טיגריסית חדשה בחי כיף

בחי כיף חיו טיגריסים עד לפני כמה שנים עת הלכו לעולמם בשיבה טובה. החלטנו לחדש את התצוגה הזו ושרה הייתה הסנונית הראשונה. היא התאקלמה יפה וכעבור זמן קצר החלטתי לחפש לה בן/בת לוויה. הטיגריס אמנם בעל חיים סוליטארי המבלה רוב חייו לבדו בנדודים וחיפוש אחר מזון אולם בשבייה אנו נוהגים להחזיקם בקבוצה הומוגנית קטנה לרווחת חייהם ולהעשרה ולכן החלתי במרץ בחיפושים ברחבי העולם אחר טיגריס כזה.

זה לא קל למצוא טיגריס ודפי האינטרנט אינם מלאים במודעות של טיגריסים המחפשים חברים. זה לקח לי כשנתיים במהלכם ממש התחברתי עם מנהל ספר העדר של הטיגריסים הסיביריים הנמצא בלונדון. לכל בעל חיים נכחד החי בשבייה ישנו אחראי עולמי "מנהל ספר העדר", וועדה המתכנסת אחת לכמה זמן ומחליטה מי יעבור לאן ומי יתרבה עם מי. בעשורים הקרובים קרוב לוודאי ייעלמו לצערנו הטיגריסים מהטבע ומי שיישאר יחיה בשבייה! אין מה לעשות וזהו המחיר של התפשטות המין האנושי, הרס בתי גידול וניצול מקסימאלי של משאבי הכדור שעליו אנו חיים. מכיוון שכך, חשוב עד מאוד להקפיד ולשמור על מגוון גנטי רחב ולמנוע ריבוי בתוך משפחת הטיגריסים החיים בשבי בשביל לשמור על המין לדורות הבאים.

שרה בעלת ערך גנטי נמוך ולמרות שנשארו רק 300 כמוה בטבע, בשבי יש כמה אלפים והחליטו שלא רוצים שתתרבה. אבל למה להיות לבד?
ואז לבסוף לאחר שנתיים של חיפושים ונידנודים, בעזרתו של מנהל ספר העדר שלוודאי נמאס לו ממני מצאתי בגן חיות באיטליה, על יד מילאנו את סופיה, טיגריסית סיבירית חמודה בת 4 עם ערך גנטי שאינו גבוה שנדחתה מהתצוגה וחיה בודדה, נוצר הקשר והחלנו בעבודת הניירת והוצאת ההיתרים שהיא משימה לא קלה בפני עצמה.
ישנם הגבלים חמורים בכל הקשור לתנועת חיות נכחדות בין מדינות בכדי למנוע סחר לא חוקי. ההיתרים כוללים היתר יצוא מהמדינה הנותנת והיתר יבוא מהמדינה המקבלת. בנוסף לתעודת בריאות וטרינרית, חיסונים וכמובן הזמנת כרטיס טיסה לסופיה.
אז ככה שסופיה אמנם נאה ויפהפייה אבל…היא שוקלת מעל 200 ק"ג! היא בת 4 שנים והיגעה למשקלה המירבי? בנוסף לכלוב ההטסה המיוחד שנבנה לה כך שיעמוד בכל התקנים ויהיה בטיחותי לה ולבני האדם שיסתובבו סביבה. סה"כ הגענו למשקל הארגז וסופיה של מעל 350ק"ג וזה כבר הצריך מטוס מטען עם פתח מספיק גדול שהיא תוכל להיכנס לתוכו. שדה התעופה הקרוב ביתור למילאנו ממנו טסים מטוסי מטען כאלו לישראל היה….בבלגיה בעיר קטנה הנקראת ליאז'. ולשם הגיעה סופיה בנסיעת לילה במשאית כ 1500 קילומטר!
בנוסף, דרשה חברת התעופה, מכיוון שמדובר בחיה מסוכנת וייחודית כי יתלווה אל הטיסה הווטרינר של גן החיות. מכיוון שמדובר בי, התארגנתי ויום לפני מועד הגעתה אל בלגיה טסתי במטוס מטען אחר אל העיר הקטנה בבלגיה. הגענו לשם באמצע הלילה והיו לי כ 10 שעות ציפייה מורטת עצבים בבית המלון שעל יד שדה התעופה לחכות לבואה. התרגשתי נורא, אף פעם לא טסתי לחו"ל לדייט, ועוד בליינד דייט. לא עצמתי עיין בלילה ולפנות בוקר כבר התייצבתי במסוף המטענים בשדה התעופה וחיכיתי לה. היא הגיעה בסביבות 10, קבלתי את כל הניירות וההיתרים ואז בקשתי מהנהג להציץ לארגז ולראותה. כשהוא פתח את הצוהר וראיתי את יופייה-התפעמתי, וליבי פעם בחוזקה. המאמץ היה שווה! מדובר ביפהפייה אמיתית. פשוט מדהימה. היא כמובן קבלה אותי בנהמה עצבנית ונרגעה לאחר שסגרנו את פתח ההצצה.
לאחר כמה שעות הועמסה סופיה לאחר כבוד אל מטוס נמטען. היא הייתה "החבילה" האחרונה שהועמסה עליו והראשונה שירדה ממנו. מטוס הגאמבו הענקי סגר את גחונו, עמוס בסחורות ולאחר הסעה על המסלול המראנו לנו ביחד עם העולה החדשה אל ארץ הקודש.
כמובן שכל הרשויות בשדה התעופה, השירותים הווטרינריים רשות שמורות הטבע כולם חיכו לנו ומוכנים היו לקלוט אותנו בהגיענו לארץ. סופיה עברה את כל הביקורות בנתב"ג, הועמסה על משאית של העירייה ובשעה 2 לפנות בוקר, לאחר שהייתה בדרכים מעל יממה הגיעה סוף סוף אל ביתה החדש.
כעת היא בשלב האקלום. כבר החלה לאכול ולהתנהג בצורה רגועה. בינתיים היא נמצאת בתצוגה הצמודה לזו של שרה ואין ביניהן הרבה אינטראקציה אבל אנו מתכוונים לתת לה כמה חודשי אקלום
ואז אט אט אנו נפגיש ביניהן ולבסוף נאחדן. הן לא מכירות אחת את השנייה אבל אנחנו אופטימיים, יש לנו ניסיון בזה ואני משוכנע שנצליח!