תוכי קקדו – הכל על התוכי יפה התואר

תוכי קקדו הם ציפורים מלאות חיבה והופכות לחברו הטוב ביותר של הבעלים – הם אפילו מסוגלים לחקות את המילים שלך אם אתה בסביבה מספיק זמן. יש 21 מינים של קקדואים בעולם, כאשר המינים הנפוצים ביותר בשבי כוללים את הקקדו המולוקאי, הגופין, המטרייה, הקקדואים (גדולים וקטנים יותר) וקקדו חשופות עיניים.

משפחת ציפורי הקקדו מחולקת בעיקר לשתי תת-משפחות: קקדו לבנים (קָקָדוּ מינים) וקקדואים כהים (קליפטורהינצ'וס מִין). ישנם כמה מינים מרוחקים שאינם מתאימים לאף אחת מהקטגוריות, כמו קוקטיילים, שהם החבר הקטן ביותר במשפחת הקקדואים.

סקירת המינים של תוכי קקדו

שמות נפוצים:קקדו שחור-אדום, קקדו שחור אדום-זנב, קקדו לבן, קקדו שחור-צהוב, קקדו שחור צהוב-זנב

שם מדעי: קָקָדוּ(לבן), קליפטורהינצ'וס(אפל), נימפיקוס (קוקטיילים), אולופוס(מוֹט), קלוצפלון (כנופיה-כנופיה), חרטום(כַּף הַיָד),לופוקרואה(מייג'ור מיטשל'ס)

גודל מבוגר: 32-35 ס"מ  (משתנה לפי מינים)

תוחלת חיים: 30 עד 70 שנים תלוי במין, או מדי פעם יותר; קוקטיילים יכולים לחיות כ-20 שנה

מוצא והיסטוריה

כל מיני הקקדו מתרחשים באוסטרליה ובאיים סביב אוקיאניה, כולל מלזיה, הפיליפינים, האיים המזרחיים באינדונזיה וואלסיה עד גינאה החדשה ואיי שלמה. הקקדו תופסים מגוון רחב של בתי גידול, מיערות באזורים תת-אלפיניים ועד למנגרובים. המינים הנפוצים ביותר, כמו הגלאה והקוקטייל, מעדיפים אדמה פתוחה שבה יש זרעי דשא בשפע.

טֶמפֶּרָמֶנט של תוכי קקדו

קקדו הם ציפורים מלאות חיבה. הם די חביבים ונקשרים מאוד עם בעליהם. עם זאת, החברותיות והצורך בחיבה אומר שהם דורשים הרבה מאוד זמן מהבעלים שלהם. ללא תשומת לב, קקדו ייכנסו לדיכאון, יפגינו התנהגויות נוירוטיות או יפגמו מעצמם. הם אינטליגנטים, שובבים, שובבים ויכולים להיות רועשים במיוחד.

אַזהָרָה

קקדו מרגש, ולפעמים הם לא מתערבבים היטב עם ילדים צעירים. מקור עוצמתי של קקדו יכול לפצוע ידיים קטנות ודוחקות, אז היזהר בעת הכנסת קקדו למשק בית עם ילדים קטנים.

דיבור

קקדו יכול לחקות כמעט כל צליל, כולל מילים. גודל אוצר המילים של הציפור שלך תלוי לחלוטין במאמצים שלך. יכולת הדיבור של קקדו תלויה במינו ובכמה הכשרה הוא מקבל. קקדו גלאח, קציצות גופרית וארוך-מקור הם המדברים הטובים ביותר במשפחה.

שימו לב שחלק מהקקדואים עלולים לצרוח את המילים שלמדו. נטייה זו עלולה לעצבן ועלולה לגרום לבעיות עם שכנים ומבקרים.

צבעים וסימונים של תוכי קקדו

קקדו בדרך כלל שחור, אפור או לבן. למינים רבים יש כתמים קטנים יותר של צהוב, ורוד ואדום על הציצה או הזנב שלהם. לגאלה ולקקדו של מייג'ור מיטשל יש גוונים ורודים.

לכמה מינים יש טבעת בצבע חי סביב עיניים חשופות. לדוגמה, לקקדו הדקל יש כתם גדול ואדום של עור חשוף שמצלצל בעין ומכסה חלק מהפנים. מינים אחרים עם טבעות סביב העיניים כוללים את חשופות עין (קורלה קטנה) וקקדו כחול עיניים.

הנוצות של הזכרים והנקבות דומות ברוב המינים. ישנם כמה מינים עם דימורפיזם מיני, או הבדלים חזותיים בין המינים. לנקבות ולזכרים של קוקטיילים יש את אותם דפוסים על נוצותיהם כשהם צעירים, אך נוצות הנקבה ימשיכו להיות עם סורגים או כתמים על הזנב ונוצת הכנף, בעוד שלזכרים יהיו נוצות בצבע אחיד לאחר גיל שנה. מינים מסוימים משתנים לפי צבע העיניים בלבד (לא הוכח מדעית); לגלאות נקבות, מייג'ור מיטשל וקקדו לבנים יש גוונים אדומים בעיניהם, בעוד לזכרים יש קשתיות חומות כהות.

