מי הם החתולים?

כל המידע הרלוונטי במאמר אחד
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

 חושבים לאמץ חתול  בואו תכירו מקרוב ותבינו את החתולים טוב יותר

הם חלק מרכזי מתרבויות שונות, וחלקן מייחסות להם תכונות מיסטיות של ממש.
אנחנו מגדלים אותם כבר כמה אלפי שנים ועכשיו הגיע הזמן להבין – מי הם החתולים?

 

קודם כל, חשוב להבהיר כי אנחנו מתכוונים לחתול הבית (שם מדעי: Felis silvestris catus).
חתול הבית הוא התפתחות אבולוציונית טבעית בת אלפי שנים שכיום נפוצה בכל העולם מלבד אנטארקטיקה,
ועל פי רוב הסברות התחילה בעקבות ביות מתמשך של חתול-הבר (שם מדעי: Felis silvestris).

החתול הוא קרניבור (חיה טורפת), ובניגוד לכלב התביית לאורך תקופה קצרה יחסית וכך שמר היטב על יכולות הציד שלו כולל מארב, זינוק, טיפוס, וטיפוח עצמי, בנוסף ליכולות ראיית לילה ושמיעה מפותחות מאוד כפי שנפוץ אצל חיות טורפות. תוחלת החיים הממוצעת שלו נעה בין 10-15 שנה.

החתולים ככלל הם טורפי לילה ובשל כך המערכת ההורמונלית שלהם מותאמת לפעילות לאחר השקיעה. לכן, עד היום ניתן לשים לב כי הם נוהגים לישון שעות רבות ביום ולהיות פעילים יותר עם רדת החשיכה.

בדומה ליונקים אחרים, החתולים קשורים מאוד לטריטוריה (אזור מחיה) שלהם, ומשתמשים בריח הטבעי שלהם בכדי לסמן אותה, בעזרת שתן (זכרים לא-מסורסים בלבד), התחככות בחפצים או שריטות (באזור הציפורניים ישנן בלוטות המפרישות ריחות הייחודיים לכל חתול). החתול ינהל עימותים רבים במטרה לסלק פולשים מהטריטוריה שלו, אך יעדיף לא להילחם בכל העוצמה ולהסתפק בהפגנת כוח ללא מגע ישיר.

לרוב שהייה בשטח שאינו הטריטוריה שלו תפחיד אותו ותגרום לו להיות חסר ביטחון, ובשל כך, חתולים מבויתים רבים שבעליהם עוברים דירה מנסים לברוח ולחזור למקום המוכר להם, גם כאשר ה"בית הישן" נמצא מאוד מאוד רחוק.
מסיבה זאת נהוג לסגור הרמטית חתול בתוך הטריטוריה החדשה שלו ולגרום לו להתרגל אליה בכוח מס' ימים עד אשר ירגיש בטוח, יתרגל לסביבה החדשה כביתו ולא ינסה לברוח.

איך ומאיזו סיבה הם בויתו בעצם?

המחקרים העדכניים טוענים כי ככל הנראה תפוצתם של חתולי הבית בעולם התחילה בתקופה הניאוליתית (כ-10,000 לפנה"ס), וקיבלה תנופה בתקופה הקלאסית, בין המאה השמינית למאה החמישית לפנה"ס, ונראה כי זה התחיל מפרקטיקה פשוטה.

החתולים עד היום עוזרים לבני האדם בהשמדה של מזיקים שונים כגון חרקים, עכברים, חולדות ונחשים בצורה מאוד יעילה, וזה גרם להם להיות רצויים מאוד בשטחים חקלאיים, משקים שונים, ספינות מסע ועוד. החתולים קיבלו צ'ופר בתמורה לעזרתם וזה גרם להם להבין בצורה מאוד פשוטה כי משתלם להם להיות בחברת בני-האדם. נסו להאכיל חתול רחוב ותיראו איך הוא לא עוזב אותכם לעולם. עכשיו דמיינו תהליך זה בקנה מידה עצום והיסטורי. בהמשך, בני-האדם פיתחו חיבה אליהם והם נהפכו ל"חיות מחמד".

