חתולים בכל צבעי הקשת

לא פעם אני נתקלת באנשים אשר שואלים אותי 'איך זה ייתכן?' 'איך זה שיש לי חתולה לבנה ונולדו לה גורים ג'ינג'ים ושחורים?' 'איך זה שנולדות אצלך כ''כ הרבה טריקולוריות?' 'איך זה שלחתולה המנומרת אצלי למטה בחצר נולדו גורים עם כתמים ג'ינג'יים ועוד עם סינר לבן?' או 'למה תמיד חתולים בעלי שלושה צבעים יהיו תמיד נקבות'?
Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram
Email
חתולים בכל צבעי הקשת




התשובה שלי תהיה תמיד שזה אפשרי ואפילו אדע לומר להם מה צבעו של האב המאושר.
עניין זה מעלה תמיד שאלה נוספת, 'איך את יודעת את זה?
התשובה לכך תמצא בהתנהגות המיוחדת של גנים החתולים. אצל החתולים יש גנים
הנקראים גנים קשורי מין והם חלק מן הגורמים שנותנים את קשת הצבעים הרחבה אצל
חתולי הבית.  אותם גנים קשורי מין הם הגורמים לכך שחתולים בעלי כיתום אדום (ג'ינג'י)
 או הגרסה המובהרת (מה שמכונה בשפה המקצועית דילוט , dilute) שזה הקרם. כשהכתום
האדום או הקרם משולב עם הצבע השחור או הכחול, בהתאמה. חתולים אלה יהיו כמעט
תמיד נקבות צבע זה מכונה בשפה המקצועית טורטישל או בקיצור טורטי. מקור השם הוא
במלה הלועזית 'tortoiseshell' שפירושה שריון צב בשל הדמיון הרב של צבעי החתולה
לצבעי שריון הצב.  קיימת סברה מוטעית שזכר טורטי הוא בעל ערך כספי רב. שמועה זו
החלה כאשר מכון מחקרי התכוון לחקור את התופעה בחתולים וחיפש אחר זכר מאוד
נדיר שכזה.  בעקבות המחקר התגלה כי זכרים אלה אינם פוריים והתנהגותם אינה ככל
שאר הזכרים. התנהגות של זכרים אלה הייתה נקבית. למרות זאת ישנן עדויות מעניינות
של מגדלים של זכרים טורטי וקליקו (שזה השילוב של הטורטי עם כיתום לבן) שכן הצליחו
להעמיד  צאצאים. אך ברוב המקרים של זכרים טורטי הם אינם פוריים.




לרוע המזל מקורו של חתול הבית אותו אנו מכירים כיום מעורפל זהו בע"ח שברור לנו
שהוא מעיין 'גרסה' מבויתת של זן בר עובדה זו מספקת למדענים רקע טוב למחלוקות
וויכוחים  לגבי מוצאו המדויק של חתול הבית. משום שדוגמת הפרווה הנפוצה אצל
המינים השונים של חתולי הבר היא ה"מקרל טאבי"  (Mackerel Tabby)



           מקרל טאבי








נהוג לייחסה לדוגמת הפרווה המקורי של החתול. כך שהטבע הציג לאדם לראשונה את החתול
בצבע  המנומר או ה"טאבי" או ליתר דיוק את הטאבי החום. זהו חתול בגוון בסיסי של חום
צהבהב המכוסה בפסים שחורים וסימן ברור בצורת "M" על הפנים. אחריה החלו להופיע
דוגמאות אחרות של הטאבי כתוצאה ממוטאציות טבעיות וזיווגים עם זני חתולים נוספים.
במקום הפסים השחורים הופיעו דוגמאות של מערבולות שחורות זהו ה"קלאסיק טאבי"
(או ה- Blotched Tabby).



