כל חובב חיות מחמד יגיד לך: זה מייסר לראות את חבריך המקסימים סובלים. במיוחד כאשר הם עשויים להיות מוכנים לחצות את גשר הקשת בענן, או במילים אחרות – למות. אבל האם כלבים יודעים שהם הולכים למות? זו שאלה קיומית שאנו נאבקים איתה גם כבני אדם, ואין לנו את כל התשובות לעצמנו, על אחת כמה וכמה לחברינו הכלבים.
ובכל זאת, יש רמזים למה כלבים עשויים להיות מודעים. וחשוב מכך, למה אנחנו צריכים לשים לב בדקדוק רב כדי להבין איך אנחנו יכולים לעזור אם הם קרובים למוות.
אנו עשויים לחשוב שאנו יודעים מה קורה במוחו של כלב פשוט בגלל הדרך שבה הם מחזירים לנו חיבה – או מטילים עלינו את החיבה שלהם! מדענים ממשיכים להיות מוקסמים מהאפשרויות לשפר את מערכת היחסים שלנו עם חברינו הכלבים, ויש מחקר מעניין בנושא.
לדוגמה, במאמר מפורט עבור קרן דנה, מדען המוח גרגורי ברנס, מחבר הספר איך זה להיות כלב, הצביע על כך שבעוד כמה כלבים להוטים יותר לשחק אחזור, אחרים לא. האם זה אומר שהם לא מבינים את הרמז – או מבינים אבל פשוט לא רוצים לשחק? זה מפתה מדי להשליך הסבר אנושי על הכלב, לאנתרופומורפיזציה. עלינו להיות זהירים בהכללה לגבי ממצאי כלבים. שכן, אין דבר כזה כלב גנרי. בדיוק כמו שאין אדם גנרי. מכיוון שכלבים לא יכולים לדבר, ההתנהגות שלהם אומרת לנו הרבה על מה שהם מרגישים.
קשה לדעת כמה כלב מבין או מרגיש לקראת סוף חייו, אבל התנהגויות מסוימות עשויות להיות ברורות יותר. נראה שכלבים רבים יותר 'נצמדים' או קשורים, עוקבים אחריך בעקביות ונשארים קרובים. נראה שכלבים אחרים מתרחקים ורוצים להיות לבד יותר ממה שהם היו בדרך כלל.
היא גם שמה לב לכמה כלבים מייללים ונובחים יותר, יחד עם רגעים של כמעט היפראקטיביות, ואז פתאום נהיים שקטים ודוממים. כאילו יש להם רצון להוציא קצת אנרגיה, ליהנות קצת יותר. אבל הם פשוט לא מצליחים לעשות את זה.
חוקרים וטרינרים אחרים מסתמכים על "מדע האזרח", שהוא מאמץ משותף בין הציבור הרחב למדענים מקצועיים לחקור את עולם הטבע, כדי לקבוע כיצד כלבים יודעים שהם מתים. באופן טבעי, עד כמה שאנחנו מכוונים לצרכים של הגורים שלנו, זה גורם לנו להאמין שהם מבינים מה קורה להם.
התצפיות שלך על תסמינים נפשיים, רגשיים וגופניים הם חלק בלתי נפרד מהפיכת הימים או השבועות האחרונים של החבר הכי טוב הפרוותי שלך ללא מתח ככל האפשר. שימו לב לאותות האלה:
אם כלב חווה שינויים פיזיים משמעותיים, הוא כנראה לא יבין מה קורה. ויהיה יותר לחוץ, מודאג או מפחד. כאפוטרופוס ובן משפחה שלהם, עלינו להיות מוכנים לספק להם נחמה ותמיכה ולעשות כל שביכולתנו כדי לעזור להם להרגיש בטוחים.
אל תתפלאו אם הכלב שלכם לא כל כך פתוח בזמן הזה – זה לא משהו אישי. אם הכלב שלך רוצה להישאר לבד, לא רוצה מגע, טיולים או משחק, כבד את זה. ודא שכולם בבית שלך יעשו אותו דבר. במקום להתכרבל או לעשות הפעלות משחק, אתה יכול להראות שאתה עדיין שם ולתמוך בהם על ידי מתן פינוקים, לדבר איתם ברכות, לשבח אותם, להציע מקומות נוחים לנמנם בהם. הישאר איתם בית, ושמור על השקט בבית. משהו פשוט כמו הקרבה והקול המרגיע שלך גם מנחמים.
יותר מכל, היו אמפתיים. תבינו שכאשר כלבים מתקרבים לסוף חייהם, ההתנהגויות והאישיות שלהם עשויים להשתנות. היו מוכנים לכך. עכשיו זה לא הזמן להתעצבן על תאונות בבית או לא לרצות לצאת לטיולים או מה שזה לא יהיה. תהיה שם בשבילם.
בהתאם לתסמינים של הכלב שלך, ייתכן שתצטרך לחשוב על אמצעים שונים לטיפול פליאטיבי, שעוזר להקל על הכאב מבלי להתמודד עם המצב הבסיסי שלו. דברים שהבעלים יכולים לעשות כדי להפוך חיית מחמד ליותר נוחה כוללים מקומות לינה למגבלות פיזיות. כמו רמפות, מתן מצעים רכים ככרית, כריות פיפי במידת הצורך, עיסוי, קומפרסים חמים והאכלת אוכל טעים. כל מה שעוזר להפחית את המגבלות הנוכחיות של הכלב ואי הנוחות. בהחלט יופיעו גם תרופות כאב מתאימות בהנחיית וטרינר.
באיזה שלב יש לך שיחה רצינית על המצב הנוכחי של הכלב שלך? ישנו סולם הערכה, המכונה סולם HHHHHMM.
על פי Merck Vet Manual, סולם זה מתייחס ל:
סקירה של אחד מהסולמות האלה כמשפחה ועם הווטרינר שלך תעזור לנהל שיחה משמעותית על הצעדים הבאים המתאימים. אמנם קשה להרפות. אבל להחזיק יותר מדי זמן, זה גם לא משהו שאנחנו רוצים להכפיף אותם אליו. שימוש בסולמות הערכה עוזר לעקוב אחר מצב חיית המחמד וליידע אותנו כשהדברים הופכים לקשים מדי עבורה. בסופו של דבר, באחריותנו כאפוטרופוסים שלהם לוודא שיש להם איכות חיים טובה כל עוד הדבר מעשי. ואם כבר לא נוח, אפילו לשקול המתת חסד.
ללא ספק, האבל שלך הוא גורם גם במעבר הזה. ואתה יודע מה? זה בסדר. אתה לא צריך לדאוג לשעשע את הכלב שלך יותר על ידי הבעת איזו שמחה הוא היה בחייך. אם בא לך לבכות בזמן שאתה מנחם את החבר הכי טוב הכלב שלך, אז תבכה. אתה אוהב אותם והם אוהבים אותך.
רייצ'ל הגיעה לארץ מהעיר ניו יורק. היא עובדת כמנהלת חשבונות ביום, אך בשעות הערב ובסופי השבוע היא מקדישה את זמנה לכתיבה על חיות מחמד, התשוקה האמיתית שלה. רייציל היא בעלים של סקופי, כלב מעורב וחכם.
מאז 2005 פטנט הוא אתר הראשון בארץ שכולו מוקדש לחיות מחמד ובעלי החיים. פטנט מחויבת להוביל את תרבות גידול חיות המחמד להביא את קולם של בעלי החיים מתן במה לכל העמותות, הארגונים הרשויות ובעלי המקצוע העסוקים בנושא והמחויבים לרווחת בעלי החיים.