בני-האדם הרחיקו עד לייחוס של תכונות מיסטיות ומסתוריות ליצור הזה (לטוב ולרע), וניתן לראות עדויות ברורות לכך במצריים העתיקה אשר הגדילו להפוך את החתול לאחד מהאלים שלהם. בסתת הייתה אלה במראה חתולה שלפי אמונתם היתה "האלה הנשית ה"אחראית" על הפוריות והלידה. המיצרים הקדמונים התפללו אליה במשך אלפי שנים והאמינו כי היא מגנה על הבית מפני רוחות רעות ומחלות. בנוסף, בדומה לאלים אחרים מהתקופה המיצרים האמינו כי היא מדריכה ומסייעת למתים בעולם הבא. העונש על הריגת חתול היה מוות וחתולים אף נחנטו וקיימים מאות אלפי "מומיות" של חתולים שנמצאו לאורך השנים.


והמיצרים לא לבד, אזכורים (לטובה) של החתול ניתן למצוא גם במיתולוגיה הנורדית, איסלאם, יהדות ועוד. לעומת זאת, באירופה של ימי הביניים נתפסו החתולים כעוזרי מכשפות וניתנו להם תכונות דמוניות של ממש, מה שגרם להשמדה המונית שלהם. קיימות סברות כי מגפת הדבר שפרצה באירופה במאה ה-14 לספירה הייתה תוצאה של ריבוי בלתי נשלט ולא טבעי של עכברים וחולדות כתוצאה מכך.

ריבוי וילודה: 

לעומת הנקבה אצל חתולי הבר שיש לה תקופות ייחום קבועות שמבטיחות את הולדת הגורים לקראת הקיץ בו קל יותר להשיג מזון, נקבת חתול הבית יכולה להיכנס לתקופות ייחום ולאחר מכן היריון בכל ימות השנה עקב הקלות היחסית בה היא מסוגלת להשיג מזון ותנאים הולמים לכך. הנקבה תיכנס לתקופת ייחום שנמשכת 8 ימים בממוצע לראשונה בגיל 5 עד 11 חודשים ובזמן זה תראה סימנים לכך הכוללים: גלגולים על הרצפה, נהמות ויללות מרובות, והתנהגות תזזיתית. בזמן זה היא מפרישה הורמוני ריח שמושכים את הזכרים בסביבה וככל הנראה יהיה ניתן לראות חבורות שלהם עורבים לחתולה בקרבת מקום. תהליך ההזדווגות אורך כמה רגעים בלבד ובמקרה של ריבוי זיווגים אצל החתולים בניגוד לבני-אדם ורוב היונקים יכול להיווצר מצב בו הנקבה יולדת מס' גורים שלהם אבות שונים, עקב תהליך ביולוגי הנקרא "ביוץ מושרה" חתולה לרוב תמליט בין 3–8 גורים. לאחר ההיריון שנמשך קצת יותר מחודשיים, ולקראת סיומו תתחיל החתולה לחפש מקום ראוי להמלטה למעט חתולה שגדלה בבית עם אישיות קבועה לצידה שבמקרה זה תיזום קרבה לבעלים לצורך תחושת ביטחון. ההמלטה תארך לרוב כמה שעות, ואחריה החתולה תאכל את השליה שלה דבר המספק לה חלבונים, ויטמינים ואוקסיטוצין. הגורים נולדים ללא יכולת לראות, ועיניהם נפקחות לאחר 7–10 ימים. תקופת ההנקה שלאחר מכן תימשך 6 ל-8 שבועות.

ואיך זה לגדל חתול בית?

מדובר בחיה חברותית בסה"כ שמארחת לנו חברה ותורמת לאווירה חיובית בבית. החתול יתפנק עלייך בזמן שאתה רואה טלוויזיה בסלון, ישן איתך בלילה, יתן לך להתכרבל עימו ולשמוע את גרגוריו הנהנתניים. הוא גם ישמור על הבית מפני חרקים ומזיקים, ובניגוד לכלב אינו דורש טיולים וטיפוח, ומתנהל בעצמאות מוחלטת – כמו בטבע.

בעלים של חתול צריך לדאוג לאוכל, מים, שירותים או גישה לגינה בה הוא יעשה את צרכיו וטיפולים וטרינריים שיגרתיים. ברוב המוחלט של המקרים זה לבדו יספיק. מלבד זאת, יש להתרגל לשאריות של שערות הפרווה שהוא ישאיר ברחבי הבית ולמצוא פתרון לניקוי השוטף שלהן. בנוסף, החתול אוהב מאוד, קצת יותר מידי, לשרוט דברים בכדי לשחק ולחדד את ציפורניו, להסיר שכבות מתות של הציפורניים ולחשוף את הרקמות הבריאות שלהן. אין להסיר את ציפורניו ולרוב אין צורך לגזור אותם! ברוב המקרים זה יעשה רק נזק וידכא אותו. חנויות החיות מלאות במגוון רחב של פתרונות יצירתיים בצורת משטחי גירוד כאלה ואחרים שנועדו לגרום לחתול להוציא את היצר הזה עליהם ולא על הספה היפה שקנית לפני יומיים 😊

חתול לרוב יצטרך בין 2-3 ארוחות ליום של אוכל יבש לפי כמויות שמציין יצרן המזון בנוסף לצ'ופרים ונשנושים מידי פעם.

