ניתוח לב בכלב

בבדיקה גופנית ע"י דר' יוני פרס, נראה שליאו חלש, הלב נשמע עמום והורגש דופק מהיר. בבדיקות דם וצילומי רנטגן של בית החזה לא נראו ממצאים חד משמעיים אשר יכולים להסביר את מצבו ולכן בוצעה בדיקת אולטראסאונד אשר הראתה הצטברות נוזלים רבה בשק המקיף את הלב (הפריקרד). מצב זה נקרא "טמפונדה" – כמות הנוזלים הרבה מונעת מהלב להתרחב, לשאוב דם ולהזרימו לאברי הגוף. בעזרת האולטראסאונד, נשאבה כמות גדולה של נוזל דמי מכיס הלב. לאחר שאיבת הנוזל נראה שיפור מרשים במצבו של ליאו ומספר שעות לאחר מכן הוא כבר החל לצאת לטיולים ולאכול בתיאבון. הגורמים הנפוצים להצטברות דם בשק הלב בכלבים הם בד"כ גידול ממאיר על דופן הלב (אשר מדמם לשק הלב) או מצב הנקרא "אידיופאטי" – כלומר – הגורם אינו ידוע. ליאו אושפז בבית החולים הוטרינרי בכפר הירוק להמשך טיפול והשגחה למספר ימים נוספים, בהם למדנו להכיר את אופיו הנוח. רבים אולי שמעו סיפורים מפחידים על גזע המסטיף אך במקרה שלנו, ליאו התגלה ככלב נחמד ביותר לסובב אותו, בני אדם וכלבים אחרים כאחד. ליאו שוחרר ושבוע לאחר מכן חזר לביקורת. באולטראסאונד חוזר ללב לא נראתה הצטברות מחודשת של נוזלים והכלב נראה שמח ומאושר ושוחרר להמשך השגחה ע"י הבעלים. קצת פחות מחודש לאחר מכן ליאו שוב התמוטט ובבדיקה אובחנה שוב טמפונדה. לאחר שכיס הלב נוקז בשנית, מצבו של ליאו השתפר שוב והוא חזר לעצמו. בשלב זה הועלתה אפשרות של ניתוח להסרה חלקית של כיס הלב במטרה למנוע מהדם להצטבר סביב הלב. לאחר ניתוח כזה, אם אכן יימשך הדימום, הוא ידלוף לבית החזה וייספג. הבעלים נזקקו לזמן בכדי לחשוב על הניתוח בשל הסיכון בניתוח עצמו והעובדה שמדובר בכלב מבוגר יחסית. למרבה הצער, מספר שבועות לאחר מכן ליאו התמוטט בשלישית בשל אותה סיבה. הוא הובא שוב לבית החולים הוטרינרי בכפר הירוק, כיס הלב נוקז והפעם הוחלט על ניתוח להסרה חלקית של שק הלב למחרת. בבוקר שלמחרת, המנתחים, דר' אייל רנן ודר' ענבר ישראלי, התכוננו לניתוח המורכב. בנוסף אליהם, דר' ליאור אלטבט שימש כמרדים והיה אחראי על ניטור המדדים החיוניים וההנשמה של ליאו במהלכו של הניתוח. במהלך הניתוח, לאחר הסרה חלקית של שק הלב, התגלה גידול בקוטר של ארבעה ס"מ על העלייה הימנית של הלב. בשלב זה התלבטו שני המנתחים האם ניתן וכדאי להסיר את הגידול בשל הסכנה לדימום רב מן הלב. עם זאת, מכיוון שכבר בזמן הניתוח נראה כי הגידול עצמו החל לדמם ובשל הסכנה כי ידמם בכמות רבה יותר, כעת, לאחר שהוא אינו מוגן ע"י שק הלב הוחלט להסירו. באמצעות כלים מיוחדים נותקה באופן זמני אספקת הדם לחלק מהעלייה הימנית אליה היה מחובר הגידול ובזהירות רבה הופרד הגידול מן העלייה. לאחר שהגידול הוסר נתפרה העלייה בהצלחה. ליאו התאושש בצורה יפה מן הניתוח וכבר למחרת הצליח לצאת לטיולים בכוחות עצמו וחזר לאכול. הגידול נשלח למעבדה וכולנו החזקנו אצבעות לליאו בתקווה שיתברר כי מדובר בגידול שפיר או בכזה אשר אינו נחשב אלים במיוחד. למרבה הצער, הגידול אובחן כהמנגיוסרקומה, גידול ממאיר ובעל נטייה לשלוח גרורות במהירות. בזמן כתיבת שורות אלו ליאו עדיין במצב בריאותי טוב ואינו יודע שהוא חולה. עם זאת, הפרוגנוזה (התחזית) לטווח הרחוק אינה טובה ותהיה ככל הנראה מספר חודשים בלבד. אני בטוח כי ישנם כאלו החושבים כי הניתוח מיותר ומדוע בכלל "שווה להשקיע" בניתוח כה מורכב ויקר אם לכלב תוחלת חיים קצרה יחסית. התשובה לכך הינה מורכבת, אבל קיימים שני שיקולים חשובים לביצוע הניתוח. הראשון הוא שבזמן הניתוח להסרת הגידול (וגידולים אחרים) לא ניתן לדעת מהו סוג הגידול ותמיד קיים סיכוי לגלות כי מדובר בגידול שאינו ממאיר או בכזה בעל דרגת ממאירות נמוכה והסרתו תאפשר לכלב לחיות זמן רב לאחר מכן. השיקול השני הוא שחשוב להבין כי בווטרינריה חשובה לנו איכות החיים של הכלב או החתול הרבה יותר מאשר אורך החיים ולכן מבחינתו, כל עוד לכלב איכות חיים טובה, הוא ובעליו הרוויחו זמן יקר מפז יחדיו. מכיוון שליאו אינו "יודע" שהוא חולה הוא לא מרחם על עצמו או מרגיש מסכן וממשיך ליהנות מכל רגע עם בעליו ומשפחתו. קיימת גם אפשרות לביצוע כימותרפיה לגידול זה, תופעות הלוואי של הכימותרפיה בבעלי חיים נמוכות בד"כ מאלו הקיימות בבני אדם, אך הארכת תוחלת החיים מוגבלת גם כן. בשלב זה החלטנו להשאיר את ההחלטה האם לבצע כמותרפיה לבעליו של ליאו.