גידול כלבים וחתולים תחת קורת גג משותפת היא תופעה חדשה יחסית, שלא נצפתה עד לשנים האחרונות. וזאת, נראה, עקב ההשקפה הרווחת כי חתולים וכלבים מתקשים לחיות זה לצד זה בשל "אופיים השונה" ובשל היותם חסרי יכולת מולדת ליצור תקשורת ההדדית. כתוצאה מכך, אנשים רבים המעוניינים לגדל בביתם את שני המינים יחדיו מודאגים מיכולתם לחיות בצוותא.
הבנה טובה יותר של מגוון הגורמים התורמים להיווצרות היחסים בין כלבים לחתולים עשויה לשפר בעתיד את רווחתם ואת רווחת בעליהם. וכתוצאה מכך, להביא לעלייה במספר בעלי החיים המאומצים מידי שנה ממקלטים. ובכך להפחית את מספר בעלי החיים הנידונים להמתה.
דרווין (1859, 1868) הגדיר את המונח ביות כתהליך המשלב אילוף בעלי חיים, תוך שליטה באוכלוסייתם, באמצעות הכלאות מכוונות בשבי. בסופו של תהליך זה, בעלי החיים "מאמצים" תכונות המאפשרות לאדם לשלוט עליהם. תהליך הביות הוא תוצאה של שני תת-תהליכים: ביולוגי ותרבותי. התהליך הביולוגי דומה לתהליך האבולוציוני, שבו בעל חיים, המבודד מבחינה רבייתית מהאוכלוסייה הטבעית, יוצר קבוצה מייסדת קטנה, שמתרבה תוך יצירת מאגר גנטי התואם בצורה מיטבית את סביבתה החדשה בקרבת האדם. מאחר שתהליך רבייה זה איננו מווסת על ידי מתחרים, הרי שהוא מאפשר יצירת מגוון גנוטיפים, שלא היו שורדים בטבע באופן רגיל. התהליך התרבותי מתייחס לתכנון כלכלי-רווחי שנעשה על ידי האדם, שהוביל לרבייה מכוונת, שתכליתה יצירת גזעים בעלי תכונות רצויות.
במהלך הביות, עברו בעלי החיים שינויים מורפולוגיים והתנהגותיים שונים. נוצר שינוי בהתנהגות החברתית, שהביא לכך שבעלי החיים הם פחות תוקפניים ובעלי יכולת התאמה גמישה לסביבתם. בנוסף, תהליך הביות הביא לשינוי תדירותם של דפוסי התנהגות שונים, על ידי שינוי סף הביטוי שלהם ולא על ידי מחיקת התנהגויות מתוך רפרטואר ההתנהגויות (לנקודה זו חשיבות רבה בבחינת ההתנהגויות המאפיינות כלבים וחתולים במחקר שלהלן).
כיום, הכלב (Canis familiaris) וחתול הבית (Felis catus L.) הם שני מיני חיות המחמד הנפוצים ביותר בעולם. מממצאים ארכיאולוגיים עולה, כי הכלב, השייך למשפחת הכלביים (Canidea) שבסדרת הטורפים (Carnivora), הוא בעל החיים הראשון שבוית, ככל הנראה לפני 14 אלף שנים. לפי עדויות חדשות, המתבססות על ממצאים מולקולריים, ייתכן שהביות התרחש כבר לפני 100,000-35,000 שנים. נראה כי אביו הקדמון של הכלב הוא הזאב האסייאתי (Canis lopus) (Savolainen et al, 2002).
ביות חתול הבית ,(Felis catus L.)ממשפחת החתוליים (Felidae) שבסדרת הטורפים (Carnivora), התרחש, בנראה, על פי עדויות אחרונות, לפני כ-9,500 שנה בקפריסין (ולא במצרים, כפי שסברו עד כה). מקורו של חתול הבית בתת המין-האפריקני של חתול הבר (Felis silvestris lybica) (Vigne et al, 2004).
