שולה הגיעה לביתנו בגיל 8 שבועות היישר מבית המגדלת שלה, שם היא הייתה אחת משתי גורות סך הכל שנולדו בהמלטה. היא הייתה גורה שמחה ואנרגטית. אך כל מאמצי ומאמצי בני משפחתי לחנך אותה לא לעשות צרכים בבית – עלו בתוהו. למרות שהיה נראה שהיא הבינה שהיא אמורה לעשות את צרכיה בחוץ, והייתה עושה קקי וגם פיפי בטיולים בחוץ, פעמים רבות היא עשתה את צרכיה גם בבית.
הדבר המוזר ביותר היה שלפעמים היינו מוציאים אותה החוצה, היא הייתה עושה קקי וגם פיפי בחוץ. ומייד אח"כ כשהיינו יוצאים לעשר דקות למכולת, היא הייתה עושה שוב צרכים בבית. בתחילה סברנו שהיא פשוט כלבה "קשת תפיסה". אבל כאשר בגיל 6 חודשים הבעיה לא נפתרה, (ואפילו החריפה – כלבה של 30 ק"ג משאירה שלוליות עצומות ברחבי הבית…) הבנתי שהבעיה עמוקה יותר.
התייעצתי עם חברה בארה"ב (וטרינרית מומחית לבעיות התנהגות) והגענו למסקנה שכל "התאונות" של שולה התרחשו כשהיא הייתה נשארת לבד בבית. והאבחנה "חרדת נטישה".
למרות שהמושג "חרדת נטישה" נשמע מבדח כשמדובר בכלב, מדובר בבעיה חמורה ונפוצה ביותר. מעריכים שכ- 10-15% מהכלבים סובלים מחרדת נטישה בדרגה זו או אחרת. כלבים אשר סובלים מחרדת נטישה סובלים מסימפטומים מסוגים שונים.
חלקם נובחים או מייללים ללא הפסקה ברגע שעוזבים אותם לבדם בבית (וביתר הזמן הם כלבים שקטים). חלקם נותנים שתן או צואה בתוך הבית ברגע שעוזבים אותם לבדם בבית (וביתר הזמן הם שולטים על צורכיהם). וחלקם משמידים חפצים (נעליים, כריות, דלתות, מפתנים ואפילו קירות) ברגע שמשאירים אותם לבדם. בנוסף, הכלבים הנ"ל בד"כ דבוקים לרגלי אדוניהם בכל רגע נתון של היממה. והם נכנסים להיסטריה גם כשהבעלים מתכונן לעזיבה וגם כשהם חוזרים הביתה.
לחלק מהכלבים יש את כל הסימפטומים הנ"ל ולחלקם רק חלק. גורם נוסף שיכול להקשות על הדיאגנוזה היא העובדה שכלבים מסוימים נקשרים לבן אדם מסוים בבית והסימפטומים הנ"ל באים לידי ביטוי כשאותו אדם עוזב את הבית (גם אם אנשים אחרים נשארים בבית והכלב לא באמת "לבד").
האבחנה של חרדת נטישה מתבססת על הסימפטומים הנ"ל הבאים לידי ביטוי כשהכלב נשאר לבד בבית. פעמים רבות ניתן לאשש את האבחנה על ידי השארת מצלמת וידיאו בחדר וצילום התנהגות הכלב כשמשאירים אותו לבד בבית. "חרדת נטישה" היא מחלה של ממש הגורמת סבל רב לכלבים הלוקים בה (וגם לבעליהם). הטיפול ברב המקרים דורש שילוב של טיפול תרופתי למספר חודשים וטיפול התנהגותי ארוך טווח. במקרים קלים ניתן לעתים להסתפק בטיפול התנהגותי בלבד. בכל מקרה, הדבר הכי גרוע הוא לכעוס ולהעניש את הכלב כשמגלים את הנזקים שנגרמו בבית בהיעדרנו. הדבר רק מעצים את חרדות הכלב.
ברגע שהגענו למסקנה ששולה סובלת מחרדת נטישה התחלנו בטיפול. דבר ראשון רכשנו כלוב טיסה ענק. (היה צריך להספיק לכלבה של 45 ק"ג) והתחלנו להרגיל אותה לשימוש בו. דבר שני התחלתי לתת לה תרופה (ממשפחת הפרוזאק) על מנת להקל על חרדותיה. ובמקביל, התחלנו בסדרה של תרגילים התנהגותיים. (כמו ללבוש ז'קט יציאה ולקחת את צרור המפתחות כאשר לא הייתה לנו שום כוונה לעזוב את הבית). וזאת על מנת להרגיל אותה לעזיבות שלנו את הבית.
בתוך כשבועיים חל שיפור עצום בהתנהגותה של שולה והתאונות של הצרכים פסקו כמעט לחלוטין. לאורך מספר חודשים הפחתנו את מינון התרופה שלה. אך להבדיל ממרבית הכלבים שניתן להפסיק לחלוטין את הטיפול התרופתי שלהן תוך מספר חודשים, במקרה של שולה הפסקת התרופה הביאה לחזרת הסימפטומים.
שולה המשיכה לקחת את התרופה במינון נמוך במשך 4 שנים! במשך הזמן העברנו את שולה מכלוב הטיסה לחדר קטן. אח"כ לחדר גדול יותר, ולבסוף היא קיבלה חופש להסתובב בכל הבית. בעקבות הטיפול, חייה של שולה וגם חיינו הפכו מאושרים הרבה יותר.
הטיפול בכלבים עם חרדת נטישה הוא טיפול ממושך הדורש תשומת לב רבה מצד בעלי הכלב. הטיפול מחזיר לכלב את שמחת החיים ומאפשר למשפחה להמשיך בשגרת חיים בריאה יותר. הנזקים הנפשיים שכלב עם חרדת נטישה סובל מהם והנזקים הכלכלים הנגרמים כתוצאה ממחלתו יכולים להיות עצומים. וזוהי גם אחת מהסיבות הראשיות בגללה כלבים ננטשים. כאשר יש חשד שכלבכם סובל מחרדת נטישה כדאי לדון בכך עם הוטרינר המטפל, עם טיפול הפרוגנוזה בד"כ מצוינת.
מוצרים קשורים
בן הוא כותב ותיק מהעיר חיפה שמתמחה בכתיבה על בעלי חיים. הוא למד ביולוגיה בתיכון ומאז התעניין מאוד בעולם החי. הוא התחיל לכתוב מאמרים על בעלי חיים בבלוג אישי בתחילת שנת 2000 ומאז פרסם מאמרים רבים. חובב גלישה, NBA והבעלים של סאני - גולדן רטריבר חייכני.
קטגוריות מובילות
מאז 2005 פטנט הוא אתר הראשון בארץ שכולו מוקדש לחיות מחמד ובעלי החיים. פטנט מחויבת להוביל את תרבות גידול חיות המחמד להביא את קולם של בעלי החיים מתן במה לכל העמותות, הארגונים הרשויות ובעלי המקצוע העסוקים בנושא והמחויבים לרווחת בעלי החיים.
