קשר עין, הבסיס לאילוף גורים הוא בשפת הגוף שלנו

כלבים מפענחים אותנו דרך שפת הגוף שלנו לכן שאנחנו בתהליך אילוף אנחנו צריכים להיות מודעים למה שפת הגוף שלנו משדרת לחלקנו זה טבעי ולחלקנו זה מצריך עבודה שיכולה לתת לנו יתרונות בחיים בכלל
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
אילוף כלב

ככל שנתקשר טוב יותר עם כלבנו, הוא יוכל בקלות רבה יותר לבצע בעבורנו את פקודות האילוף השונות. כלב איננו מבין את שפתנו, אלא מפענח את שפת הגוף שלנו ומגיב עליה.

אם נכרע ברך במרחק מה מהכלב ונקרא לו, הוא יחוש שאנו לא מאיימים עליו וברוב המקרים יתקרב אלינו, לפעמים בבטחון ולעתים בזהירות חשדנית; אם ניגש לכלב ברחוב ונתכופף אליו בפתאומיות הוא ירגיש מאויים ויגיב בהתאם – אם זה כלב רך באופיו הוא יישכב על גבו, אם זה כלב דומיננטי או פחדן הוא יגיב בתוקפנות. אם נתקרב לכלב זר וניצור איתו קשר עין, הכלב מבין זאת כאיום. ואולם, אחת הדרכים היעילות לאלף את כלבנו היא יצירת קשר עין תמידית בינינו לבינו. החיבור הזה מאפשר לכלב לעקוב אחר תנועות הגוף של הבעלים, להבין אותו ולהגיב מהר על שינויים שונים כגון שינויי כיוון הליכה, עצירה, התחלת הליכה מעצירה ועוד.

יש כלבים שנמנעים מקשר עין עם בעליהם, מתוך חשש ולעתים מתוך דומיננטיות ואז עלינו לעזור להם ללמוד לאהוב להסתכל עלינו. על מנת שהגור/הכלב ירצה לבצע בעבורנו את הפקודות, אנחנו צריכים "לשכנע" אותו שכדאי לו לעשות זאת. ביצוע מדוייק של הכלב את הפקודות חוסך ממנו תיקונים ומאפשר לנו לחזק אותו בחיזוקים חיוביים שונים כמו ליטוף, מילה טובה, צ'ופר וכדו'…

כשאנו באים ללמד את הכלב/הגור לשמור על "קשר עין" איתנו, אנחנו מתחילים בסביבה מאוד מוכרת לו, בטוחה וללא גירויים חיצוניים – רצוי בתוך הבית או בחצר המגודרת הפרטית שלנו. באותו בוקר או ערב, תלוי מתי שנחליט להתחיל ללמד אותו, לא נאכיל אותו; נכין בפאוצ' קוביות קטנות של נקניקיות או אוכל יבש (אם הוא מגיב טוב לאוכל שלו), נקשור את הרצועה ונתחיל לעבוד.

הגור/הכלב לא יודע מה קורה, אבל הוא כבר למד שאם הוא נמצא בסביבתנו ושומר על רצועה רפוייה – אין תיקון; אם הוא מתקרב אלינו – הוא מקבל צ'ופר – את זה הוא כבר למד בשיעורים הראשונים. סביר להניח, שהגור/כלב יבוא אלינו ברצון ויקבל את "הפרס" שלו. הוא מתרגל ומבין שתמיד יש לך אוכל שם ביד הקמוצה. בהדרגה נרים את ידנו לכיוון הפנים שלנו, וברגע שהגור/הכלב מביט בנו (אפילו לרגע קצר) – נצ'פר אותו ללא היסוס ונעודד אותו להביט בנו שוב ושוב.

יש לתרגל את יצירת "קשר העין" במשך כל זמן החינוך/אילוף, תוך שאנחנו מאריכים מעת לעת את פרקי הזמן שהגור/הכלב מסתכל עלינו בטרם יקבל צ'ופר. עלינו להגיע לשלב שבו הגור/הכלב לא מוריד מאיתנו את מבטו במשך דקה ויותר – כשהוא מולנו ולצידנו השמאלי, בצד שבו לומד הגור/הכלב ללכת איתנו ב"רגלי".

יש לתרגל את יצירת "קשר העין" בינינו לבין הכלב/הגור, 4-5 פעמים ביום לפרקי זמן קצרים, אחר-כך להאריך את פרקי הזמן ולהקטין את מספר הפעמים ל 2-3 פעמים ביום ולהמשיך לתרגל פעמיים ביום, בכל טיול ויציאה כחלק מתרגולת המשמעת של הכלב/הגור. בהדרגה כמובן לתרגל את השמירה על "קשר עין" במקומות סואנים יותר ויותר ובאזורים בהם יש גירויים חיצוניים. ככל שהגור/הכלב יהיה ממוקד בנו יותר, כך הסביבה תעניין אותו פחות וכתוצאה מכך הוא לא ירדוף אחרי חתולים, לא ימשוך לכיוון כלבים/כלבות, יפסיק לרחרח ולחפש פסולת באדמה (שכל כך חביבה עליהם) ובעיקר ילמד לזהות כל שינוי ו/או ניד עפעף שלנו ויגיב בהתאם.

היכולת שלנו לשמור את הגור/הכלב ממוקד בנו, הינה היסוד לכל האילוף!

ללא תשומת הלב של הגור/הכלב בנו, אפשר לדבר אל הקיר!

יוסי סמואל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד מאמרים בנושא

איך מקלים על חברינו הולכים על ארבע עם סיום החופשה? בכתבה שלפניכם
להוציא אותם לטיול בחוץ כשחם, או רק בשעות הערב? ואיך שומרים על כפות הרגליים שלהם מהמדרכות החמות?