מקורו של הביגל הוא באנגליה של מאה ה-14, שם נמצאו עדויות ראשונות לקיומו של הגזע. בשנת 1830 הוכר מועדון הגזע הראשון ובשנת 1887 הביגל הוכר גם בארה"ב כגזע לכל דבר.
הביגל הינו כלב ציד ממשפחת ההאונדים (hounds) ששימש בעיקר לציד בלהקות גדולות של חיות קטנות ובינוניות כגון ארנבות, חזירי בר, תנים וכדומה. כיום, הביגלים נחשבים לחיות מחמד, אך בשל יכולת ההרחה המעולה שלהם חלקם משמשים ככלבי הרחה בצבאות שונים או ככלבי גילוי חומרי נפץ ואמל"ח.
הביגל הוא כלב בינוני-קטן ומוצק, בעל אף ארוך, אוזניים שמוטות, רגליים יחסית קטנות וזנב הנוטה לעמוד כלפי מעלה כמו תורן.
צבעים: הביגל מגיע לרוב בשלושה צבעים (טרי קולור) שחור לבן וחום, או לבן וחום, או לבן ושחור.
משקל: 8-16 ק"ג; גובה: 33-41 ס"מ; תוחלת חיים: בין 12-15 שנה
הביגל נחשב לכלב אינטליגנטי ואנרגטי מאוד אך עקשן ובעל דעה משלו. הוא לא יהסס לנסות את בעליו אך אם יציבו לו את הגבולות והחוקים הנדרשים יהיה כלב לוויה נהדר שאוהב להתפנק וצריך להוציא די הרבה אנרגיה ביום.
הביגל נוטה לפעמים לסוג של נירוטיות. ולכן לא מומלץ ללחוץ עליו יותר מידי כי הוא עלול להסתגר בתוך עצמו. כמו כן, הא נוטה לחרדות נטישה ולכן חשוב בשלבים הראשונים לתחם אותו בבית במקום קטן יותר. אחרת הוא עלו להרוס את כל מה שעומד בדרכו.
הביגל מסתדר מצויין עם ילדים ויכול להיות כלב משפחה נהדר. אך חשוב לדעת כי הוא כלב ביתי מאוד ופחות מתאים לו לגדול בחצר.
הביגל לא דורש השקעה גדולה מידי בטיפולו וטיפוחו. הדגש הגדול של בעלי הביגלים הוא על הוצאת אנרגיה יומית רבה והברשה מפעם לפעם. מפגש עם כלבים אחרים בגינות כלבים ועבודה על משמעת ואילוף בהחלט יעשו את העבודה. לביגל פרווה כפולה חלקה ודחוסה שהולכת ונעשית כבדה יותר בחורף, כך שהאביב משיל את העונה. ביגלים גם נשירים בצורה מתונה כל השנה. צחצוח שבועי עם מברשת זיפים בינונית, כפפת גומי או כלי טיפוח, או כפפת כלב ציד יסיר את השיער הרופף, ויקדם צמיחת שיער חדש גם כן. אין צורך לרחוץ את הביגלים לעתים קרובות מדי, אלא אם הם במקרה נכנסים למשהו מבולגן במיוחד. כמו בכל הגזעים, יש לגזוז את הציפורניים של הביגל באופן קבוע, מכיוון שציפורניים ארוכות מדי עלולות לגרום לכלב לכאבים וגם לבעיות בהליכה וריצה.
הביגל נחשב לכלב שגם קל וגם קצת קשה לאילוף. מצד אחד הוא אינטליגנטי מאוד, לומד ומבין מהר מה רוצים ממנו. מצד שני, הוא כלב דעתן בעל נטייה "לקבל הכל כמובן מאליו". אם תעבדו עם הביגל בעקביות ובהתמדה תזכו בכלב ממושמע מאוד וחבר נאמן. חשוב לשים לו גבולות ברורים בבית אחרת הוא עלול לעשות נזקים. וכמובן – לא להתפתות למראהו שובה הלב כי הוא בהחלט ירשה לעצמו לנסות אתכם בכל פעם מחדש.
הביגלים נוטים לחלות באפילפסיה ובבעיות בעמוד השדרה בשלבים מאוחרים של חייהם. מגדלים אחראיים יסקרו את הגידול שלהם למצבים בריאותיים. כגון דיספלזיה של מפרק הירך, תת פעילות של בלוטת התריס, אפילפסיה, פיקת הברך (Petella נקע) והפרעות עיניים. כמו בכל הגזעים, יש לבדוק את האוזניים של ביגל מדי שבוע. צחצח את השיניים באופן קבוע. כמו כן, בשל אוזניהם הארוכות וחוסר האוורור הפנימי הם נוטים לחלות בדלקות אוזניים. בעיה נוספת אצל ביגלים בשלב בוגר היא השמנה. ולכן מומלץ מאוד לשמור על פעילות גופנית ולא להתפתות לתת להם יותר אוכל מעבר המנה הרצויה.
הביגל אמור להצליח במזון איכותי לכלבים. בין אם מיוצר באופן מסחרי ובין אם הוכן בבית בפיקוח ובאישור של הוטרינר שלך. כל דיאטה צריכה להתאים לגיל הכלב (גור, מבוגר או קשיש). חלק מהכלבים נוטים לקבל עודף משקל, אז צפו בצריכת הקלוריות וברמת המשקל של הכלב שלכם. פינוקים יכולים להיות כלי עזר חשוב באימון, אבל מתן יותר מדי עלול לגרום להשמנה. למד אילו מזונות אנושיים בטוחים לכלבים, ואילו לא. בדוק עם הווטרינר שלך אם יש לך חששות לגבי המשקל או התזונה של הכלב שלך. מים נקיים וטריים צריכים להיות זמינים בכל עת.
יואב גורן יו-הב – חינוך ואילוף כלבים
שלח הודעה Facebook אתר אינטרנט 072-3384785
רוצים ללמוד עוד על הביגל? צפו בסרטון
מאז 2005 פטנט הוא אתר הראשון בארץ שכולו מוקדש לחיות מחמד ובעלי החיים. פטנט מחויבת להוביל את תרבות גידול חיות המחמד להביא את קולם של בעלי החיים מתן במה לכל העמותות, הארגונים הרשויות ובעלי המקצוע העסוקים בנושא והמחויבים לרווחת בעלי החיים.
