האם כלבים מבינים אנחות ודיבור כמונו?

כלבים אינם יכולים לדבר, אך מוחם מגיב למילים מדוברות, דבר המצביע על כך שלשפה האנושית יש שורשים אבולוציוניים עמוקים אצלם. כל בעל כלבים יודע כי האמירה "כלב טוב" בקול שמח וגבוה, יעורר חיוך וזנב עליז המתנדנד מצד לצד. זה הפך את המדענים לסקרנים – מה קורה במוח של הכלב כשהוא שומע שבחים, והאם זה דומה לאופן ההיררכי בו המוח שלנו מעבד מידע אקוסטי? כאשר אדם מקבל מחמאה, אזורי השמיעה הפרימיטיביים והתת-קליפתיים במוח מגיבים לראשונה לאינטונציה – הכוח הרגשי של המילים המדוברות. לאחר מכן, המוח מקיש על קליפת השמע שהתפתחה לאחרונה ומבין את משמעות המילים. בשנת 2016 צוות מדענים גילה כי מוחם של כלבים, כמו אלה של בני האדם, מחשב את האינטונציה והמשמעות של כל מילה בנפרד – אם כי כלבים משתמשים בהמיספרה הימנית של המוח שלהם לשם כך, ואילו אנו משתמשים בהמיספרה השמאלית שלנו. ובכל זאת, נותרה תעלומה: האם מוחם עובר את אותם השלבים בכדי לעבד את האישור? זו שאלה חשובה מכיוון שכלבים, הלכה למעשה, אינם יודעים לדבר, ובכל זאת הם מגיבים נכון לדברינו, למשל, כלבים מסוימים מסוגלים לזהות אלפי שמות של עצמים בודדים, ויכולים לקשר כל שם לאובייקט ספציפי. כאשר המדענים בחנו סריקות של מוחם של כלבי המחמד, הם גילו כי הם, בדיוק כמונו, מעבדים את צלילי המילים המדוברות בצורה היררכית – וניתח תחילה את המרכיב הרגשי באזור העתיק יותר מבחינה אבולוציונית של המוח – האזורים התת-קורטיקליים, ואז משמעות המילים עם החלק החדש יותר, קליפת המוח. תגלית זו מעמיקה את הבנתנו כיצד התפתחה השפה האנושית, באופן מדהים ביותר, כלבים ובני אדם חלקו אב קדמון משותף לפני כמאה מיליון שנה, ולכן סביר להניח שמוחם של יונקים רבים מגיב לצלילי קול באופן דומה. והם יודעים להקשיב – לצורך ניסוי גייסו חוקרים מומחים מהונגריה 12 כלבים מבוייתים (6 בורדר קולי, 5 גולדן רטריבר ורועה גרמני). החוקרים אימנו את הכלבים להיכנס ברצון ולשכב בשקט במכונת הדמיה מגנטית פונקציונלית הידועה לנו כ – M.R.I, שם האזינו למאלף כלבים האומר מילות שבח ידועות, כמו "חכם" ו"כל הכבוד" ומילים ניטרליות, כגון "אם" ו"עדיין". המאמן דיבר בהונגרית, לפעמים השמיע את המילים באינטונציה נלהבת, מהללת, ובפעמים אחרות, בנימה ניטרלית וגם חזר במכוון על המילים וההתחזות. המכונות סרקו את פעילות המוח של הכלבים ובהתחלה, האזורים השמיעתיים באזורי תת-המוח וקליפת המוח הראו פעילות מוגברת כששמעו את המילים. אך כאשר הכלבים הקשיבו לאותו אינטונציה (שבחים או ניטרליים) שחזרו על עצמם פעמים רבות, ללא קשר להכרת המילים, רמת הפעילות בחלק העתיק של המוח ירדה במהירות. ירידה מהירה זו מרמזת על עיבוד האינטונציה באזורי מוח הכלב הקדומים יותר. באופן דומה, כאשר הם הקשיבו לחזרות של מילים ידועות, רמת הפעילות באזור החדש יותר של מוחם פחתה אט אט – אך לא כשהאזינו למילים לא ידועות. ירידה איטית מאוד זו בפעילות בתגובה למילים ידועות מרמזת על כך שאזורי מוח חדשים יותר מעורבים בעיבוד משמעות המילים. המחקר מציע שמה שאנחנו אומרים ואיך אנחנו אומרים את זה חשוב לכלבים. מחקרים קודמים הראו כי בעלי חיים רבים – מציפורי שיר ועד דולפינים, משתמשים בקורטקס כדי לעבד רמזים רגשיים, ובקליפת המוח לניתוח אותות מורכבים יותר – למרות שהם אינם יכולים לדבר. זברות למשל, יכולות להבין רגשות על פי הקולות של מיני אוכלי עשב אחרים וללמוד אם ישנם טורפים בקרבת מקום. סביר להניח ששפת האדם גייסה את אותן מערכות נוירולוגיות לפיתוח הדיבור. וכבעלי חיים מבויתים שהתפתחו לצד בני האדם במשך 10,000 השנים האחרונות, כלבים עושים שימוש מיוחד ביכולת העתיקה הזו לעבד רגשות אנושיים.