ביום לוהט במיוחד באוגוסט 2000, כשסנופי, כלב צאן אנגלי, היה בן ארבעה חודשים, ישבתי ואכלתי צוהריים בפינת האוכל בקומת הקרקע בביתי. תוך כדי אכילה, הבחנתי שסנופי איננו ושמעתי יבבות של מצוקה בוקעות ממקום כלשהו בבית. "אוף, הוא שוב ננעל באיזה חדר," חשבתי לעצמי, והתחלתי לחפש אותו. פתחתי דלת אחר דלת אבל לא מצאתי את הגור הצמרירי שלי. ואז קלטתי שהוא בעצם נמצא בקומה השנייה. טיפסתי במדרגות וכשהגעתי למעלה כמעט נפלתי מרוב צחוק. סנופי ישב ליד דלת חדר העבודה שלי, החדר היחיד הממוזג בבית, ודרש ממני להכניס אותו פנימה!
נכון, למסכן היה חם, ועל אף גילו הצעיר הוא ידע מה צריך לעשות. אבל אם נדמה למישהו שבאותו הרגע העמסתי אותו על המכונית ורצתי לספר – זה בהחלט לא קרה. בניגוד למה שהוצג במאמרו של ד"ר נרי, אני סבור שגילוח כלב בקיץ זה עוול ואיוולת.
התיאוריות שהוצגו במאמרו של ד"ר דורון נרי אודות תספורות לכלבים אינן אלא זאת – תיאוריות. העובדות שמעלה הד"ר נרי הן נכונות, כמובן: כלבים מצויידים במנגנון קירור טבעי שונה מזה של בני האדם. לנו חם כאשר אנו לובשים בגד עם שרוולים ארוכים בקיץ, למשל, כיוון שהזיעה אינה מצליחה להתנדף היטב מעל גופנו ולצנן אותו. הכלב אינו מזיע מהגוף, הוא משחרר חום באמצעות הפה, מזיע בכפות הרגליים וגם מפיג חום דרך כלי הדם שנמצאים בשפע על בטנו.
חום הגוף הנורמלי של כלב גבוה מזה של האדם ולפיכך, בצירוף המנגנון היעיל פחות לצינון הגוף, הכלב בהחלט סובל יותר מחום מהאדם, באופן כללי.
כן, כלבים גם משירים שיער. מקצתם כל השנה, מקצתם בעונות מסויימות ומקצתם כמעט שאינם נושרים כלל (למעט תחלופה של שיערות מתות). יש לזכור, שבדרך כלל הנשירה מתרחשת אצל כלבים בעלי פרווה כפולה, כלומר שיער עליון ארוך ומתחתיו פלומה צמרירית. החלק שנושר הוא הוא פרווה התחתית ונשארת הפרווה העליונה. בגזעים בעלי שיער מסויים, כדוגמת פודל, יש נשירה מועטת. כך גם ביורקשייר טרייר או אפגני בעלי פרווה ארוכה ומשיית.
הנשירה, עם זאת, תלוייה לא רק בחום ובקור. היא תלוייה בתזונה שהכלב מקבל ומעל לכל בגנטיקה שלו.
כלב שניזון ממזון איכותי, שמתאים לחילוף החומרים שלו, יסבול מנשירה פחותה לעומת כלב שמקבל מזון נחות.
כמו כן, במשפחות מסויימות בתוך גזעים שונים – בכלבים מקווי דם מסויימים – ישנן פרוות מלאות יותר כל ימות השנה, לעומת קווי דם אחרים שנוטים לנשירה מוגברת.
מי כן חשוף לבעיות חום? כלבים בעלי אף פחוס כדוגמת פקינז, פאג, בולדוג צרפתי, בוקסר, בולדוג ודומיהם. בגלל מבנה האף, הם סובלים יותר מהחום ועלולים להיפגע ממכת חום במהירות רבה (היו יותר ממקרה אחד בארץ של כלב כזה שמת ממכת חום בתוך שעה).
