מותו של הדוב הסורי האחרון

מוקדם בבוקר קרא לי המטפל דורון שדובי נראה ישן אך אינו נושם ואכן, בערב לפני נכנס דובי אל תא הלילה שלו, אכל את ארוחת הערב, התכרבל לו לשנת הלילה ולא קם יותר בבוקר. ממש מות נשיקה
אחד מעובדי התחזוקה אצלנו שומר מצוות ומבין בהלכות אמר כי מות נשיקה בסמוך ליום כיפור הוא מות של צדיקים!
אבל ירד על החי כיף. למרות שדובי מת בשיבה טובה וללא סבל, עדיין המחסור גדול ובמיוחד כי דובים אלו נכחדו זה מכבר מהטבע וגם בגני חיות מצבם בכי רע.
דובי הגיע לחי כיף לפני כ 20 שנה אבל במקור נולדו שני דובים בגן החיות הישן של תל אביב בסוף שנות ה 60. הם הועברו לאחר שהתבגרו לגן החיות בפתח תקווה וששם הפסיקו לגדל דובים עברו לגן החיות של חיפה וששם נהייה צפוף ומאחר שמדובר בשני זכרים אחים, נבנתה בחי כיף חצר דובים והם חיו כאן
אחיו של דובי-טום, נפטר ממחלת כליות קשה לפני כ 5 שנים ומאז דובי חי לבדו אבל הוא היה דוב חביב וחמוד שהתענג בבריכה שלו על מטעמי סלמון ומקרל ושאר דגים, פירות, ירקות וכמובן דבש ופינוקים אחרים.
הדוב החום הסורי הוא תת-מין של הדוב החום
הוא אכן היה נפוץ באזור החורש הים-תיכוני ובבקעת הירדן וישנן עדויות רבות כי הדוב החום היה נפוץ באזור החרמון ומורדותיו עד תחילת המאה ה-20.
הקידמה, כריתת חורשים ופיתוח הארץ שלנו דחקו את הדוב וצמצמו את תפוצתו עד להכחדתו המוחלטת. הדוב החום האחרון הידוע לנו משטח ישראל נורה בשנת 1917 בכפר מג'דל שמס שבחרמון. באותה שנה נצפה דוב חום גם בסמוך לכפר גלעדי.

לצערנו אין מקום בארצנו הקטנטונת של שנות האלפיים לדובים בטבע וזה כבר לא יקרה, אבל ניתן לראותם בגני חיות ולהתפעם מגודלם המרשים, חוזקם ועוצמתם
להיפרד מבעל חיים כזה ממש קשה, והחסר הוא גדול. אנחנו לא מתכננים הבאת דובים לחצר הזו בעתיד כך שזו גם סוף של תקופה, אבל ממשיכים הלאה בתקווה לשנה חדשה ומלאת הפתעות טובות