גור לך

דברים שכדאי לדעת על שלבי ההתפתחות של גורים, ומה כדאי לעשות כדי להמנע מבעיות התנהגות בשלבים מאוחרים יותר.
Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram
Email
גור לך

רוב בעלי הגורים מוטרדים בעיקר מהבעיות בהן הם נתקלים עם הגעת הגור: "מה עושים עם הצרכים" "הגור נושך אותנו" וכד'. אלו אכן גורמים מטרידים אך הם לא העניין החשוב היחיד. מעטים מדי מבין בעלי הגורים הטריים מודעים לשלבי ההתפתחות והחשיבות למצות אותם בצורה המלאה והחיובית ביותר. תקופת הגורות היא שלב מאוד רגיש ובעל השלכות על חיי הכלב הבוגר. מטרת כתבה זו להדגיש את הפן המניעתי בגידול גור, להעלות את המודעות לחשיבות החשיפה הנכונה בשלב מוקדם, ולספק אינפורמציה מעשית בנוגע לשלבים אלו, כך שנזכה לגדל כלב בריא פיזית ונפשית.

הגור לומד מרגע שיצא לאוויר העולם. בצורה גסה, עד גיל 3 שבועות הגור די חסר אונים. הוא נולד כאשר חושיו מתפקדים בצורה מאוד חלקית. חושי הראיה והשמיעה עדיין לא מפותחים, הגור זקוק לחום גופה של אמו כדי לשמור על חום גופו. בפרק זמן זה מתפתחים החושים, העיניים נפקחות, הגור לומד להכיר את גופו, אחיו ואמו ומתוודע לסביבתו, בעיקר באמצעות חוש הריח והמישוש.
כתבה זו תעסוק במתרחש מגיל 3 שבועות ועד 16 שבועות – התקופה הקריטית לחִברוּת והביטואציה.

חִברוּת (סוציאליזציה) הוא תהליך בו בעל החיים לומד כיצד להתנהג ולתקשר עם בעלי החיים עמם הוא חי, ולזהותם כגורמים לא מאיימים. במקרה של הגור אלו יכולים להיות בני אדם, כלבים אחרים וחיות המחמד האחרות אתן הוא יחלוק את חייו.
הביטואציה הוא תהליך בו בעל החיים מתרגל לגירויים שונים ולומד לזהותם כלא מאיימים ולקבלם כמובנים מאליהם.

מגיל 3 שבועות מתחילה תקופה רגישה בה החברות וההביטואציה חייבות לקרות באופן הולם ושלם על מנת שהגור יתאקלם ויסתגל כראוי לסביבתו. ככל שהחסך בחשיפה יהיה גדול יותר, כך חוסר הסתגלות הכלב יגבר בהתאמה, ולהיפך. כלבים אשר בתקופה הרגישה נחשפו למקסימום גירויים תוך שמירה על חוויה חיובית, יגדלו להיות יציבים ללא בעיות הסתגלות וחרדות.
ניתן לשפר את סתגלנות הכלבים אשר גדלו להיות חרדתיים כתוצאה מחוסר חשיפה באמצעות התנייה נגדית (counter conditioning) אך מניעת בעיות חרדה עדיפה עשרות מונים על טיפול שיקום, וחשיפה נכונה בשבועות הראשונים לחיי הגור היא הטיפול המונע היעיל ביותר.

מחקרם של פרידמן, קינג ואליוט מ1961 המחיש את חשיבות הסוציאליזציה המוקדמת של גורים עם בני אדם. ממחקרם עולה כי גורים אשר נחשפו לראשונה לבני אדם בין גיל 3 ל 5 שבועות, יגשו בבטחון ויפגינו סקרנות. גורים בני 5 – 7 שבועות שנחשפו לראשונה יפגינו מידה הולכת וגוברת של הססנות ודאגה. גורים בני 9 שבועות ומעלה יהיו מבועתים לחלוטין. במחקר אחר משנת 1968, תאר עורך המחקר סקוט (Scott) התנהגות גורים אשר נחשפו לראשונה לבני אדם בגיל 14 שבועות כך: "בגיל 14 שבועות תגובות הפחד והבריחה הפכו כל כך חזקות, עד כי גורים שגודלו בסביבה כזאת התנהגו כחיות פרא".
אם הגור לא נחשף לאנשים בטרם מלאו לו 14 שבועות, הוא לעולם לא יסגל גישה חיובית ובוטחת כלפי בני אדם.

