מוצאו של הגזע 'כלב אפגני' הינו במרכז אסיה, שם שימש ככלב ציד ומרדף. סימן ההיכר שלו הינו פרוותו הארוכה והמשיית. בשנות ה-20 יובאו מספר אפגנים מקבול ובלוצ'יסטן לאנגליה, ומהם למעשה בוסס הגזע כפי שאנו מכירים אותו היום.
בצד יכולות המרדף והמרוץ הטבעיות שלו, נחשב הגזע 'כלב אפגני' לאחד מכלבי התצוגה המרהיבים ביותר. למרות העובדה שמראהו החיצוני עשוי להקרין יהירות, מדובר בגזע אינטליגנטי, אשר עשוי לשמש כבן לוויה נהדר.
כלב אפגני – מראה כללי
מראהו של הכלב האפגני משדר עוצמה, אצילות וחוזק. ראשו מוארך, עיניו כהות ומלוכסנות, אוזניו הארוכות מכוסות שיער משיי ארוך וצווארו ארוך וחזק. פרוותו הארוכה והרכה תורמת למראה המלכותי המאפיין את גזע זה.
צבעים: כל הצבעים
משקל: 26-34 ק"ג; גובה: זכר: 68-74 ס"מ; נקבה: 60-69 ס"מ; תוחלת חיים: 13-14 שנים.
כלב אפגני – אופי והתנהגות
למרות העובדה שמראהו החיצוני עשוי לשדר ניכור מסוים, כלבים אפגנים ידועים כידידותיים וכ'חובבי תשומת לב'. מאידך כלבים אלה לרוב יקשרו לבן משפחה אחד, ולו הם גם יבחרו לציית. בנוסף מדובר בגזע ביישן ומופנם ועל כן אינו מתאים להיות בחברת ילדים קטנים. כלב אפגני מטבעו אוהב לשחק ולהשתעשע במשרך חלק בלתי מבוטל משעות היום ועל כן הוא מתחבר בקלות לחיות מחמד אחרות.
כלב אפגני – גידול וטיפול
שיערו הארוך של האפגני זקוק לסירוק קבוע, כדי לשמור על מראהו המרשים. בנוסף, יש להתאים את המברשת לגודלו של הכלב ולרחוץ אותו אחת לשבוע. בשל שורשיו ככלב מרדף זקוק האפגני לפעילות גופנית רבה, ניתן לשחרר אותו בשטח ולתת לו לרוץ לבד כדי לחזק את שריריו מאידך עקב היותו סרבן, יש להפעילו בשטח מגודר בלבד.
כלב אפגני – אילוף וחינוך
כלב אפגני ידוע ככלב נבון מאוד, אך עקב היותו עצמאי יש לאלף אותו בסבלנות ובהבנה. יש להקפיד ולנקוט עמו בטון רגוע ועדין. בנוסף, כלב זה זקוק לפעילות גופנית יומיומית מגוונת. עקב נטייתו לרדוף אחר חיות אחרות ואף מכוניות נוסעות, האפגאני חייב להיות קשור ברצועה כדי למנוע ממנו לברוח.
כלב אפגני – בריאות
כלבים אפגנים עשויים לסבול מבעיות בלב, בעיניים ופציעות בזנב. בנוסף, בהיותו גור עשוי האפגני לסבול מבעיות אוזניים שונות.