ומה בקשר לחיסונים?

ישנם מס' סוגים של חיסונים שניתן לקבל אצל כל וטרינר אך במקרים רבים הם לא חובה. מאחר והחתול נועד לגדול בתוך הבית. החוק מחייב כל בעל חתול לדאוג לחיסונים נגד כלבת וחיסון מרובע (הכולל בתוכו מס' חיסונים). מעבר לכך יש עוד מספר חיסונים שאינם חובה אך יומלצו ע"י הווטרינר במידה והחתול שלכם נוטה להסתובב בחוץ. לרוב, חתולי בית שאינם באים במגע עם חיות אחרות לא יחוסנו בחיסונים שאינם חובה.

ואיך הם עם ילדים?

ככלל, הרוב המוחלט של חתולי הבית אינם אגרסיביים וגם במקרה של "תקלות" אינם מהווים סכנה ממשית לילדים (בניגוד לכלבים במצבים מסוימים). הסכנה היא דווקא הפוכה ובעיקר כאשר מדובר על גור חתולים קטן וילדים מתחת לגיל 8.

החתול היא חיה עדינה וילדים חסרי מודעות עלולים להתייחס אליה כאל אחד הצעצועים שלהם ולמתוח את הגבולות שלו. זה יכול לגרום לחתול לא לאהוב את הילדים במקרה הטוב ובמקרה הרע החתול יהיה חשוף לסכנה לפגיעה ממשית. מסיבה זאת, לבתים עם ילדים קטנים לא מומלץ להכניס גורי חתולים שאינם יודעים להסתדר עדיין. ובנוסף, יש לעקוב ולהדריך את הילד כיצד לנהוג עם ובסביבת החתול.

ואיך הם עם חיות נוספות?

חתולים עם חיות טריטוריאליות מאוד. מסיבה זאת, כאשר יודעים שהחתול הולך לגור באותו בית עם חיות נוספות צריך להתחיל להרגיל אותו לעניין זה כבר בהיותו גור ולגרום לו להתרגל לסביבה זאת מגיל ינקות. כאשר מדובר בשילוב של חתול בוגר העניין יכול להיות בעייתי במיוחד ורק הניסיון וההכרה שלכם עם אופי החתול והחיות האחרות בבית יוכל להגיד האם זה יצליח. זה נכון גם כאשר מדובר בכלב וגם כאשר מדובר בחתול בוגר שרואה את שטח הבית בטור הטריטוריה שלו.

ככלל, תמיד מומלץ לאמץ חתולים בזוגות, בעיקר כאשר מדובר בגורים בכדי שיהיה להם "חברים" והם יוכלו לשחק ולהעביר את הזמן ביחד, בתקווה שכך הם לא יעבירו את הזמן בהריסת הבית מתוך שעמום.

חתולי רחוב לעומת חתולי בית

מדובר באותו זן כמובן אך חתולי רחוב הם לרוב חתולים שננטשו או נולדו ברחוב ותופעה זאת נפוצה מאוד בעולם ובעיקר בערים גדולות בהם יש שפע של מזון זמין מפסולת שאנו משליכים ומחרקים וחיות שונות המסתובבות. רשויות מקומיות ברחבי העולם עוסקים בשאלה מה לעשות עם תופעה זאת כאשר מתחשבים בהרבה משתנים שונים. מצד אחד אוכלוסיית חתולי הרחוב תורמת לצמצום המזיקים, אך מצד שני הריבוי הטיבעי שלהם גבוהה לאין שיעור יותר מחתולי בית או אפילו חתולי בר בטבע עקב תנאי מחייה נוחים יחסית.

בהרבה רשויות מקומיות בישראל וברובן בעצם מתבצע עיקור/סירוס מסודר שלהם, והחזרתם לרחוב (לרוב ניתן לדעת כי החתול מסורס/מעוקר לפי חתך קטן שעושים להם באחת האוזניים) בכדי להגביל את קצב הילודה. בנוסף, קיימות עוד שיטות המעודדות מניעה של מקורות מזון (נעילת פחי אשפה למשל) ובמקומות מסויימים בעולם אף מבצעי המתה המוניים שמקבלים גינויים נרחבים מפעילי זכויות בע"ח.