עד כה דנו בסוציאליזציה עם בני אדם, עתה נרחיב בנושא הביטואציה, כלומר, הסתגלות לגירויים סביבתיים. נעשו מספר מחקרים שנועדו לזהות את התקופה הרגישה להביטואציה בקרב גורים. באחד המחקרים גודלו גורים בסביבה נטולת גירויים (מלבד אמם). לאחר מכן, הם הושמו בחדר רב חפצים וגירויים למשך חצי שעה, כאשר נבחנה תגובתם ביחס לגיל בו החשיפה התרחשה.
גורים שהושמו בחדר בגיל 5 שבועות הפגינו סקרנות רבה, חקרו את החפצים והראו העדפה ברורה לגירויים המורכבים יותר. גורים אשר הוכנסו לחדר מעל גיל 8 שבועות נטו יותר לסגת מהחפצים מאשר לחקור אותם. הגורים שנחשפו לחדר לראשונה בגיל 12 ו16 שבועות, קפאו במקומם בצורה קטטונית והפגינו פחד רב. מחקר זה ואחרים תומכים בתיאוריה כי קיימת תקופה קריטית להביטואציה וחברות, ואשר כנגזרת ממנה מומלץ לחשוף את הגורים למגוון גירויים בשלב מוקדם בחייהם ולספק הזדמנויות רבות לחברות.

במהלך עבודתי אני נתקלת לא פעם בבעלי כלבים המשוכנעים שכלבם עבר התעללות, מכיוון שהם מזהים את החרדה הגדולה של הכלב בפוגשו אנשים זרים. אני מקווה שטעות בידם, והמחקרים הללו מחזקים את ההשערה שלא מדובר בהתעללות אלא בחוסר מיצוי של שלבי הסוציאליזציה בזמן הנכון.
רבים מהקוראים מכירים בעצמם כלבים שנכנסים לחרדה ברחוב סואן, או בסביבה לא מוכרת. מדוע בעצם חווה הכלב את הגירויים החדשים כמאיימים כל כך? סברה הגיונית מקשרת זאת להתנהגות הזאבים, קרובי המשפחה של כלב הבית. למעשה, גורי הזאבים צריכים ללמוד להזהר מסכנות. יש להם "חלון הזדמנויות" צר ללמוד מי שייך ללהקתם, מה נורמאלי ומוכר בטריטוריה, ולאחר מכן, כאשר הם נתקלים בגירוי לא מוכר, הם לומדים להזהר ממנו, מכורח ההשרדות. הגיון האבולוציה אומר – "אם לא פגשתי את זה עד עכשיו, זה כנראה מסוכן"
בעוד מספר הגירויים שזאב נחשף אליהם בטבע הקשורים ללהקתו, הוא די מוגבל, על הגור להכיר מספר עצום של גירויים באותה תקופה קריטית, כדי שלא יפתח תסמיני אי שקט וחרדה כלפיהם.

דרק פרימן גילה שהגיל המועדף להפרדת הגור מאמו ואחיו הוא בהיותו בן 6 שבועות. לפני כן – הגור לא ימצה את הסוציאליזציה עם בני מינו. מעבר לגיל זה – סיכוייו להחמיץ את החברות וההביטואציה בסביבתו מצטמצמת. מחקרים אחרים ממליצים להפריד את הגור לקראת גיל 8 שבועות, בעיקר כאשר מדובר בגורים מזנים קטנים.

תהליך החברות וההביטואציה דורש המשכיות. אם גור מפסיק להחשף לאנשים ולשלל הגירויים אותם הכיר בין גיל 3 ל 4 חודשים, לדוגמא: מושם בכלביה, ונחשף שוב לסביבה דומה לסביבתו הקודמת בגיל 6-8 חודשים, הוא מועד להתנהג בביישנות, בחוסר בטחון ובחרדה.

רוב בעיות החרדה נובעות אם כן מחוסר סוציאליזציה והביטואציה בשלב הנכון, וחוסר המשך החשיפה בגיל מתקדם יותר. הגורים לרוב נשמרים בבית, מתוך צורך אמיתי לשמור על בריאותם הפיזית עד היותם מחוסנים. מטרתנו היא לחשוף למקסימום הגירויים האפשרי עד היות הגור בן 12 שבועות, ולאחר מכן להמשיך בחשיפה, אם ברצוננו להפחית למינימום את סיכויי הגור לפתח בעיות חרדה ונגזרותיה.

