מבחני ארגון כלבי ההצלה הבינלאומי

IRO הוא ראשי התיבות של ארגון כלבי ההצלה הבינלאומי. הארגון נוסד ב-1993 בסטוקהולם ומושבו בזלצבורג שבאוסטריה על מנת ליצור סדר וייעול בעבודה של כלבי ההצלה המקומיים במדינות שונות ולתאם את העבודה במקרים של אסון במקומות שונים בעולם.
Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram
Email
מבחני ארגון כלבי ההצלה הבינלאומי

מטעמים אלו נוצרו סדרת מבדקים תקניים לכלבים, לנוהגים ולצוותים. זוהי אולי אחת הפעולות הקשות אך האצילות ביותר שכלב יכול לעשות למען האנושות, והיא בהחלט כרוכה בסכנה ממשית.


צילום: Karl DONVIL
מי לא ראה את צוותי ההצלה הללו בטלוויזיה, בעיתון או שמע עליהם ברדיו. אדם וכלב שהוטסו ממדינה זרה מספקים סיוע בחיפוש אחר קורבנות חיים הקבורים מתחת להריסות. אך מעטים יודעים כיצד הם עושים זאת, מי משלם עבור ההובלה, כיצד מאמנים את הכלבים והאם הם אכן מבצעים את העבודה ביעילות.


צילום: Karl DONVIL
אחרי אסון כלשהו, אנשים נעדרים, לכודים מתחת להריסות, ומקצתם פצועים קשה. לעתים קרובות קשה מאוד לאתר אותם ומקצתם אף נהרגים בידי הכלים ההנדסיים הכבדים שבאים לפנות את ההריסות. קיימים מכשירים המסוגלים לאתר ניצולים מתחת להריסות, אך המכשיר היעיל ביותר עד כה הוא אפו של הכלב. אם הוא מאומן היטב ובעל יצר מתאים, הוא מסוגל לאתר את הניצולים בקלות יחסית בעומק של 2.5 מטרים ולפעמים גם יותר, ואילו המכשירים עלולים לסבול מהפרעות כתוצאה מהחזר גלים על ברזל והתוצאות דורשות תמיד פענוח בידי אדם.

צילום: Karl DONVIL

במקרה שלא אסון או נעדרים, יש חשיבות לכל רגע. ככלל, הנחת העבודה היא שאם עוברים ארבעה ימים הסיכויים למצוא ניצולים קרוב לאפס. לפיכך חשוב ביותר להתחיל את החיפוש אחר האנשים הלכודים בתוך שעות ספורות מקרות האסון. ה-IRO אכן מודע לכך, אך במקרים רבים בעבר ידעו מפח נפש כיוון שממשלות המדינות הפגועות הודו להם על הצעת הסיוע ופשוט לא היו מודעות ליתרונות של צוות הצלה עם כלבים. על מנת לשלב את הצעות הסיוע ממדינות שונות, נוצר IRO כארגון הגג שמתאם בין הצוותים השונים, בדומה לצלב האדום. נוצרו תקנות בינלאומיות ונבחר מקום למשרדי הארגון. השפות השולטות הן גרמנית ואנגלית וכל החברים אמורים לדעת לפחות אחת משפות אלו. הצוותים (כלב ונוהג) נבדקים פעם בשנתיים ואם הם עוברים הם מקבלים תעודה. המבדקים הללו נודדים ממדינה למדינה אך מסיבות פרקטיות וכיוון שמרבית המדינות החברות נמצאות באירופה, הם בדרך כלל נערכים ביבשת זו. כיוון ש-IRO מבקש הכרה בינלאומית, הוא פונה אל ארגוני הצלה, דיפלומטים, ממשלות וארגוני הצלה בינלאומיים אחרים ומזמין אותם להשקיף על הבחינות. עד כה נוצר שיתוף פעולה עם ארגון UNO של האומות המאוחדות, OCHA (המשרד לתיאום עניינים הומניטריים) INSARAG (ארגון הייעוץ הבינלאומי לחיפוש והצלה) ו-FCI (ארגון הגג הכלבני). לדברי נשיא הארגון ד"ר וולפגנג זרנר, הצלב האדום מודע לקיומו ומתחיל לעבוד על תוכניות לשיתוף פעולה הדוק יותר.

 
מבדקי IRO בלובליאנה שבסלובניה, מ-8 עד 11 בנובמבר 2007

 גזעים מסוכנים
 מדי שנה מקיים ה-IRO את מבדק הכשירות המבצעית שלו. השנה סלובניה ארחה את המבדקים בשיתוף פעולה עם הארגון. צוותי המדינות החברות רשאים להירשם למבדק, הנדרש אם הצוות מעוניין להצטרף לקבוצת הצוותים הנמצאים בכוננות ונשלחים למשימות בינלאומיות. כיוון שהדבר יקר ביותר ורוב התמיכה הכספית של ה-IRO מגיע מתרומות ועדיין לא מקבל תמיכה ממשלתית, חשוב ביותר לשלוח למשימות מבצעיות רק את הכלבים המיומנים ביותר.

