיל החדש.
הסימן הקליני הנפוץ ביותר של תולעי סרט שבעלי חיות מחמד מבחינים בו הוא הימצאות פרוגלוטידים דמויי אורז בצואה של הכלב שלהם או סביב הקצה האחורי של הכלב. עם זאת, כלבים עשויים לחוות גם גירוי וגירודים סביב הקצוות האחוריים שלהם. כלבים נגועים בהרבה תולעים עלולים להסתיים עם מעיים חסומים.
תולעי שוט נקראות על שם צורת גופן דמוית השוט. שכן הן ארוכות ודקות בחזית ("הריס" של השוט) ויש להן קצה אחורי קצר ועבה יותר ("ידית" השוט) . רוב תולעי השוט הבוגרים חיות במעיים של הכלב, היכן שהמעי הדק והמעי הגס נפגשים. בדומה לתולעי קרס, תולעי שוט ניזונות מדם החיה.
תולעי שוט בוגרות משחררות את הביצים שלהן בצואה של הכלב הנגוע. ביצים אלו עלולות להדביק כלבים אחרים אם נאכלים.
כלבים שנדבקו במספר גבוה של תולעי שוט עלולים לחוות שלשול דמי, ירידה במשקל, התייבשות ואנמיה. ללא טיפול, זיהומים חמורים של תולעי שוט עלולים לגרום למוות.
שלא כמו תולעי מעיים, תולעי לב הן טפילים ארוכים דמויי ספגטי שמדביקים את הלב והריאות, שם הם עלולים לגרום למחלות קשות.
הגורם השכיח ביותר לתולעי לב בכלבים הוא העברה באמצעות עקיצות יתושים . כאשר יתוש יונק דם מכלב, שועל, זאב ערבות או זאב נגועים, הוא יכול לשאת זחלי תולעי לב ולהפקיד אותם בחיה הבאה שהוא נושך. אם חיית המחמד שלכם היא אותה חיה, הזחלים יכולים להתבגר בתוך גופם וליצור זיהום בלב ובריאות שלהם.
סימנים נפוצים של מחלת תולעי לב בכלבים כוללים:
למרות שתולעי מעיים עלולות לגרום לבעיות חמורות אצל כלבים, המצב בדרך כלל ניתן לטיפול. במקרה של תולעי קרס, שוט ועגולות. האבחנה נעשית לרוב באמצעות בדיקת ציפה בצואה, הכוללת שימוש במיקרוסקופ כדי לחפש ביצי טפיל בדגימה של הקקי של הכלב. מכיוון שלכלבים יכולים להיות תולעי קרס, תולעי שוט או עגולות,מבלי להראות סימנים כלשהם. מומלץ להשתמש בבדיקת ציפה צואה כדי לסנן את כל הכלבים לאיתור הטפילים פעם או פעמיים בשנה. עם זאת, גורים צריכים להיבדק לפחות ארבע פעמים בשנה. הבדיקה הזו היא לעתים קרובות חלק מבחינות בריאות רגילות.
כלבים הנגועים בטפילי מעיים אלה, מקבלים בדרך כלל תרופה נגד אנטלמינציה. (נקראת בדרך כלל תולעי תולעים) שתתחיל מיד להרוג את התולעים. ייתכן שיהיה צורך במספר מנות ובדיקות מעקב. מכיוון שתולעי קרס ועגולות נפוצות כל כך אצל גורים, בדרך כלל נותנים להם תרופות לתילוע כאמצעי זהירות נגד טפילים אלה.
לרוע המזל, בדיקות ציפה בצואה אינן אמינות באותה מידה באיתור תולעי סרט. משמעות הדבר היא שהבעלים ממלאים תפקיד מכריע בלכידת זיהומים בתולעי סרט על ידי איתור ודיווח על פרוגלוטידים. תולעי סרט מטופלות גם בתרופות לתילוע שהורגות את הטפילים מבלי לפגוע במארח.
לתרופות חודשיות למניעת תולעי לב יש שם מטעה. מכיוון שהם לא רק מגנים מפני תולעי לב. הם מונעים גם תולעי קרס ועגולות, וחלקם מגנים גם מפני תולעי שוט.
מכיוון שתולעי סרט עלולים להיות מועברים על ידי פרעושים, חשוב לשמור על הכלב שלך על מניעת פרעושים לאורך כל השנה. הווטרינר שלך יעבוד איתך כדי למצוא את אמצעי המניעה החודשיים הטובים ביותר עבור כלבך.
צעדים פשוטים שאתה יכול לנקוט בבית יכולים לעזור להפחית את הסיכויים של הכלב שלך להידבק בתולעי מעיים. איסוף הקקי של הכלב שלך בהקדם האפשרי ומניעת הכלב שלך מאכילת חיות קטנות או ציפורים כלשהן. (על ידי הליכה תמיד עם הכלב שלך ברצועה או שמירתם בשטח מגודר, למשל)
כן, בני אדם יכולים לקבל תולעים מכלבים. חשוב להגן על עצמך, על בני משפחתך ועל חיות המחמד שלך מפני הזיהומים המזיקים הללו.
בנוסף להחזקת חיות המחמד שלכם בתרופות מונעות. מומלץ גם למבוגרים ולילדים לשטוף את ידיהם במים וסבון לאחר משחק עם חיות מחמד, איסוף קקי ולפני טיפול באוכל. הארגון גם מציע לאנשים להימנע מלגעת במשטחים ובחפצים שעלולים להיות מזוהמים עם צואת בעלי חיים ולפעול תמיד לפי חוקי וטרינר.
מוצרים קשורים
חני היא כותבת המתמחה בנושאי בעלי חיים. כבר 15 שנה שהיא כותבת מאמרים וכתבות על חיות בר וחיות מחמד עבור מגוון כתבי עת ואתרי אינטרנט.
קטגוריות מובילות
מאז 2005 פטנט הוא אתר הראשון בארץ שכולו מוקדש לחיות מחמד ובעלי החיים. פטנט מחויבת להוביל את תרבות גידול חיות המחמד להביא את קולם של בעלי החיים מתן במה לכל העמותות, הארגונים הרשויות ובעלי המקצוע העסוקים בנושא והמחויבים לרווחת בעלי החיים.
