שעלת המכלאות

מחולל המחלה: למחלה מרכיב נגיפי ומרכיב חיידקי. שני מחוללי המחלה יחד עוברים דרך טיפות ליחה המתפזרות בזמן השיעול של כלב נגוע.

סימן המחלה הראשון ולעיתים היחיד הינו שיעול. השיעול מלווה לעיתים בפליטת ליחה תוך התכווצות של שרירי הבטן, ונדמה כאילו הכלב מנסה לפלוט משהו שנתקע לו בגרון. תדירות השיעולים יכולה להיות מפעם עד פעמיים ביום במקרים קלים ועד לשיעולים רבים ותכופים המפריעים לכלב (ולבני הבית) לישון. במקרים קשים נראה גם מצב רוח ירוד, ירידה בתיאבון וחום. מקרים קשים ולא מטופלים עלולים להסתבך לדלקת ריאות.
אבחנת המחלה נעשית על ידי בדיקה מדוקדקת של הכלב. בכלבים מבוגרים רצוי לערוך בדיקות נוספות כגון בדיקות דם וצילומי רנטגן, על מנת לשלול מחלות לב.

טיפול : הטיפול הינו באנטיביוטיקה לתקופה של עשרה ימים לפחות, בשילוב סירופ מכייח או מדכאי שיעול לפי הצורך. ההחלמה לעיתים ממושכת, בגלל המרכיב הנגיפי של המחלה נגדו שאינו מושפע על ידי האנטיביוטיקה, אך לרוב יש התאוששות יפה ושיפור בשיעול תוך שלושה עד ארבעה ימים מתחילת הטיפול. מיעוט הכלבים יפתח דלקת ריאות למרות הטיפול, ויזדקק לטיפול אינטנסיבי יותר. חשוב מאוד לאורך תקופת ההחלמה להחזיק את הכלב בבית במנוחה, למנוע מפגש בינו לבין כלבים אחרים ולבוא לוטרינר לביקורת.

מניעה: קיים חיסון נגד שעלת המכלאות הניתן בשאיפה לאף. החיסון בעצמו עלול לגרום למחלה באחוז קטן של המקרים, ולכן הוא לא מומלץ באופן שגרתי, אלא רק לכלבים בסיכון גבוה, קרי – כלבים העתידים להכנס לפנסיון או מכלאה. יש לחסן את הכלב כשבועיים לפני כניסתו המתוכננת לפנסיון. כדאי מאוד לברר עם הנהלת הפנסיון אם היתה לאחרונה שעלת המכלאות במקום, וכדאי להעדיף פנסיונים המנהיגים את החיסון כדרישת קבלה. יש להמנע ממגע עם כלבים חולים.
המחלה מדבקת לכלבים בלבד.

כל הזכויות שמורות לד"ר נעמה מנור
אין להעתיק, לשכפל או לפרסם בכל צורה ללא אישור בכתב


 

אוכל לכלבים

חטיפים לכלבים

אוכל לגורים

עצמות לכלבים

צעצועים לכלבים