בכל מקום ובכל כתב היסטורי מופיעים בעלי חיים בהקשרים שונים וניכר שכבר משחר ההיסטוריה עמדו בני האדם על היתרונות הרבים של שילוב בעלי חיים בחיינו שלנו. הגיעה העת והנה כיום מעלותיהם מוערכות גם בתחום הטיפולי ההולך ומתפתח.
תחום הסיוע בעזרת בעלי חיים (שלפעמים מוגדר בטעות כ"טיפול") כבר אינו חדש כל כך, אבל עדיין נחשב כתחום בתחילת דרכו שכן התפתחותו בארץ יחסית איטית.
כיום יש כבר תוכניות רבות במוסדות אקדמאיים שונים שמאפשרות תעודה בתחום זה, יש קורסים רבים שמסבירים ומדגימים איך חיות שונות יכולות לשמש לטיפולים שונים וכן ספרות רבה בנושא.
איך זה עובד?
הטיפול מתחלק לכמה סוגים: אפשרות אחת היא להגיע לפינת חי שבה מתקיימים מפגשים עם אדם שעוסק בתחום הסיוע והמפגש כולל אינטראקציה עם בע"ח שונים שנמצאים בפינת החי.
אופציה שניה היא מפגשים בביתו של הילד / הנער / המבוגר ואילו המטפל מביא איתו את בעלי החיים בכל פגישה. אופציה שלישית היא שהמטפל מגיע למוסדות שונים כגון בתי אבות, קבוצות תמיכה, הוסטלים וכו'.. במקרה כזה יכולים המפגשים להיות קבוצתיים או יחידניים. אופציה רביעית ואחרונה למאמר זה היא רכיבה טיפולית- אשר אני מחשיבה כקבוצה נפרדת לחלוטין של תחום הסיוע מאחר וברכיבה הטיפולית (כמו למשל בסיוע בעזרת כלבים) בעל החיים המשתתף באינטראקציה הטיפולית הוא אחד ואין מגוון של בע"ח. לרכיבה הטיפולית יש יתרונות משלה והיא אינה פחות טובה מדברים אחרים, ההבדל הוא שאין שימוש בבעלי חיים נוספים.
בפגישה הראשונה לרוב יכיר המטפל את המטופל ואת משפחתו או המטפלים בו (אם זה קטין או אדם שמוגדר ע"פ חוק כזקוק לאפוטרופוס) . רצוי שהמטפל יכיר את האבחונים שעבר המטופל, שידבר עם מי שהביא את המטופל לטיפול (לרוב אלו ההורים) וכן ידבר עם המטופל עצמו- זאת כדי לקבל תמונת מצב כמה שיותר רחבה על המטופל שלו.
החלק השני של המפגש הראשון הוא לקבל מושג על הזיקה של המטופל לבעלי חיים- האם הוא מעוניין באינטראקציה איתם בכלל? ממה הוא מפחד, למה הוא נמשך יותר, אילו בעלי חיים הוא אוהב, מה מרתיע אותו וכו'. פעמים רבות אפשר ללמוד הרבה מאוד על המטופל רק מבחירתו את בעלי החיים השונים ויחסו אליהם.
הפגישות הראשונות יתמקדו בביסוס האינטראקציה הטיפולית בין המטופל לבעלי החיים- בין אם מדובר בהתגברות על הפחד, או להיפך- מיתון התלהבות יתר מהאינטראקציה איתם שיכולה להפריע במהלך הטיפול.
חשוב מאוד לקבוע כללי יסוד להתנהלות עם בעלי החיים ולהסביר למטופל שמטרתם היא לשמור על רווחתם. עליו להבין שכמו שהם כאן בשבילו, גם הוא צריך להיות כאן בשבילם, לשמור עליהם ולדאוג להם.
לאחר הפגישה הראשונה, יקבע המטפל מטרות ברורות אותן יציג בפני ההורים או האפוטרופוסים. יש לחלק זה חשיבות גדולה מאוד, שכן אם ההורה לא יידע מהו הכיוון של הטיפול ומה מטרות הפעילויות השונות- יהיה לו קשה מאוד לזהות התקדמות לכיוון המטרות מה שיכול לפגוע באמינות של המטפל.
חשוב מאוד לשתף את ההורים בתהליך- אין סיבה לפחד או להימנע מזה.