טיפול בתוכי קקדו

קקדו צריך כלוב חזק עשוי ברזל יצוק או נירוסטה, אשר הכרחי כדי לעמוד בפני המקור הקשוח של הקקדו. חוטי בר אופקיים יאפשרו לקקדו להתאמן על ידי טיפוס על צידי הכלוב.

לקקדו קטן יותר צריך להיות כלוב לא קטן מ-60 ס"מ 1.20 מ' עם מרווח סרגל של 7.62 ס"מ עד 2.54 ס"מ. 

קקדו גדול יותר, כולל מִטְרִיָה,מולוקאנית, וכַּף הַיָד מינים, זקוקים לכלוב גדול 

קקדו הם ציפורים יומיות הזקוקות לפחות 12 עד 14 שעות שינה רצופות בלילה. בטבע, הם בדרך כלל פעילים באמצע הבוקר ברגע שהיום מתחמם. בשבי, קקדו עולים עם השמש ויודיעו לכם שהגיע הזמן להתעורר.

קקדו מייצרים אבק נוצות מהנוצות המיוחדות שלהם הפודרות. אבקה עדינה זו משמשת להכנה. זה דומה לאבק עדין והוא מתפשט בכל בתיהם של בעלי קקדו. יכול להשפיע על אלו עם אלרגיות לבעלי חיים. כדי לשמור על רמת האבק בשליטה,לרחוץ את הציפור שלך פעם בשבוע ולהשקיע במסנן אוויר.

בעיות בריאות נפוצות

קקדו נוטים להתנהגות נוירוטית, כולל קטיף נוצות והשחתה עצמית, אם אין להם את החיבה והתשומת לב שהם צריכים. בנוסף, אם מחבקים אותם או מגרים אותם בצורה לא הולמת (מינית), הם מפתחים בעיות במערכת הרבייה שלהם כמו צניחת cloacal והפיכתם לביצית.

מחלות נפוצות אחרות שעלולות להשפיע על קקדו כוללות מחלת המקור והנוצות של פסיטצין, מחלה ויראלית התוקפת את מערכת החיסון. כף רגל, נגעים כואבים על רגלי הציפור, השמנה הנובעת מתזונה עתירת שומן ופעילות גופנית לא מספקת.

דיאטה ותזונה

בטבע, תזונת הקקדו מורכבת בעיקר מאגוזים וזרעים. בשבי, קקדו זקוקים למגוון של מזונות טריים יחד עם תזונה איכותית המבוססת על גלולות עופות. אוכל לתוכים תעשייתי יכולים להוות 75 אחוז מהתפריט. בעוד ירקות טריים, פירות ודגנים צריכים להוות את השאר (25%). יש להשתמש בזרעים ובתערובות זרעים רק כפריט פינוק מוגבל מכיוון שהם עתירי שומן. אגוזים הם עוד פינוק מיוחד בריא מדי פעם.

לציפורים ממינים מגוונים ובגדלים שונים יש צורכי מזון משתנים. הדרך הטובה ביותר לאמוד כמה אתה צריך להאכיל את הציפור שלך היא לראות כמה היא אוכלת וזורקת. קקדו נוטים לאהוב לשחק ולזרוק את האוכל שלהם וללעוס הכל.

תציעו יותר בהתחלה והקטינו את כמות המזון שנשארה ללא נגיעה. אם הציפור שומרת על משקל טוב לגודלה (ווטרינרים ממליצים לשקול מדי שבוע ) והיא במצב בריאותי כללי טוב, אז אתה יודע שאתה בכיוון הנכון. מבחינת זמני האכלה, בטבע, רוב הציפורים מחפשות מזון בבוקר ומיד לפני רדת החשכה. לוח הזמנים של האכלה זה עובד עבור רוב ציפורי המחמד.

קקדו אוהבים צעצועים 

קקדו אוהבים ללעוס ולהרוס דברים. ולכן, מספקים חומר לעיסה צעצועים הוא הכרח. הצע צעצועי עץ רך, ענפי עצים, עור שזוף ירקות, צעצועי חבלים (שימוש בפיקוח), פעמונים וקרטון. קקדו אוהב צעצועים תלויים וצעצועים שניתן להרים ברגליים. צעצועים עם גדילים תלויים מדמים היפוך והם פופולריים בקרב קקדו.

אַזהָרָה

כל הצעצועים חייבים להיות בטוחים לציפורים ומאובטחים בקפידה כדי שלא יהפכו לסכנת חנק.

תן לקקדו שלך שלוש עד ארבע שעות משחק מחוץ לכלוב. לפחות 3-5 שעות של אינטראקציה איתך בכל יום. ככל שהציפור גדולה יותר, כך היא זקוקה לאינטראקציה רבה יותר עם אדם או עם ציפורים אחרות. חדרי כושר גדולים למשחקי ציפורים עם מוט מחוץ למתחם הם מקום מתאים לציפורים שלך כדי לעמוד בדרישות הפעילות הגופנית היומיומיות שלהן.