 הכלבים המגיעים למבדק חייבים כבר להיות בעלי תואר במשמעת ולעבור את בחינות הקבלה במועדון המקומי. הם צריכים להיות ידידותיים, לא להילחץ בקלות, בריאים וממושמעים. אך החשוב ביותר הוא שיהיה להם אף המסוגל לאתר ריח אדם מבין בליל הריחות שבמקום האסון, כולל עשן, גז, גוויות ועוד. כלבי הצלה צריכים להיות בעלי סיבולת, אך מהירות אינה תכונה דרושה כיוון שכלב שעובד מהר מדי עלול להיקלע למצבים מסוכנים.

 
צילום: Karl DONVIL
אך גם לנוהג דרושות תכונות ומיומנויות מסויימות. עליו להיות בכושר פיזי המאפשר לבצע את המבדקים, לדעת להתמצא בשטח ולעבור בחינה בעזרה ראשונה לבני אדם ולכלבים. הוא צריך להיות חבר צוות טוב ולדעת כיצד להשתמש בכלים המשמשים לחילוץ בני אדם מהריסות.
מרבית הכלבים הם מגזעים כמו רטריבר ובורדר קולי, אבל במבדק בלובליאנה השתתפו רוטוויילר ופיטבול, הנחשבים ל"כלבים מסוכנים" בכמה מדינות.

 מבדקים המדמים את המציאות
בשיתוף פעולה עם מכבי האש והמשמר האזרחי המקומי, התקיימו שבעה מבדקים בסביבת העיר לובליאנה. מכבי האש המקומיים סייעו במבדק ההנחתה ממסוק. הכלב והנוהג הועלו במנוף של מכבי האש לקומה הרביעית של בניין ומשם היו צריכים לרדת בעזרת חבלים. חשוב שהכלב, שקשור ברתמה מיוחדת, לא יפחד ויסמוך על בעליו. המשתתפים גם עברו בחינה בעזרה ראשונה לבני אדם ולכלבים.

 

צילום: Karl DONVIL

מבחן השדה הראשון שבו ביקרנו נערך בבית חרושת למחזור עץ בפאתי העיר. הייתה שם ערימה ענקית של פסולת עץ, בגובה 10 מטרים. העץ היה חלק והכיל מסמרים, וקוצים שהיו עלולים להינעץ במחלצים. קורבנות דמה הוחבאו מתחת לערימה. הנוהג יודע רק כמה אנשים יש בשטח אבל אין לו מושג היכן לחפש אותם. התרשמתי מאוד מיכולת הטיפוס של הכלבים. לאחר שהם מגלים ניצול, הם מודיעים על כך בנביחות. הנוהג והניצול נותנים לכלב פרס. ברור שבמצב אמיתי הניצולים לא נותנים לכלב שום פרס ולכן הנוהגים מחזיקים בכיסם צעצוע ונותנים לכלב לשחק אתו אחרי שהצליח במשימה.
מבחן הסיבולת התקיים בבית חרושת לבטון שעמד בפני הריסה. הצוותים היו צריכים לבצע שלושה חיפושים בני 20 דקות עם הפסקות של 10 דקות בין חיפוש לחיפוש. הכלבים נדרשו לחפש אחר ניצולים בערימות בטון ואבנים משני צדי בית החרושת. משרדים הרוסים למחצה ניצבו בחלקו הקדמי של הבניין. הדלתות, החלונות, התקרות והקירות היו פעורים לרווחה והדבר הזכיר את התמונות מאזורים מוכי אסון שאנו רואים בטלוויזיה. על מנת להדמות את המצב האמיתי עוד יותר, בערה במקום אש שהפיקה עשן רב ומנוע פעל ברעש. למרות שזה היה המקום המסוכן ביותר לכלבים, רק כלב אחד נחתך משבר זכוכית ונזקק לטיפול.
אסונות אינם צפויים מראש ויכולים בוודאי לקרות בלילה. גם מטיילים הולכים לאיבוד בשעות החשיכה. לפיכך הצוותים צריכים גם לעבור מבחן בתנאים אלו. המיקום הראשון היה אתר ההדרכה של ההגנה האזרחית. מדובר במעין רחוב הורס עם בתי משני צדדיו, מואר באורו של גנרטור בלבד ומכיל מנהרות מלאכותיות שבהן ניתן להחביא ניצולים. הכלבים היו צריכים לחפש בכל השטח בתוך 20 דקות בלבד, משימה קשה למדי כיוון שמדובר בשטח גדול למדי והנוהגים היו צריכים לעקוב אחרי הכלבים בעזרת פנס על הקסדה שלהם.
 לאחר שעברו את השלב הזה, הם קיבלו נקודות ציון של מקום אחר, כ-10 קילומטרים משם, והיו אמורים להגיע לשם בזמן הקצר ביותר. היה מותר להשתמש ב-GPS. צוות משטרה אמיתי עיכב אותם בדרך וחקר אותם על מנת להסיח את דעתם ולבחון את עמידתם בלחץ. עם הגיעם למיקום השני, הצוותים התבקשו לחפש ניצולים בשטח פתוח. כפעם לא הייתה שום תאורה מלבד פנסים. השטח הכיל שיחים רבים והכלבים היו עלולים לצאת מכלל שליטה בגלל גודל השטח ותנאי הראות הקשים.

