במלחמת לבנון השנייה, כתוצאה מהיעדר תוכניות להתמודדות ולפינוי האוכלוסייה ממוקדי הפגיעה, נצפתה תופעה של משפחות ויחידים שסירבו להתפנות ללא חיות המחמד שברשותם, מחד; ומאידך, היו רבים אחרים שנטשו את חיות המחמד שלהם, ללא מתן פתרון ומענה לחיות שהשאירו מאחור.
"נפקדות הריבון" הינו אחד הכשלים הבולטים והמרכזיים, העולים מדוחות רבים, שפורסמו לאחר מלחמת לבנון השנייה. ככלל, המדינה לא עמדה לרשות האזרח ופטרה עצמה מאחריות לענות על צרכיו.
במטרה לבדוק את ההשלכות והשפעות של נוכחות חיות מחמד על תהליכי פינוי אוכלוסייה מאזורים מוכי אסון (פגעי טבע, מלחמות וטרור), נערך סקר, באמצעות הפצת שאלונים למשפחות אשר ברשותן חיות מחמד. השאלונים הופצו בקליניקות וטרינריות ובחנויות לממכר ציוד ומזון לבעלי חיים.
מערך המחקר שנעשה
נאספו 115 שאלונים. 109 מתוכם מולאו על ידי בעלי כלבים, ו-6 מולאו על ידי בעלי חתולים. ההיבטים שנבדקו באמצעות הסקר:
1. הקשר בין חיית המחמד לבין בעליה.
2. מיקום מגורי חיית המחמד בשגרה ובשעת חירום.
3. הקשר בין כניסת הנשאלים למקלט/ממ"ד לבין הכנסת חיות המחמד למקלט/ממ"ד.
4. חיית המחמד כגורם מעכב בהחלטה להתפנות מאזור הסכנה.
5. מקום שהות חיית המחמד, במידה שהמשפחה התפנתה בלעדיה.
6. מידת מעורבות הרשויות בטיפול באוכלוסיית בעלי חיות מחמד ובכלבים עזובים.
7. חשיבות הקמת שירות לפינוי חיות מחמד בעת חירום.
מה התוצאות היו?
תוצאות המחקר מצביעות על כמה נקודות תורפה, המחייבות התייחסות לצורך היערכות לקראת מצבי חירום עתידיים:
1. הובהר, מעל לכל ספק, שהאוכלוסייה מתייחסת לכלב כאל בן משפחה, ללא השפעת מין, גיל, מקום מגורים, מצב משפחתי, מספר ילדים או ממוצע גילאי הילדים.
2. נמצא, שככל שהקשר בין האדם לחיית המחמד הדוק יותר, וכשבעל החיים נחשב כחלק מהמשפחה, מקום מגוריו יהיה בתוך הבית.
3. 26.6% מהנסקרים לא התפנו מבתיהם מאחר שלא היה להם פתרון לחיות המחמד שברשותם.
4. מרבית הנבדקים שהתפנו נאלצו להשאיר את הכלב בבית [63.4%]. הם לא רצו להשאיר את הכלב בתוך הבית ולכן השאירו אותו מחוץ לבית [66.7%], ולא השאירו לכלב מזון ומים [20%].
המסקנות
ממצאים אלה מצביעים על המציאות שאליה נקלעו משפחות בעלות חיות מחמד בעקבות מלחמת לבנון השנייה, ומאוששים את תופעת נטישת חיות מחמד בחצרות בתים ללא מזון ומים.
לפיכך, אין ספק שקיים צורך בבניית תוכניות לפינוי משפחות בעלות חיות מחמד, המציעות פתרונות טובים ויעילים. על ידי כך אפשר יהיה לשפר את היענות האוכלוסייה לפינוי מאזורי הסיכון, למנוע מצבי איום קיומי על האוכלוסייה (מטרתה הראשית והעיקרית של תוכנית הפינוי) ולמנוע את תופעות הנטישה וההזנחה של חיות מחמד, אשר מהוות מעמסה ומטרד על הקהילה ועל משאביה.
מאחר שאנו חיים, לצערנו, באזור "רגיש" למצבי חירום – יחידת "חיות וחברה" באוניברסיטת תל-אביב, העוסקת בחקר יחסי הגומלין בין אנשים ובעלי חיים – עומדת לקיים ביולי הקרוב כנס בנושא היערכות לטיפול בבעלי חיים במצבי חירום, לגיבוש אסטרטגיות ותוכניות פעולה בנושא זה.
מטרת הכנס היא לזהות את צורכי השטח וליצור שיתוף פעולה רב-מערכתי בין כל הגורמים המעורבים: בכנס ישתתפו נציגים בכירים של האקדמיה, נציגי המשרד להגנת הסביבה ונציגי משרד החקלאות, שידברו על היערכות השירותים הממלכתיים בישראל למצבי חירום ועל היערכות והתמודדות בעלי עניין בעת תרחישי פגיעה במשק החי. בכנס ישאו דברים גם מומחים ונציגי עמותות שפעלו בשטח במצבי חירום קודמים. בחלקו האחרון של הכנס ייערך דיון שיכלול הפקת לקחים, בהשתתפות המרצים, מומחים והקהל.