שיתוף ההורים חשוב מאוד מכמה סיבות, ראשית, הם מפקידים את התקדמותו של הילד בידכם- זה הדבר שחשוב להם יותר מכל וחשוב שיבינו מה התהליך הטיפולי.
שנית, ההורים הם הלקוח המשלם וכל אדם שמפקיד בידכם את מיטב כספו זכאי לדעת בדיוק מה נעשה בטיפול עבורו הוא משלם.
שלישית, כאשר ההורה מעורב במטרות וכן בשיטות הפעולה- יש סיכוי גדול לשיתוף פעולה דומה גם בבית. למשל אם החלטנו לעודד את הילד לחלוק ולשתף מתוך עולמו הפנימי- הורה שמעורב בתהליך ומודע להחלטה יוכל לשים לב ולעקוב גם בבית מתי וכמה משתף אותו הילד. הוא יוכל להתייחס ליוזמות של הילד לשתף ולחלוק וכן לציין בפנינו אילו נושאים מעלה הילד מה שיעזור לנו מאוד לדעת במדויק מה מעסיק אותו יותר ומה פחות.
דבר חשוב נוסף הוא לדעת לבחור במה לטפל, על מה לשים דגש ולקבוע סדר עדיפויות.
למשל- אם הילד מאוד מפחד מנחשים, אבל מאוד מחובר לארנבונים ומכרסמים, יש שתי אפשרויות- להתמקד בפחד מנחשים או לבחור תוכנית עבודה שמערבת רק מכרסמים.
יש להפעיל שיקול דעת ולקבוע סדר עדיפויות. האם הפחד מנחשים הוא שולי, או שאולי הילד מתכנן לא לצאת לטיול השנתי הקרב כי הוא מפחד להיתקל בנחש בשטח?
במקרה שהפחד מביא את הילד למצב של הימנעות מסיטואציות חברתיות- הוא כבר נחשב בעייתי ופוגע באורך החיים התקין.
נקודה אחרונה שאתייחס אליה במאמר זה היא ההבדל בין מטופלים.
הטעות הכי גדולה של מטפלים שבה נתקלתי היא בניית "תבניות טיפול"- כלומר, קיום של מערך טיפולי קבוע. הרבה פעמים המטפל לא אשם בכך, אלא אשמים אותם הורים שרוצים לדעת מראש מה עומד להיות בטיפול. הלחץ שמופעל על המטפל לתת תשובות מיידיות של "איך עובד הטיפול" מביאות אותו בסופו של דבר לקבוע תבניות טיפול ולהציגן למשפחות.
עליכם המטפלים לזכור להימנע מכך. כל מטופל הוא שונה ומיוחד, כל הליך טיפולי הוא שונה- מתחיל בנקודה שונה ועובר דרך שונה. היו קשובים ורגישים לדרך שעובר כל מטופל בנפרד.
ועליכם ההורים לזכור שאין תשובה לשאלה "מה יהיה בטיפול". נכון שאנו קובעים מטרות, אבל קביעת מטרות על סמך פגישה בודדה הוא קשה מאוד. ייתכן שהמטרות ישתנו בדרך, ייתכן שיעלו בעיות חדשות- מטפל טוב הוא מטפל שמרגיש ומקשיב לאורך כל הטיפול ויודע להתגמש ולהתאים את עצמו בהתאם לצרכים של הילד שלכם בכל רגע נתון, התבנית הקבועה היא לא בהכרח הדבר הכי טוב ונכון לילדכם.
טיפול נעים לכולם ובהצלחה..
מוצרים קשורים
בן הוא כותב ותיק מהעיר חיפה שמתמחה בכתיבה על בעלי חיים. הוא למד ביולוגיה בתיכון ומאז התעניין מאוד בעולם החי. הוא התחיל לכתוב מאמרים על בעלי חיים בבלוג אישי בתחילת שנת 2000 ומאז פרסם מאמרים רבים. חובב גלישה, NBA והבעלים של סאני - גולדן רטריבר חייכני.
קטגוריות מובילות
מאז 2005 פטנט הוא אתר הראשון בארץ שכולו מוקדש לחיות מחמד ובעלי החיים. פטנט מחויבת להוביל את תרבות גידול חיות המחמד להביא את קולם של בעלי החיים מתן במה לכל העמותות, הארגונים הרשויות ובעלי המקצוע העסוקים בנושא והמחויבים לרווחת בעלי החיים.