איך עושים זאת?
המלצות למגדלים:
1. הקפידו לספק לגורים מגוון גירויים מהיותם בני 3 שבועות. חשוב לשים לב לשקטים והחלשים בין הגורים.
2. כדאי להשתמש גם בגירויים שמיעתיים ומבוססי ריח, כמו בגדי אנשי הבית, רעשי מכוניות וכד'.
3. למסור את הגורים בין גיל 6 ל8 שבועות.

עם אימוץ הגור (בגיל 6-8 שבועות) הקפידו על מספר כללים:
1. פזרו מגוון חפצים אותם יחקור מיוזמתו. אין צורך לשכנעו, וודאי לא לכפות עליו להתקרב אם הוא מראה חשש. חפצים לדוגמא: קסדה, מטריה, כובעים, אופניים. אם היסס וניגש, שבחו אותו.
2. אפשרו להכיר מגוון מרקמים. שטיחים, עץ, PVC, מתכת וכד'
3. השמיעו לו רעשים מגוונים: רעמים, צפצופי מכוניות, רעש תחבורה, קולות ילדים ותינוקות ועוד. הקפידו לעשות זאת בעצמה קולית נמוכה על מנת שהכלב לא יבהל.
4. הזמינו חברים, חברות, ילדים, זקנים וכל מי שרק מוכן, כדי שהגור יכיר מגוון רחב של "יצורי אנוש".
5. הרגילו את הגור לסוגי המגע שהוא עתיד לפגוש בהמשך חייו, אם זה אצל הוטרינר, במספרה או בכל מקום אחר: הברשה (גם אם הפרווה חלקה ונטולת קשרים), פתיחת הפה (גם אם הכל תקין), בדיקת האזניים, הנחת קוצץ ציפורניים על הכפות וכד'

זכרו תמיד לשמור את הסביבה סטרילית מגירויים לא נעימים, על מנת שחוויית ההיכרות תצרב כחיובית. חווייה שתצרב כשלילית תלווה את כל חיי הכלב כחוויה טראומטית.


המלצה נוספת: מיד כאשר הגור מחוסן דיו (10 ימים לאחר חיסון המשושה השני, או מאוחר יותר – על פי הנחיית הוטרינר המטפל) הצטרפו למסגרת לסוציאליזציה והביטואציה עם גורים נוספים, כך שלא יפגמו כישוריו החברתיים של גורכם, וכן תנתן מסגרת להמשך חשיפה בטוחה.

הבהרה: חלקו הראשון של המאמר מתבסס על מאמר מאת דיויד אפלבי ומהווה תרגום חלקי שלו.


נגה רונן
אנימה – בגישה חיובית

נכתב על ידי בן

נכתב על ידי בן

בן הוא כותב ותיק מהעיר חיפה שמתמחה בכתיבה על בעלי חיים. הוא למד ביולוגיה בתיכון ומאז התעניין מאוד בעולם החי. הוא התחיל לכתוב מאמרים על בעלי חיים בבלוג אישי בתחילת שנת 2000 ומאז פרסם מאמרים רבים. חובב גלישה, NBA והבעלים של סאני - גולדן רטריבר חייכני.

מוצרים מובילים

עוד מאמרים בנושא

האכלה נכונה של החתלתול שלך מלידה ועד בגרות היא הדרך הטובה ביותר לשמור על חיית המחמד שלך בריאה ומאושרת.
מתחשק לך שהתוכי שלך ידע כמה טריקים מגניבים? קרא במאמר

מוצרים פופולריים

המוצרים הנמכרים ביותר

סינון מוצרים

סנן לפי מותג
כל המותגים
סנן לפי מותג
משקל האריזה
בחרו...
משקל האריזה
סנן לפי גיל
כל שלבי החיים
סנן לפי גיל
סנן לפי טעם
כל הטעמים
סנן לפי טעם
סנן לפי גודל הגזע
כל הגדלים
סנן לפי גודל הגזע
חיה
בחרו...
חיה
תזונה מיוחדת
בחרו...
תזונה מיוחדת
גודל מיטה / מזרן
בחרו...
גודל מיטה / מזרן
סוג החול
בחרו...
סוג החול
צבע
בחרו...
צבע
נפח
בחרו...
נפח
אבחנה רפואית
בחרו...
אבחנה רפואית
טווח משקל
כל המשקלים
טווח משקל
דילוג לתוכן