כיום מקובלת הדעה, כי הכלבים הראשונים שחיו במחיצת האדם עשו זאת ללא אילוץ מצדו, בתמורה לתגמול של אוכל ותשומת לב. הכלב, בהיותו יצור חברותי, עבר תהליך סלקציה, שבמסגרתו תפס מקום מיוחד בחברת האדם, וכיום הוא משמש לאדם הן כחיית מחמד והן לצורך מילוי מגוון תפקידים, ביניהם: נחיית עיוורים, עזרה לחרשים ולחולי אלצהיימר ומילוי צרכים אזרחיים וביטחוניים. כגון איתור נעדרים, גילוי סמים, חומרי נפץ וכימיקלים. ממחקר שנערך לאחרונה אף עולה, כי כלבים, לאחר אימון מתאים, הצליחו, באמצעות הרחת האוויר הננשף מפי חולים, לזהות הימצאות גידולי סרטן שד וסרטן ריאות אצל חולים (McCulloch et al, 2006).
החתול בוית בתחילת עידן החקלאות, לצורך ויסות אוכלוסיית המכרסמים שפגעה במאגרי התבואה. תוצאה ישירה מכך הייתה, שלחתול סופקו משאבים כגון מזון ומקלט זמני, אולם לא התקיימה בקרה על תנועתו ורבייתו, כפי שנעשה בשאר המינים המבויתים. כתוצאה מתהליך זה, לחצי הסלקציה שהופעלו על החתול בתהליך הביות שלו היו, כנראה, קטנים ביחס לאלה שהופעלו על הכלב, דבר שהתבטא בשינויים מורפולוגיים והתנהגותיים מעטים יחסית. עם זאת, מבעל חיים שתפקידו למגר מכרסמים הפך החתול לחיית מחמד, וכיום תפוצתו קוסמופוליטית, כנראה בשל יכולתו להתאים עצמו למגוון סביבות חיים רחב. כולל דירות מגורים (Izawa and Doi, 1994).
כלבים וחתולים משתייכים, שניהם, לסדרת הטורפים, ועל כן שניהם אגרסיביים וציידים יעילים. אולם, שני מינים אלה שונים מאוד זה מזה בהתנהגותם החברתית. בשונה מכלבים ומאבות אבותיהם הזאבים, שהם בעלי חיים חברתיים החיים בלהקה וצדים את טרפם בשיתוף פעולה, חתולים משתייכים למשפחה שונה, שבה רוב חבריה סוליטריים, הצדים באופן עצמאי.
הגישה האתולוגית המסורתית והגישה המודרנית. לפי הגישה האתולוגית מקובל לנתח את קיום סימני התקשורת בין בעלי החיים לאור סביבתם הטבעית ולאור חושיהם. כך, לדוגמה, ניתן להסביר באמצעות הגישה האתולוגית שימוש שכיח בחוש הריח לצורך תקשורת בכלבים ובחתולים, כתוצר לוואי של תהליך ראשוני, שבו חלה התפתחות של חוש הריח לצורך הבחנה במזון.
הסבר נוסף לחוש הריח המפותח של כלבים וחתולים נעוץ בהיותם בעלי חיים טריטוריאליים. שהשתמשו בהשארת סימני ריח בשטח על מנת לתקשר עם פרטים שאינם רצויים בשטח מחייתם. על פי הגישה המודרנית יש להתייחס בבחינת סימני תקשורת למהות המידע המועבר ולדרכי העברתו.
בהתאם לגישה זו ניתן לבחון כיצד סימנים הופכים להיות יציבים מבחינה אבולוציונית. או כיצד הם "נקראים" על ידי בעלי החיים, בהתחשב בעובדה כי המוסר והמקבל אינם משתייכים תמיד לאותו מין ויש להם אינטרסים שונים.
מוצרים קשורים
בן הוא כותב ותיק מהעיר חיפה שמתמחה בכתיבה על בעלי חיים. הוא למד ביולוגיה בתיכון ומאז התעניין מאוד בעולם החי. הוא התחיל לכתוב מאמרים על בעלי חיים בבלוג אישי בתחילת שנת 2000 ומאז פרסם מאמרים רבים. חובב גלישה, NBA והבעלים של סאני - גולדן רטריבר חייכני.
קטגוריות מובילות
מאז 2005 פטנט הוא אתר הראשון בארץ שכולו מוקדש לחיות מחמד ובעלי החיים. פטנט מחויבת להוביל את תרבות גידול חיות המחמד להביא את קולם של בעלי החיים מתן במה לכל העמותות, הארגונים הרשויות ובעלי המקצוע העסוקים בנושא והמחויבים לרווחת בעלי החיים.
