לאחר בדיקה ראשונית אצל הוטרינר הפרטי היא הופנתה לבית החולים הוטרינרי בכפר הירוק
בבדיקה ראשונית נראה ששלג סובלת מפגיעה עצבית אשר פוגעת בהליכתה וגורמת לחולשה של רגל שמאל האחורית. כמו בכל מקרה של פגיעה עצבית, הוזעק דר' איתי סרוגו, הנוירולוג של בית החולים הוטרינרי, לבדוק את שלג (נוירולוג הוא וטרינר המתמחה בבעיות ומחלות של מערכת העצבים).
בבדיקתו נראו חסרים עצביים ברגלים אחוריות ושיתוק חלקי של רגל שמאל. הערכתו הייתה כי מדובר בפגיעה בחוט השדרה של שלג.
לאחר הבדיקה היו מספר אפשרויות אשר נחשדו כגורמים לפגיעה בחוט השדרה של הכלבה: קריש שפגע באספקת הדם לחוט השדרה, נדידה של תולעת הפארק בחוט השדרה ובסבירות פחותה דלקת בחוט השדרה או פריצת דיסק.
בכדי לנסות לברר את הגורם בוצעו מספר בדיקות. בדיקות דם מלאות שבוצעו אצל הוטרינר המפנה היו תקינות ואילו צילומי רנטגן הראו תגובה בעצמות חוט השדרה (ספונדילוזיס) האופיינית לתולעת הפארק
שלג הורדמה ודר' איתי סרוגו לקח דגימות נוזל מחוט השדרה. לאחר מכן, בוצעה בדיקת אנדוסקופיה לוושט של שלג. בבדיקה זו הוחדר צינור עם מצלמה לגרונה של שלג בכדי לבחון את הוושט ומערכת העיכול.
בבדיקת האנדוסקופיה נראתה "גרנולומה" – מבנה האופייני להמצאות תולעת הפארק בוושט.
בבדיקת נוזל חוט השדרה נראו תאי דלקת רבים (אאוזינופילים) האופייניים לנדידה של תולעת הפארק בחוט השדרה.
רובנו מכירים את התופעה בה יוצרת תולעת הפארק גרנולומות או גידולים בוושט הכלב. מצב זה גורם להקאות או לפליטות של מזון. בשלב מתקדם הגידול יכול להפוך לסרטני ואז כבר לא ניתן לטפל ולהציל את הכלב. נדידה של תולעת הפארק יכולה להיות לעיתים נדירות יותר לאיברים אחרים, זוהי נדידה לאזור הלא נכון (מבחינת התולעת) והיא נקראת "נדידה אברנטית". ידועים מקרים של נדידת תולעת הפארק לעור, לכליות, למעי ולאיברים אחרים.
במקרים אחרים, כפי שתואר כאן, התולעת נודדת למערכת העצבים, במקרים אלו היא יכולה לגרום לשיתוק ואף למוות.
במקרה שלנו, שלג החלה טיפול כנגד תולעת הפארק ומצבה כבר החל להשתפר.
בסרטון המצורף (אחרי התחלת הטיפול, כאשר מצבה כבר טוב יותר מההגעה לבית החולים) ניתן לראות את שלג עדיין מועדת ואת הנחת המשקל הלא תקינה על רגל שמאל אחורית.
כולנו מחזיקים לשלג אצבעות שהיא תמשיך להשתפר ותחזור ללכת בצורה תקינה.