מחלת פרוו בכלבים

וירוס הפרוו (parvo virus) – מדובר בנגיף חדש יחסית שהתגלה רק בסוף שנות ה-70 ותוקף כלבים בלבד! הוירוס פוגע ברירית המעיים של הכלב וגורם להרס הרקמה. בשל כך אין למעיים יכולת לספוג מזון ונוזלים. כלי הדם במעי מדממים והכלב מתחיל לשלשל כמויות גדולות של נוזל דמי בעל ריח עז.

החשש הוא אמנם מוצדק, כיוון שמדובר במחלה מאוד מדבקת.  אם נדע יותר על גורם המחלה, דרכי ההדבקה ואמצעי המניעה נוכל להוריד את הסיכון למינימום וזאת מטרת המאמר.

מהו וירוס פרוו

הגורם למחלה הוא נגיף בשם המפתיע….. ""פרוו"". הוא אינו מסוכן לאנשים וגם לא מדביק חתולים (הוא קרוב משפחה של וירוס שגורם לחתולים למחלה דומה בשם ""חתלתלת"" או בשמה המקצועי פנלוקופניה).

מדובר בנגיף עמיד מאוד שיכול לשרוד בסביבה שנים והוא עמיד לרוב חומרי החיטוי הנפוצים. לכן, רצוי להימנע עד סיום החיסונים ממקומות שסביר שהיה בהם כלב חולה פרוו. מקומות כמו מכלאות, הסגרים, כלביות, פארקים, בתי חולים ומרפאות.

בבואכם לוטרינר לבדיקה וחיסון ראשון החזיקו את הכלב על הידיים כדי שיבוא במגע רק עם שולחן הטיפולים שמקפידים לנקות היטב.

דרכי ההדבקה

אין צורך במגע ישיר עם כלב חולה כדי להידבק במחלה. ההדבקה העיקרית היא על ידי בליעה של חומר נגוע בוירוס כמו צואה או דברים שזוהמו על ידי צואה כגון דשא, מלונה, ואפילו דרך ביגוד ונעליים. ידוע גם על הדבקה שיכולה לקרות כבר ברחם אך זה נדיר.

אוכל לכלבים

אוכל לגורים

עצמות לכלבים

חטיפים לכלבים

צעצועים לכלבים

סימני וירוס פרוו 

לוירוס תקופת דגירה (התקופה שבין ההדבקות בוירוס ועד הופעת סימני מחלה) של כ- 6-4 ימים. זאת אומרת שגם גור שאימצתם שלשום ונמצא בריא בבדיקה וטרינרית, יתכן שהוא כבר נדבק במחלה ונושא את הוירוס.

לכן, רק לאחר שהגור נמצא אצלכם כשבוע ניתן להיות בטוחים שלא אימצתם גור נגוע. מרגע שהגור מתחיל להראות סימני מחלה, ההתקדמות היא מהירה מאוד ותוך ימים ספורים יש החמרה במצב הכלב.

תסמינים:

הוירוס תוקף תאים של מערכת העיכול, מח העצם ובתנאים מסוימים יכול גם לפגוע בלב. הסימנים העיקריים נובעים מפגיעה במעיים – הקאות, שלשולים דמיים, התייבשות, אפאטיות, דיכאון וחוסר תיאבון. המחלה יכולה להתבטא ברמות שונות משלשול קל ועד מחלה סוערת ומסכנת חיים. בגלל הפגיעה ברירית המעי ובמח העצם עולה הסיכוי להדבקות בזיהומים נוספים שיחמירו את המצב עוד יותר.

חומרת המחלה תלויה במספר גורמים

• גיל הכלב – ככל שהכלב בוגר יותר סיכויו לשרוד גבוהים יותר.
• חיסונים קודמים – אם הכלב כבר הספיק לקבל חיסוני פרוו בגיל המתאים מצבו טוב יותר. כמו כן חשוב להקפיד גם על חיסוני אמהות שמקנים לגור עמידות לתקופה מסוימת.
• גזע – יש גזעי כלבים רגישם יותר למחלה כמו לברדור וכן רוטווילר.

