מלבד העובדה שהן מוצצות דם הן גם מעבירות מחלה מסוכנת מאוד, היכולה לגרום למוות, ולא רק בכלבים! המחלה הזו נקראת קדחת קרציות והיא נגרמת על ידי חיידק טפילי בשם ארליכיה קאניס (EHRLICHIA CANIS). החיידק הזה יושב בתוך הקרצייה החומה ומועבר לכלב ע"י נשיכה של הקרצייה, ישירות לתוך מחזור הדם. עירוי דם נגוע יכול אף הוא להדביק כלב אשר מקבל מנת דם. ממחזור הדם, החיידק מתיישב לו בתוך כדוריות הדם הלבנות ומתחיל לזרוע הרס.
המחלה הזו מעט מסובכת מכיוון שלה 3 שלבים, ולא תמיד ניתן לעלות עליה בשלבים הראשונים. יש להסביר שהמחלה אינה עוברת מכלב לכלב, אלא רק קרצייה נגועה מעבירה אותה.
שלבי המחלה
- שלב ראשון – השלב האקוטי: מגיע כמה שבועות לאחר ההדבקה ויכול להמשך עד כחודש ימים. יכול להוביל לחום ולדיכוי של פעילות מוח העצם. הכלב יראה לנו "חולה מעט", חוסר תיאבון, חום, מעט רזון, חוסר חיוניות.
- שלב שני – השלב הסאב קליני: בשלב הזה אין כל כך סימנים ברורים לעין. והוא יכול להימשך עד סוף ימי חייו של הכלב. אך הכלב עדיין נגוע, וחלק מהכלבים יצליחו להיפטר מהמחלה בכוחות עצמם בתקופה זו. אך חלק מהם לא יצליחו, מה שיוביל לשלב השלישי.
- שלב שלישי – השלב הכרוני: כאן פעילות המוח עצם ממש מדוכאת. וכך, ספירת הדם תהיה נמוכה מאוד בכל סוגי תאי הדם, נראה דימומים, צליעות, דלקות שונות, בעיקר בעיניים, סימנים נוירולוגיים ובעיות בכליות. השלב הזה הוא המסוכן ביותר והוא יכול להוביל אף למות הכלב.
סימני המחלה
בשלב הראשון והאקוטי הסימנים יהיו כלליים ויידמו לשפעת: בלוטות לימפה נפוחות, חום, הפרשות מהאף והעיניים ובצקות ברגליים. בשלב השני והסאב קליני אין סימנים. ולכן, לפעמים יהיה נדמה לנו שהכלב לא הרגיש טוב כמה ימים ועבר לו. בשלב השלישי והכרוני נראה סימנים רבים כגון צליעה, דלקות עיניים ובעיות נוירולוגיות. סימן היכר אופייני הינם דימומים מהאף, מפי הטבעת, וכן דימומים מפצעים פשוטים שאינם נקרשים.
אם חושדים במחלה או רואים אחד מהסימנים המפורטים יש להביא את החיה לוטרינר בהקדם האפשרי. שם, ייעשו בדיקות מקיפות לכלב הכוללות: בדיקה פיסיקאלית, בדיקות דם בהן נראה את מספר תאי הדם הלבנים, האדומים וטסיות הדם. בדיקה ספציפית הנותנת את מספר הנוגדנים שהגוף מייצר בחשיפה למחלה ולעיתים אף משטח דם הנבדק תחת מיקרוסקופ.
ככל שנתפוס את המחלה בשלב מוקדם יותר כך גדלים סיכויי ההחלמה של הכלב. בשלב האקוטי, יש סיכויי החלמה טובים בהיתן טיפול מתאים. בשלב השני, בעל החיים עלול לא להגיב לטיפול אם הנזק הנגרם למוח העצם ולמערכת החיסונית גדול מדי. הטיפול הניתן הוא אנטיביוטיקה ספציפית ובטיפול תומך. לעיתים כאשר ספירת הדם נמוכה מאוד יהיה צורך במתן מנת דם ו/או סטרואידים.
כיצד למנוע את המחלה?
בראש ובראשונה להימנע מהקרציות עצמן! קולר נגד קרציות באיכות אמינה יעשה את העבודה. יש לדאוג שהקולר יהיה בשימוש לתקופת היעילות המוגדרת ולא מעבר לכך. כלבים המטיילים בשדות או במושבים יש להבריש לעיתים תכופות ולחפש אץ הקרציות על החייה. במיוחד במקומות האהובים עליהן: אוזניים ובין אצבעות הרגליים. יש לזכור שמניעת הקרציות בישראל הינה כל השנה והקרציות שלנו לא מכירות את המושג חורף.יש להחליף את הקולר בתדירות של 4-5 חודשים.