המלצות לטיפול בתוקפנות אצל כלבים

כמובן שבאותם ימים לא היה מה לדבר על טיפול בבעיית התוקפנות מיסודה (מלבד מסירת הכלב)! היום הזמנים אחרים. הסובלנות שלנו כלפי ההתנהגות הטבעית של הכלבים הולכת ופוחתת, והם מצופים להתנהגות יותר ויותר "מושלמת" כדי שנסכים להכניס אותם (או להשאיר אותם) לבתים שלנו. אך מצד שני, יותר בעלי כלבים שוכרים את שירותיו של מאלף או מטפל התנהגותי בכלבים כדי לשנות את ההתנהגות המציקה של כלבם ולשמור על יחסי שלום עם השכנים, במקום פשוט למסור את הכלב למישהו אחר. היום גם האילוף ה"חיובי" הרבה יותר נפוץ מאשר פעם. אנשים כבר לא כל-כך ששים להכאיב לכלבם או להפחיד אותו בשם האילוף, ולכן מתחילים לחפש מאלף שיהיה מנוסה ומיומן אך גם עדין, כדי שיוכל להשיג תוצאות טובות ללא "תופעות לוואי". למה הכוונה בתופעות לוואי? הנה דוגמה לדרך נפוצה (אך שגויה) לטפל בתוקפנות אצל כלבים: שלג הוא כלב רכושני: הוא מגן על העצם שלו מפני ילדים שמתקרבים אליו, נוהם ומגרגר עליהם, ואם הם ממשיכים להתקרב הוא מתנפל לעברם. שיטה נפוצה לטיפול בתוקפנות כמו של שלג היא "לתקן" אותו עם רצועה או להשכיב אותו על הגב בכל פעם שהוא מתחיל לנהום על הילדים, עד שהוא "לומד לא לנהום יותר". נשמע טוב, לא? זבנג, וגמרנו! הכלב כבר לא נוהם! אך… נהמות זה דבר טוב! בעיני, לתקן את הכלב כשהוא מגרגר או נוהם זה כמו להוציא את הצפצפה מפצצה מתקתקת בלי לנטרל את הפצצה עצמה. הפצצה ממשיכה לתקתק (הכלב ממשיך לשנוא שמתקרבים אל העצם שלו), אך אנו לא נדע מתי היא הולכת להתפוצץ (הכלב יתנפל וינשוך) כי הוצאנו את הצפצפה (נהמה) – את אמצעי האזהרה היחיד שהיה לנו! בעיה נוספת עם השיטה הזאת היא שלא שינינו את הרצון של הכלב להגן על העצם. כשיתקרבו אליו ילדים הוא עדיין ירגיש לחוץ ועדיין ירצה להרחיק אותם, אך בגלל שהענישו אותו בעבר בכל פעם שנהם, הוא ימשיך לתקתק בשקט… עד שיום אחד ילד יעבור את הגבול ושלג יתנפל עליו "ללא שום אזהרה מוקדמת". שלג לא למד "לא לתקוף", אלא רק "לא לנהום". לא פתרנו את בעיית התוקפנות מיסודה, אלא רק שמנו עליה פלסטר… נהמות זה דבר טוב! הם בסך-הכל תקשורת: נסיון של הכלב להביע אי-נוחות או רצון מסוים. כל נסיון שלנו להתעלם מהאזהרה, או להעלים אותה, שגוי בעיני. אז איך כן אפשר לטפל בתוקפנות אצל כלבים, בלי תופעות לוואי שליליות? יש כמה וכמה "דרכים חיוביות" לעבודה על תוקפנות, ואני אספר עליהן כאן בקצרה: 1. לשנות את ההרגשה של הכלב ולהעלים (או לפחות להפחית עד כמה שניתן) את הרצון שלו לתקוף. חשוב לנסות להבין למה הכלב תוקף: אם הוא חושש ממשהו – נגיד, אופנועים – ולכן נוהם לכיוונו, אנו מנסים להגביר לו את הבטחון העצמי ומקשרים את הגירוי המפחיד למשהו חיובי (כגון חתיכות נקניק שניתנו לכלב בכל פעם שהוא רואה אופנוע). אם הכלב שומר על האוכל כי הוא פוחד שיקחו לו אותו – אז מלמדים אותו שכשאנו מתקרבים אל הקערה שלו אנו באים לתת לו משהו טעים ולא לקחת לו את האוצר, ואז הכלב מתחיל לכשכש לעברנו בשימחה במקום לנסות לגרש אותנו. 2. ללמד את הכלב "לדבר כלבית". אם, למשל, הכלב נלחץ כשכלבים זרים מתקרבים אליו ולכן מנסה להרחיק אותם בנביחות או נהמות – אז אפשר לחשוף אותו בהדרגה לכלבים נחמדים ורגועים כדי שילמד איך לתקשר בשפה של בני מינו. כך הוא יוכל לפתור את הבעיות שלו "במילים" ולא במעשים. 3. ללמד את הכלב להציג "סימנים מרגיעים" במקום תוקפנות. "סימנים מרגיעים" זהו שם שנתנה הגברת טוריד רוגאס מנורבגיה לקבוצה של סימנים שכלבים נותנים אחד לשני בשפת גוף כדי להרגיע את עצמם ואת אלו שלידם. הם כוללים, בין היתר: הסטת המבט, הסטת הראש, הפניית הגב, ליקוק השפתיים, מיצמוץ, ואפילו פיהוק. אלו סימנים בשפה הכלבית שמשמעם "אתה מלחיץ אותי", "בבקשה תתרחק/תפסיק", וגם "אל תדאג, אני לא אפגע בך"- תלוי מי מבטא אותם באותו רגע. הדבר המופלא הוא שניתן לחזק את ההתנהגויות האלה אצל הכלב, ואפילו ללמד אותו להסיט את ראשו או להפנות את גבו "בפקודה", כדי לעזור לו לתקשר עם בני מינו מבלי שיזדקק ל"מופע אור קולי" של שיניים וגרגורים (ותודה לאמא של ג'יל היפה על התיאור המעולה). חשוב מאוד לציין שכדי לאבחן נכון בעיות של תוקפנות, יש להתייעץ עם איש מקצוע מנוסה שיבוא ויכיר את הכלב מקרוב. אך בכל מקרה, אין צורך להכניע כלב, להשכיב אותו על הגב, או להכאיב לו בשום צורה כדי להעלים את התוקפנות! אם יש לכלב שלכם נטיות תוקפניות, חפשו איש מקצוע שמכיר את אחת או יותר מהדרכים שהזכרתי למעלה ויוכל לעזור לכם לפתור את הבעיה בצורה יעילה ונעימה, בלי לפגוע בקשר שלכם עם הכלב האהוב. רוצים ללמוד עוד? בשבת, ה-30 לאפריל 2011, אני אעביר סמינר מעשי לטיפול בכלבים תוקפניים או ריאקטיביים שבו אלמד את המשתתפים כיצד ניתן לטפל בתוקפנות בשיטות אילוף חיוביות. ניתן להגיע כמשתתפים עם כלב תוקפן או ריאקטיבי או כצופים ללא כלב. הסמינר ייערך בין השעות 9:00-16:30. איילה 052-5492460 או רות: 052-4335204 או באימייל: [email protected] לשאלות מקצועיות בנוגע לסמינר אתם מוזמנים לפנות אלי, נעה שפלר, בטלפון: 054-2270903 או באימייל: [email protected]