   קלאסיק טאבי
 

 






ודוגמה נוספת של טאבי המכונה  Ticked Tabby בשפה המקצועית והיא מתבטאת בצורה
שונה משאר דוגמאות הטאבי היא נפוצה ביותר  בגזעי האביסיני והסומלי. הגוון הבסיסי בהיר
יותר כאשר הדוגמה המפוספסת היא מינימלית
ובולטת ביותר על הפנים, רגליים והזנב כמו כן ישנו פס בולט לאורך הגב.  ללא ספק הטבע
עיצב את דוגמת פרוות הטאבי כדי לסייע לחתול להסוות את עצמו מפני טרפו כך יכול היה
לארוב לעכברים וציפורים בין העשב או השיחים בלי האפשרות שיבחינו  בו.
ככל הנראה בשל הריבוי הטבעי של החתול וביותו לא היה צורך יותר בצבעי ההסוואה ואז
החלו להופיע צבעים נוספים בפרוות החתול. התפתחות הצבעים הטבעיים כנראה תישאר
בגדר חידה אולי אחד השינויים הראשונים החלו כשהפסים של הטאבי גדלו ונפגשו ויצרו
את החתול השחור. אחריו ככל הנראה ע"י מוטאציות טבעיות הופיע החתול האדום (או
הג'ינג'י) וכשהחתול השחור והחתול האדום הזדווגו נולדו נקבות בעלות שני הצבעים אותן
חתולות בעלות שני הצבעים הנן חתולות הטורטישל. אם אחד ההורים היה טאבי נולדו
חתולות המעורבבות בשני הצבעים ביחד עם דוגמת  הטאבי. צבע זה מופיע כדוגמת טאבי
בעלת טלאים אדומים ומכונה בשפה המקצועית "Patched Tabby".
אחר כך מופיע מוטאציה נוספת אותה הזכרנו קודם  והיא הצבעים הבהירים יותר (dilutes).
השחור התחלף לכחול (אפור) והאדום התחלף לקרם. שוב בשל ההתנהגות המיוחדת של
גנים קשורי מין נוכל לראות את שני הצבעים מעורבבים אצל נקבות בצבעי כחול-קרם זוהי
הגרסה המובהרת של הטורטי (לעתים מכונה כ טורטית כחולה).
מאוחר יותר מוטציות נוספות התרחשו. צבע נפוץ נוסף אצל חתולים והוא נפוץ מאוד אצל
מרבית מן החיות המבוייתות כמו סוסים, כלבים ופרות זהו הגן היוצר את הכיתום הלבן.
הכיתום הלבן כמעט ואינו מופיע בטבע שכן אם היה מופיע בטבע לא יכלו בעלי החיים
להסתוות מפני טרפם או טורפיהם. הטבע כמכחול האומן משלב את שאר הצבעים עם
הכיתום הלבן. שילובים אלה כ"כ שונים כי אין אף חתול בעל כיתום לבן שיהיה זהה לחלוטין
לשני. הכיתום יופיע כבהונות לבנות או בהונות לבנות וסינר עד לחתול כמעט לבן לחלוטין
למעט מסיכה וזנב בכל צורה וצבע. חתולים אלה מכונים ביקולורים ("Bi-Colors") או
בשילוב לבן עם טורטי מכונים קליקו("calico") . החתולים הלבנים למעט מסיכה ואו זנב
מכונים בשפה המקצועית ואן ("Van") .




