אייל קטן נולד

הבעיה היא שאמא מזל זנחה את יוסקה הקטן. אין לנו מושג למה זה קרה אבל מצאנו את יוסקה הקטן מוטל בחצר מלוכלך ומיובש והיה בסכנת חיים ממש. יוסי הובהל אל מרפאת הגן ונעשו כמה פעולות מצילות חיים והצלחתי לייצב אותו! המטפל ריי נבחר להיות אב מאמץ ליוסי שדי מהר למד לינוק מבקבוק חלב טעים. גדל והתפתח ומשתובב לו בחצר האיילים (וגם עם אבא ריי).

עונת הרבייה של האייל האציל היא הסתיו. אז הזכרים נאבקים זה בזה בנגיחות בקרניהם המסועפות והמנצח זוכה בנקבות ואוסף סביבו הרמון שלם. אצלנו זה הרבה יותר צנוע, סמיון הוא הזכר היחיד ואין לו עם מי לערוך מלחמות מלבד מבולי עץ אותם הוא מנגח להנאתו בחצר והרמון הנקבות שלו מסתכם בשתי נקבות בלבד שמחה ומזל-אבל הנה זה מצליח למרות שגם עם עונות השנה הוא קצת זייף ואני מאמין כי זה קשור גם לזה שאין יותר ממש חורף כאן אלא קייץ משודרג כזה ולאחר 6 לאחר הריון שנמשך 25-35 שבועות הייתה למזל עדנה והיא התבודדה בביתן הלילה ויצאה משם כעבור כמה שעות שהבמבי הקטן צועד בעקבותיה.העופר נולד די מפותח: רואה, שומע, פרוותי ולאחר זמן קצר הוא יכול כבר לקום על רגליו ולהתחיל ללכת.
פרוותו של העופר צבועה בחום בהיר ומנוקדת בנקודות לבנות וכך הוא מוסווה בין עצי היער על רקע האור והצל וקשה לראותו כי קרני האור נשברות על גופו.
בדרך כלל בטבע, העופר כשהוא נולד, העופר צמוד לקרקע ולא זז בכלל. כל פרק זמן באה אמו ומיניקה אותו. לאחר כשבועיים הוא כבר הרבה יותר פעיל. האיילה מיניקה את העופר במשך כשבעה חודשים. תוך כדי היניקה העופר כבר מתחיל לאכול עשב ופרוותו הולכת ומתכהה בבוא הסתיו, וקרניו של העופר מתחילות לבצבץ. בגיל 6-7 יגיעו הזכרים לממדים המתאימים וקרניהם יגדלו לתפארת.
קיים ההבדל מהותי בין קרני האיילים הנושרות מידי חורף וצומחות בחזרה ורק הזכרים (למעט עייל הצפון) נושאים אותן לתפארה לבין קרני הפריים למינן שהן קבועות לכל החיים וגם לנקבות יש אותן והן מאוד נוחות לנו המטפלים בבעלי החיים לאחוז בידיות הקרניות כשאנו מטפלים בבעלי חיים פצועים או חולים.