תולעת הפארק מחלה נפוצה בכל הארץ

תולעת הפארקים או בשמה המדעי ספירוסירקה לופ מהווה היום את אחת המחלות הנפוצות ביותר שתוקפות כלבים במדינת ישראל. מדובר בטפיל שמופץ על ידי חיפושיות זבל ממספר מינים אשר מטיילות על האדמה וכאשר כלב בולע חיפושית נגועה (אפילו באופן אקראי תוך כדאי אכילת דשא או ליקוק הקרקע) הוא נדבק בטפיל.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

תולעת הפארק  מחלה נפוצה בכל הארץ

הטפיל (שנמצא בתוך החיפושית) משתחרר בקיבת הכלב ומתחיל לנדוד דרך כלי הדם לושט של הכלב. לאחר מספר שבועות הטפיל מגיע לושט ומתיישב בדופן הושט. הגוף מגיב לנוכחות הטפיל בתגובה דלקתית חריפה ויוצר מעין כדור (גרנולומה) סביב הטפיל. כאשר הטפיל מגיע לבגרות הוא "קודח" חור בגרנולומה ומתחיל להטיל ביצים לתוך חלל הושט.

ביצים אלו מופרשות בצואת הכלב הנגוע, חיפושיות הזבל שמפרקות את הצואה בולעות את הביצים וכשכלב נוסף בולע את החיפושית הנ"ל המעגל מתחיל מחדש.

הסימנים הקליניים הנראים בכלבים נגועים בטפיל הם רבים ומגוונים ותלויים בשלב המחלה ובמיקום הטפיל בגוף. הסימפטום האופייני ביותר למחלה הוא פליטות מזון לא מעוכל חוזרות ונשנות בתדירות הולכת ועולה וירידת משקל של הכלב. לעתים המחלה מלווה בחום גבוה שאינו מגיב לטיפול אנטיביוטי ו/או בספירת כדוריות דם לבנות גבוהה מאד בבדיקת דם. לעתים כלבים מפתחים מפרצת (קרע) בעורק בבטן או בית החזה ומתמוטטים תוך דקות בודדות (מרבית המקרים הללו מתים באופן מהיר מאד למרות שלכאורה נראה שמדובר בכלב בריא לחלוטין). במקרים נדירים הטפיל נודד לחוט השדרה וגורם לפגיעות עצביות בגפיים – לעתים עד כדי שיתוק מלא.

האבחון של מחלת תולעת הפארקים מורכב ועלול לדרוש החל מבדיקת צואה פשוטה, דרך צילומי רנטגן של בית החזה, בדיקות אנדוסקופיה של הושט ולעתים אפילו בדיקת CT של בית החזה.

הטיפול במחלה תלוי בשלב המחלה. במרבית המקרים הטיפול הוא תרופתי (בהזרקה) באופן אינטנסיבי. מקרים מתקדמים עלולים לדרוש התערבות כירורגית – במרבית המקרים האלו הפרוגנוזה המצופה אינה טובה.

לבית החולים הוטרינרי "חוות דעת" בבית ברל, מופנים מקרים רבים של כלבים אשר נדבקו במחלה בצורותיה השונות. במקרים רבים הכלבים מגיעים במצב שבו כבר לא ניתן לרפאם ובמקרים אחרים דרוש טיפול מורכב, יקר וממושך. כלבים אשר חולים ב"תולעת הפארקים" מגיעים אלינו מכל הארץ! המחלה כבר אינה מוגבלת לאזור גוש דן, אנו מאבחנים מקרים שמגיעים מאזור באר שבע בדרום ועד איזור חיפה ויוקנעם בצפון.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המחלה הינה – מניעה! הסתובבות עם מחסום לפה בכלבים שנוטים לאכול דברים בחוץ. מתן זריקות שהורגות את הטפיל בשלב הנדידה מהקיבה לושט (בהתאם למקום המגורים והתנהגות הכלב, מומלץ לתת את הזריקות בין פעם בשלושה חודשים לפעם בחודש). הקפדה על איסוף צואה של הכלבים למניעת התפשטות הטפיל ברחבי הארץ.

עוד מאמרים בנושא

הדרישה לטיפול בבעלי חיים באמצעות ההומיאופתיה גוברת מאוד בשנים האחרונות. מהי שיטת טיפול זו וכיצד היא מסייעת בריפוי