                                     טאבי הסוואה


הגן ה"אגוטי"  (agouti) – זהו אותו גן הקובע את דוגמת הטאבי ואת צורתה. גן זה עבר
מוטאציות  במהלך השנים. הטאבי כשלעצמה היא דוגמת צבע היא אינה צבע ואינה גזע.
הטאבי מופיעה בגזעים שונים ובצבעים שונים כמו למשל הטאבי הכסוף (silver tabby),
טאבי חום (Brown Tabby), טאבי אדום (Red Tabby), טאבי כחול (Blue Tabby)  ועוד.
הגן האגוטי יוצר טבעות צבע על כל שיערה.  הגודל, הצורה ורוחב הטבעת על כל שיערה היא
שקובעת את הדוגמה שתראה על החתול. הגן האגוטי יוצר דוגמאות פרווה מרהיבות למעט
דוגמאות הטאבי הגן האגוטי בשילוב עם גן נוסף, האחראי לצבע לבן-כסוף בתחתית
השיערה, יצר דוגמה מרהיבה ומיוחדת אותו מכנים הצ'ינצ'ילה אותו ניתן לראות בפרסיים
ובגזעים אחרים. הצבע נוצר עקב טבעות שחורות בקצה השיערה. ז"א שכל השיערה לבנה
כשרק שמינית השערה בקצה שחורה. אותו גן (inhibitor)  יצר דוגמה מרהיבה נוספת
המכונה "עשן"  (smoke). דוגמה זו נוצרת כאשר החלק התחתון של השערה בהיר
ומרבית השערה בחלקה העליון הצבע נוסף כהה. לעתים חתול בצבע עשן נראה מרחוק כמו
חתול בעל צבע חלק אך מקרוב כאשר מפרידים בין השערות או כשהחתול מתנועע ניתן
להבחין בבירור בפרווה התחתית הבהירה.  השילוב של גנים אלה יוצרים חתולים בגוונים
ודוגמאות פרווה שונות ומרהיבות בינהם ניתן לראות את הטאבי הכסוף.
עד כאן מנינו מגוון רחב של דוגמאות וצבעים אך זה עוד לא הכל קיימים עוד צבעים
ודוגמאות מעניינות ומיוחדות עד מאוד!

בכל בעליי החיים שאנו מכירים (כולל בני אדם) אנו יודעים על התופעה המכונה לבקנות
(Albinism)  אצל בעל חיים לבקן חסר הפיגמנט הנותן צבע לשיערה והעיניים יהיו אדומות.
אצל חתולים קיימות מספר תופעות של לבקנות.
נתחיל עם החתול הלבן, אותו חתול שאנו רואים כלבן נוצר ע"י גן מחקה (בלעז mimic gene)
משמע החתול גנטית לא לבן הוא יכול להיות, כחול, שחור, קליקו או כל צבע אחר אשר יעלה
על הדעת אך מה שהעין רואה יהיה לבן כי לפרוות החתול חסר אותו הפיגמנט שיוצר את הצבע.
הצבע הלבן מכסה על צבע אחר ומחביא אותו מן העין. קשה לדעת בוודאות איזה צבע החתול
מכסה נוכל לקבל רמזים לצבע אפשרי מתעודת היוחסין, במקרה של חתול גזעי ולפי צבעי
הגורים שיוליד החתול. חתולים אלה הם לא "לבקנים אמיתיים", צבע העיניים שלהם יהיה
או נחושת-זהוב, או כחול או שניהם, עין כחולה ועין זהובה תופעה זו מכונה בשפה המקצועית
"odd-eyes". הלבקנים האמיתיים הנם נדירים מאוד!
 חלק מהחתולים הלבנים בעלי העיניים הכחולות חרשים כמו כן גם חלק ניכר של חתולים
לבנים בעלי צבע עיניים שונה גם חירשים ולעתים חרשים באוזן אחת. אצל החתולים
הגזעיים באמצעות הרבעות מבוקרות של מגדלים הצליחו לנפות החוצה את החירשות, אך
עדיין קיימת התופעה של החירשות בלבנים.

צורה נוספת של האלבינו בחתולים הינה הגן שיוצר חודים כהים אשר בשפה המקצועית
מכונה "Pointed" דוגמת החודים קיימת אצל הסיאמים וההימלאיות (שנוצרו מאוחר
יותר ע"י האדם).  הגן גורם לפיגמנטים להופיע באופן מיוחד ביותר. הפיגמנטים מתבטאים
במלואם בחלקים הקרים בגוף החתול, הקצוות הם: פנים, אוזניים, רגליים והזנב. כששאר
הגוף כמעט לבן עד צבע בז'. כשהחתול מתבגר או אם החתול חי בסביבה קרירה צבע הגוף
יתכהה בהתאם.  דבר נוסף אשר מייחד את דוגמת החודים הן העיניים הכחולות, חשוב לציין
שאצל כהי החודים העיניים הכחולות אינן קשורות לחירשות. דוגמת החודים מופיעה
בצבעים רבים כמו כחול, אדום, קרם, טורטי כולל טאבי!  למעשה כל צבע יכול להופיע
בשילוב עם דוגמת החודים.


