בלוטת הערמונית היא בלוטת מין הקיימת בכלבים וחתולים, אך בחתולים מחלות בבלוטה זו הם דבר נדיר מאוד. בכלבים התופעה מופיע בדרכ' רק בקבוצה מסויימת- כלבים לא מסורסים אשר נמצאים בחצי השני של חייהם.
המחלה הכי נפוצה בבלוטה היא הגדלה שפירה (לא ממארת) של בלוטת הערמונית ( Prostatic Benign Hyperplasia). במצב זה הפרוסטטה מוגדלת (היפרפלסיה) יותר מהרגיל והגורם לכך הוא חוסר איזון הורמונלי בכלבים לא מסורסים. מחלות אחרות פחות נפוצות בבלוטה הן- אבצס, ציסטה, דלקת הנגרמת מזיהום חיידקי, דלקת הנגרמת ללא סיבה ידועה וגידולים. לשמחתנו גידולי ערמונית הם נדירים יותר ביחס למחלות האחרות, אך סיכויי ההחלמה מהם נמוכים יותר.
הסימנים הקליניים הנפוצים ביותר למחלות אלו הם: שתן דמי ודימום מקצה איבר המין. סימנים נוספים היכולים להופיע –חום, הקאות, חולשה כללית, אנורקסיה, חשק מיני ירוד, בטן מוגדלת, בעיות במתן שתן, עצירות או שלשול. יש לזכור כי לעיתים לא יופיעו סימנים בכלל עד השלב שבו הבלוטה מוגדלת מאוד.
את הדיאגנוזה נבצע בעזרת מישוש הבטן ובדיקה ריקטלית. ניתן לבצע בדיקת שתן ותרבית ,בדיקת דם, איסוף נוזל מבלוטת הערמונית ובדיקתו, צילום רנטגן ואולטרסאונד ובמקרים מסוימים ביופסיה.
לרוב הטיפול כולל אנטיביוטיקה למינימום של 4 שבועות, טיפול בהורמונים כגון Megestrol Acetate במקרים של בלוטה מוגדלת. סירוס יתבצע במקרה של כישלון הטיפול התרופתי ומומלץ כאמצעי מניעה למחלות הנפוצות בבלוטת הערמונית .כאופציה אחרונה נבצע טיפול כירורגי.
לסיכום, מניעה וזיהוי מוקדם של הסימנים הקליניים יתרמו לצמצום היקף מחלות בלוטת הערמונית ויעזרו לשמר את בריאות חיית המחמד שלכם.
עד הפעם הבאה, היו ערניים לשינויים בהתנהגותם ושימרו עליהם בריאים, אוהד.