אבחון המחלה

האבחון מתבסס על מספר גורמים:

• היסטוריה – לרוב גור צעיר לא מחוסן שהסתובב חופשי ובא במגע עם כלבים אחרים.
• סימני מחלה מתאימים – הקאות, שלשולים דמיים ועוד.
• בדיקות דם עם ממצאים אופיניים
• זיהוי של הנגיף בבדיקת צואה

טיפול במחלה

זוכרים את הפרסומת של קופת חולים ""אנטיביוטיקה היא לא תרופה לשפעת"" – זה כיוון ששפעת היא מחלה ויראלית כמו הפרוו. וכמו להרבה מחלות ויראליות לא קיים טיפול ספציפי כנגד הנגיף והטיפול הוא טיפול תומך:

• הכלב מאבד נוזלים ומתייבש – אז הוא מקבל אינפוזיות והזנה תוך ורידית.
• הכלב מקיא – נותנים חומרים נוגדי הקאה
• רירית המעי נפגעה – נותנים חומרים שעוזרים להגן על הרירית
• הסיכוי לזיהומים עולה – נותנים כיסוי אנטיביוטי כדי שהכלב לא יידבק במחלות אחרות בזמן הפרוו וגם טיפול נגד תולעים שעלולות להחמיר את הנזק למעי.
• בידוד החולה כדי למנוע הדבקה של אחרים

חשוב לזכור שניתן להתגבר על פרוו ואין שום הצדקה להרדים כלב רק בגלל זיהוי המחלה. בגילוי מוקדם וטיפול אגרסיבי הסיכויים להתגבר על המחלה גבוהים!! ההחלמה היא לרוב מלאה ולא נשאר לכלב נזק כלשהוא.

כיצד ניתן למנוע את וירוס פרוו

על ידי הקפדה על מספר כללים ניתן להקטין למינימום את הסיכוי ללקות במחלה:

1. חיסון אמהות – האם מעבירה לגור נוגדנים שמגנים עליו בשבועות הראשונים לחייו. הגנה זאת חשובה בעיקר כדי למנוע את הפגיעה האפשרית של פרוו בשריר הלב.
2. חיסוני גורים – קיים חיסון נגד מחלת הפרוו (זהו גם חלק מהחיסון המשושה). פרוטוקול החיסונים מעט שונה בין הוטרינרים אך לרוב מומלץ לתת חיסון ראשון בגיל 6 שבועות ואחר כך 3-2 חיסונים נוספים כל מספר שבועות. חשוב לציין שהחיסון אינו עובד מיד וצריך לחכות לסוף סידרת החיסונים כדי להיות בטוחים שהכלב מוגן בצורה טובה! לאחר מכן יש לחזור על החיסון המשושה (שכאמור מגן גם מפרוו וגם ממחלות אחרות) פעם בשנה.
3. בידוד הגור וחיטוי הסביבה – עד סיום סידרת החיסונים אין להפגיש את הגור החדש עם כלבים אחרים. יש להימנע מיציאה החוצה לחצרות ולפארקים שם הוא עלול להידבק בפרוו גם בצורה עקיפה.

לסיכום

אם אתם הבעלים הגאה של גור כלבים חדש ונחמד אתם לא צריכים לרעוד ולרדת למקלט לשם המילה ""פרוו"". הקפדה על כל כללי המניעה ומתן החיסונים במועד יקטינו מאוד את סיכוי הגור להידבק במחלה.

גם אם כלבנו חלה בפרוו, הרי שערנות להופעת הסימנים הראשוניים וטיפול מהיר מגדילים את הסיכויים להחלמה טובה והמשך חיים נהדרים בפארק! (רק תזהרו מתולעת הפארק….אבל זה כבר במאמר הבא).