 

צילום: Karl DONVIL


בנוסף לכל המבחנים, הצוותים גם נאלצו לדאוג לקיומם. הם גרו במחנה שהוקם בשטח האימונים של מועדון ההצלה במקומי. הם לא ידעו מתי יצטרכו לצאת למבחן. הם היו אמורים להיות מוכנים לעבודה בתוך 10 דקות מהשמעת האות, בלי קשר לתנאי מזג האוויר, רעב ועייפות. גם זה חלק מהמבחן.
היה מרשים לראות שכל זה מתבצע ב-100% מחוייבות ועל בסיס התנדבותי בלבד. אחד המשתתפים הוזמן ברגע האחרון במקום חבר אחר שביטל את בואו. הוא נהג 1,700 קילומטרים מצפון הולנד והגיע בזמן, ומעל לכל הצליח גם לעבור את המבדק. תארו לעצמכם שלא היה עובר את הבחינות למרות שהוציא את זמנו וכספו על הנסיעה הארוכה. זאת דוגמה לנאמנותם של המתנדבים הללו.

 
בחתירה להכרה בינלאומית
ה-IRO הוא עדיין ארגון צעיר ביותר, אך הצליח לזכות בהכרת UNO ו-INSARAG. הפעילות הראשונה שלו הייתה ב-2001 ברעידת האדמה שפגעה בהודו. מאז הוא ארגן פעילות בשמונה אסונות נוספים. למרבה הצער, ממשלות רבות אינן מבינות את התועלת שצוותי הכלבים והנוהגים יכולים להביא להן. במקרה אחד, כשנציג IRO טלפן לשגרירות של מדינה פגועה להציע סיוע, אמרו לו בגסות להתקשר מאוחר יותר כיוון שהשגריר נמצא עם אורחים ובמקרה אחר נדרשו להתקשר שוב ביום שני כיוון שהשגריר אינו אוהב שמטרידים את מנוחתו בסוף השבוע.

 ה-IRO מבקש שכל הממשלות ייקחו אותו ברצינות ויספקו לו את האמצעים לאסוף צוות הצלה ולשלוח אותו לאזור פגוע בתוך שעות ספורות מקרות האסון. על מנת להוכיח שהארגון אינו קבוצת חובבים, הוא מבצע את המבדקים הקשים וגם מזמין נציגי ממשלות ומדינות אחרות שיחזו בכך. משלחת מדובאי וממשרד החוץ היפני השתתפה במבדק בלובליאנה. גם שבדיה, דרום קוריאה וארצות הברית שלחו משקיפים. גם העיתונות הבינלאומית הוזמנה לצורך פרסום העניין. IRO רוצה להפוך לשותפה מלאה של הצלב האדום ו-INSARAG ולקבל מהם התייחסות רצינית. רק אז יוכלו אנשיה לבצע את מה שהם לומדים לעשות, להציל חיים בעזרת ידידו הטוב של האדם.

כל הזכויות שמורות ל   copyrights Karl DONVIL

תרגום: יוסי גיא

נכתב על ידי בן

נכתב על ידי בן

בן הוא כותב ותיק מהעיר חיפה שמתמחה בכתיבה על בעלי חיים. הוא למד ביולוגיה בתיכון ומאז התעניין מאוד בעולם החי. הוא התחיל לכתוב מאמרים על בעלי חיים בבלוג אישי בתחילת שנת 2000 ומאז פרסם מאמרים רבים. חובב גלישה, NBA והבעלים של סאני - גולדן רטריבר חייכני.

מוצרים מובילים

עוד מאמרים בנושא

האיגואנה היא אחד מסוגי הזוחלים היותר נפוצים היום כחיות מחמד. חשוב לדעת שאיגואנה בוגרת יכולה לחיות עד 20 שנה.
משפחת האמזונות מונה כ 30 סוגים ומוצאם בדרום אמריקה והאיים שמסביבה. קרא עוד על תוכי אמזונה!

מוצרים פופולריים

המוצרים הנמכרים ביותר

סינון מוצרים

סנן לפי מותג
כל המותגים
סנן לפי מותג
משקל האריזה
בחרו...
משקל האריזה
סנן לפי גיל
כל שלבי החיים
סנן לפי גיל
סנן לפי טעם
כל הטעמים
סנן לפי טעם
סנן לפי גודל הגזע
כל הגדלים
סנן לפי גודל הגזע
חיה
בחרו...
חיה
תזונה מיוחדת
בחרו...
תזונה מיוחדת
גודל מיטה / מזרן
בחרו...
גודל מיטה / מזרן
סוג החול
בחרו...
סוג החול
צבע
בחרו...
צבע
נפח
בחרו...
נפח
אבחנה רפואית
בחרו...
אבחנה רפואית
טווח משקל
כל המשקלים
טווח משקל
דילוג לתוכן