לקראת סוף המאה ה – 19 כשגברה פופולריות החתול כחית מחמד בעיקר בארה"ב
ובאנגליה החלו להופיע מועדוני חתולים. מועדונים אלה הפיקו תערוכות חתולים וכך
נחשפו אנשים נוספים למגוון הרחב של גזעי וצבעי החתולים השונים. ממגוון הצבעים שיצר
הטבע החל האדם לעסוק בהרבעות מבוקרות ושילובים גנטיים אפשריים של הצבעים כך
נוצרו שילובים מעניינים נוספים. ישנם צבעי חתולים שונים שלעולם לא היינו יכולים לראות
בהרבעות אקראיות ללא התערבות האדם כמו למשל צבע הלילך, שמפניה ומינק, את הטאבי
המנוקד, את הקינמון ועוד.

מועדוני החתולים הן בארה"ב והן באירופה החלו לסווג את החתולים לגזעים השונים לפי
מראה, צבע ומוצא כמו למשל את הרוסי הכחול והסיאמי. גזעים אחרים כמו הפרסי,
המיין קון, אמריקן שורטהייר, בריטיש שורטהייר כבר הופיעו במגוון צבעים טבעי רחב
ומספר הצבעים המוכרים ממשיך לגדול.
לדוגמה:  אצל הפרסים ב – Cat Fanciers Association, Inc )   CFA) )מוכרים למעלה
מ- 123 צבעים ודוגמאות פרווה שונים וישנה עוד כתה הנקראת "כל צבע אחר"!
כיום עדיין נמצאים צבעים בגזעים שונים בפיתוח הנעשה ע"י מגדלים נאמנים המשקיעים
מרץ, זמן וידע רב בפיתוח צבעים וגזעים שונים.
ללא מגדלים אלו לא יכולנו לראות היום את המגוון הרחב של  הצבעים אותם אנו יכולים
לראות כיום כמו למשל חתול שוקולד פוינט ולבן, או את ה"אבוני" סילבר ספוטד. כל אחד
בעל היופי המיוחד לו.


– כל ארגון חתולים מכיר בגזעי חתולים מסוימים ייתכן וארגון אחד מכיר בגזע שארגון
אחר אינו מכיר בו. כנ"ל לגבי צבעים ישנם מקרים בהם ארגון מסוים מכיר במספר צבעים
בגזע אחד כאשר ארגון אחר יכיר בצבעים אחרים או בחלקם. במקרה אחר יכנה ארגון
אחד צבע בשם אחד וארגון אחר יכנה את אותו הצבע בשם אחר.

-ביבליוגרפיה
 Robinson's Genetic for Cat Breeders & Veterinarians הוצאת BH
עוד על חתולים ואנשים, דסמונד מוריס ספרית מעריב

מוצרים קשורים

נכתב על ידי בן

נכתב על ידי בן

בן הוא כותב ותיק מהעיר חיפה שמתמחה בכתיבה על בעלי חיים. הוא למד ביולוגיה בתיכון ומאז התעניין מאוד בעולם החי. הוא התחיל לכתוב מאמרים על בעלי חיים בבלוג אישי בתחילת שנת 2000 ומאז פרסם מאמרים רבים. חובב גלישה, NBA והבעלים של סאני - גולדן רטריבר חייכני.

קטגוריות מובילות

עוד מאמרים בנושא

מוצרים פופולריים

המוצרים הנמכרים ביותר

סינון מוצרים

סנן לפי מותג
כל המותגים
סנן לפי מותג
משקל האריזה
בחרו...
משקל האריזה
סנן לפי גיל
כל שלבי החיים
סנן לפי גיל
סנן לפי טעם
כל הטעמים
סנן לפי טעם
סנן לפי גודל הגזע
כל הגדלים
סנן לפי גודל הגזע
חיה
בחרו...
חיה
תזונה מיוחדת
בחרו...
תזונה מיוחדת
גודל מיטה / מזרן
בחרו...
גודל מיטה / מזרן
סוג החול
בחרו...
סוג החול
צבע
בחרו...
צבע
נפח
בחרו...
נפח
אבחנה רפואית
בחרו...
אבחנה רפואית
טווח משקל
כל המשקלים
טווח משקל
דילוג לתוכן