פה המקום להגיד – קיומם של של חתולי הרחוב בקרב בני האדם נחשב כבעל יתרונות רבים מאוד. בשטחים בקרבת יישובים עירוניים שבהם בני אדם הכחידו את הטורפים הטבעיים פעולות הציד של החתולים עוזרות באיזון אוכלוסיות המזיקים. כך אנו מצמצמים את נוכחותם של מקקים, חולדות ועוד. ישנם אנשים רבים שמאכילים מרצון ובצורה מבוקרת את חתולי הרחוב בסביבת המגורים שלהם וכך לשיטתם "עוזרים" להם במאבקם במזיקים המקומיים ותורמים לאיכות הסביבה ורווחת בעלי החיים.  מה שלוקח אותנו לנושא הבא.

החתולים כמפגע אקולוגי:

על תפוצתם הרבה של חתולי הרחוב בנוסף לכמות של חתולי הבית ישנה הרבה ביקורת מצד גורמים סביבתיים שונים, ואנשים וארגונים רבים ברחבי העולם סבורים כי מדובר בבעיה אקולוגית קשה שמחמירה עם השנים. ישנן דעות חלוקות באשר לנושא זה אך על הדברים הבאים אין חולקים: בניגוד לכלב, תהליך הביות של החתול היה מהיר במיוחד ומסיבה זאת נשארו בו הרבה מן האינסטינקטים וההרגלים של חיה טורפת בטבע כאשר במקביל הוא מקבל "הגנה" מהכחדה או דילול אוכלוסין מבני האדם (בדומה לכל החיות המבויתות). ומכיוון שהביות שלהם הוא רק חלקי, הם עדיין מסתובבים בטבע וצדים חיות בר, גם כאשר הם שבעים לגמרי מהאוכל הביתי שלהם.

בנוסף, אוכלוסיית חתולי הבית העולמית גדלה ביחד עם אוכלוסיית האדם שבלאו הכי גדלה בקצב מסחרר. וכיום מעריכים כי ישנו חתול אחד על כל 5-6 בני-אדם והנזק האקולוגי הוא עצום. חתולים טורפים ואף הורגים רק לשם השעשוע עופות, יונקים, זוחלים ודו-חיים והלכה למעשה כבר הכחידו לחלוטין מינים מסוימים. למעשה, חתול הבית הוא מין פולש לכל דבר, מכיוון שהחתול נמצא פחות או יותר בכל מקום בו האדם נמצא, גם שאזור זה אינו כולל מיני חתולים משל עצמו. איך מתמודדים עם התופעה? כפי שציינו קודם, בישראל בנוסף למדינות נוספות נעשה עיקור/סירוס מבוקר ע"י הרשויות המקומיות אך מסביב לעולם מתמודדים עם תופעה זאת באמצעים מגוונים שחלקם נחשבים בלתי הומניים כגון המתה המונית ומניעת מזון (שבעצם גורם לאותו דבר). קונפליקט זה בעצם גורם לכך שעדיין לא נמצא פיתרון ראוי וסופי לבעיה זאת וסוגיה זאת ככל הנראה תהייה עוד בעיה אקולוגית שתגולגל אל הדורות הבאים.

סוגי החתולים:

ישנם כמה מאות גזעי חתולים ואין-סוף ערבובים שונים של חתולים מעורבים (שהם רוב חתולי הרחוב), והם מתחלקים ל-4 קבוצות עיקריות אשר לא נמצא קשר ישיר או אב קדמון של ממש ביניהם:

ארוכי פרווה – וביניהם הפרסי, בובטיל קורילי, ההימלאיה ועוד. לרוב מדובר בחתולים שהגיעו ממדינות קרות. יש שמאמינים כי האב הקדמון של חתולים אלו הוא החתול הסיבירי.

פרווה חצי ארוכה – כולל את הואן הטורקי, רגמפין, רגדול ועוד. רוב הגזעים מוצאם בארה"ב.

קצרי-פרווה – כולל הסומלי, בריטי, בומביי, מאו מיצרי ועוד.

אוריינטליים – כולל האוריינטלי ארוך פרווה וקצר פרווה והבלינזי. יש שמאמינים שמקורם מהחתול הסיאמי.

עוד מאמרים בנושא

הקשר המרפא שנוצר שמגדלים וחיים עם חיות מחמד או בעלי חיים