כמו כן, כלבים בעלי פרווה כהה, שמושכת אליה את השמש, עלולים אף הם לסבול יותר מהחום – לתשומת לבם של בעלי דוברמנים, רוטוויילרים ודומיהם.
אז מה לעשות? קודם כל, לתת לכלב את התנאים המתאימים. להחזיק אותו במקום מוצל ובהחלט לתת לו גישה חופשית למים. עדיף להחזיק את הכלב בתוך הבית פנימה, ובמזגן בימים חמים יותר. אם אתם מתעקשים להחזיק את הכלב בחוץ, אז רק במקום שיש בו צל בכל שעות היממה.
לגבי טפילים, יש היום תכשירים מצויינים נגד פרעושים וקרציות. פרווה קצרה אינה ערובה לניקיון מטפילים אלו. כלב מטופח, שמברישים אותו לעתים קבועות, אינו מסתיר בפרוותו את הטפילים כי אפשר לאתר אותם בזמן הסירוק. אם מבצעים הדברה טובה, הן בבית, הן בחצר והן על הכלב, אין סיבה שהוא יסבול מעודף טפילים.
באשר לנשירה, בדרך כלל האנשים שמגיעים לספרים מחפשים את הפתרון הקל והנוח לעצמם, לא לכלב. מי שישקיע את הזמן הדרוש לטיפוח הכלב, בדרך כלל יצליח להוציא את השערות המתות לפני שהן נושרות בכל הבית. ואם אין לכם זמן להשקיע בכלב, אולי בעצם לא הייתם צריכים לקחת אותו
מכתחילה.
כן, ובואו ניזכר קצת בבדווים. הם הולכים בעביות ארוכות במדבר הלוהט, בטענה שדווקא המעטה הזה שומר על חום גופם. אני לא בטוח שזה נכון כל כך, בגלל נושא ההזעה שהוזכר לעיל. ואולם, אצל כלבים זה בהחלט תופס. הפרווה אכן נושרת, אבל לא במלואה. אילו באמת היה טעם בכך, הרי כל בעלי החיים בעלי הפרווה הדומה היו נושרים בקיץ ונותרים ערומים לחלוטין. אשמח אם ד"ר נרי יראה לי זאב שנשאר קרח בקיץ. תפקידה העיקרי של הפרווה הוא להגן על הכלב, לא רק מקור, אלא גם מחום ומשריטות ומאוייבים (רעמת שיער גדולה מקשה על תוקף לשסף לכלב את הצוואר). גם הכנעני והסלוקי, כלבי המדבר, אינם נשארים חסרי פרווה לחלוטין, למרות שהכלבים שחיים במדבר הם אכן בעלי פרווה קלה יותר מאלו שחיים בהרים.
יש שלושה גזעים קרחים באמת – מכסיקני קרח, פרואני קרח וסיצי מצוייץ – והם דווקא קרחים כל השנה.
לא, ד"ר נרי, אל תמליץ סתם כך לאנשים לספר את כלביהם. תחנך אותם לטפח את הכלבים במו שצריך. בעצם, מי שבאמת מרוויח מתספורות לכלבים הם הספרים. מבחינתם, כל שעה טובה לגילוח.
מוצרים קשורים
בן הוא כותב ותיק מהעיר חיפה שמתמחה בכתיבה על בעלי חיים. הוא למד ביולוגיה בתיכון ומאז התעניין מאוד בעולם החי. הוא התחיל לכתוב מאמרים על בעלי חיים בבלוג אישי בתחילת שנת 2000 ומאז פרסם מאמרים רבים. חובב גלישה, NBA והבעלים של סאני - גולדן רטריבר חייכני.
קטגוריות מובילות
מאז 2005 פטנט הוא אתר הראשון בארץ שכולו מוקדש לחיות מחמד ובעלי החיים. פטנט מחויבת להוביל את תרבות גידול חיות המחמד להביא את קולם של בעלי החיים מתן במה לכל העמותות, הארגונים הרשויות ובעלי המקצוע העסוקים בנושא והמחויבים לרווחת בעלי החיים.
