הוירוס חודר לכדוריות הלבנות שבדם , אשר תפקידם להילחם במחלות וגורם לסינדרום כשל חיסוני החושף את הגוף לזיהומים שונים בדומה לאיידס בבני אדם. גורם המחלה הוא וירוס ממשפחת הרטרווירוסים להם שייך גםHIV ( וירוס האיידס בבני אדם). למען הסר ספק אין כל קשר בין איידס בבני אדם ופיידס (FIV) בחתולים : וירוס החתולים אינו עובר לבני האדם.לוירוסים ממשפחת הרטרו יש את היכולת להיטמע בתוך תאי הגוף ( בתוך המטען הגנטי של התא) , להשתלט על התא ולהתרבות בתוכו או להשאר במצב מוקפא תקופות ארוכות של עד שנים , מוכן לפעולה.FIV זוהה לראשונה בחתולים ב 1986 אך בבדיקות סרולוגיות הוא נמצא בדם חתולים לפחות מ 1968 , הרבה לפני וירוס HIV של בני האדם. ידועים 5 תת סוגים של הוירוס כיום אך לא ידוע על שוני ביכולתם לגרום מחלה .בארה"ב 2% – 3% מחתולי הבית נגועים בוירוס ואילו 24% מחתולי הרחוב !!!, ביפאן ואירופה 25% – 30% מחתולי הרחוב נגועים במחלה!!!
בישראל עדיין לא בוצע סקר באוכלוסיית החתולים אך מאמריקן מדיקל לבורטוריז בהרצליה נמסר כי בדיקה לאורך תקופה הראתה כי 28% !!! מהחתולים שנבדקו היו נגועים במחלה , נתון שאולי מרמז על נעשה אוכלוסיית חתולי הרחוב.מכיון שהוירוס מועבר בנשיכות, לזכרים לא מסורסים יש סיכון כפול ומשולש להידבק !!!
FIV מועבר גם בחלב אם או תוך הריון (50% מגורי חתולה חולה ידבקו). מיד לאחר הידבקות יראו כל או חלק מהסימנים הבאים : חולשה ,חוסר תיאבון , חום , שלשול , דלקת חניכיים , שיעולים , דלקת לחמית. סימנים אלו יימשכו מספר ימים עד מספר שבועות. מכיוון שסימנים אלו הם כלליים ביותר, ללא בדיקת דם סרולוגית ייחודית לFIV המחלה אינה מאובחנת בדרך כלל בשלב הזה.השלב הבא הוא השלב הרדום של המחלה שיכול להמשך שנים. בשלב נטול סימנים זה יש התדרדרות הדרגתית של מערכת החיסון.
בשלב הסופני מתפתחים זיהומים תכופים שאינם מגיבים טוב לטיפול, אנורקסיה, אבדן משקל, ומחלות ממאירות המביאות בסופו של דבר למות החתול תוך ייסורים.
הדרך היעילה ביותר למנוע את המחלה היא כמובן מניעת מגע עם חתול חולה FIV. במובן זה חתולי הבית שאינם יוצאים החוצה מוגנים, בעוד שחתולי בית-חוץ חשופים למגע עם חתולי רחוב נגועים או נשאים. סירוס ועיקור מקטין את החשש לנשיכות אך אינו מונע אותו לחלוטין.חיסון החתול הוא כלי חדש יחסית המבטיח את ההגנה המירבית האפשרית כיום.
החיסון ל FIV הנותן הגנה של כ 85% – 90% מהידבקות במחלה.
תופעות לוואי לחיסון כחום קל מתגלות ב פחות מ 1% מהמחוסנים.
החיסון ניתן החל מגיל 9 שבועות, 3 חיסונים ( בהפרש 3-4 שבועות ) ולאחר מכן חיסון דחף אחת לשנה. אין חשש להדבקות מהחיסון עצמו .
בחיסון של חתול בוגר מומלץ לבדקו קודם סרולוגית לוידוי נקיונו מהוירוס , אין לחסן נשאים או חולים במחלה.
השלב הבא יהיה למצוא את המקורות והכוחות על מנת לחסן לסרס ולעקר את כלל אוכלוסיית חתולי הרחוב על מנת לעקור מחלה זאת מרחובותינו ויבוא הקץ למראות של החתולים זבי החוטם , השדופים עם המוגלה בעיניים והמוות במבטם.
סיכום : הגיע לארץ חיסון נגד איידס חתולים, מומלץ לחסן חתולי בית-חוץ שבאים במגע עם אוכלוסיית חתולי הרחוב (כל חתול היוצא מביתו, ואפילו רק לחצר), אין צורך לחסן חתולי בית שאינם יוצאים בכלל. חתול צעיר יחוסן מגיל 9 שבועות 3 זריקות ראשוניות בהפרש חודש ולאחריהם בזריקת דחף שנתית. חתול בוגר ייבדק סרולוגית לזיהוי הוירוס לפני החיסון: חתול שיימצא חיובי לא ייחוסן. (לאחר החיסון לא ניתן לבדוק אם החתול נגוע במחלה או נבדק חיובי עקב החיסון).
כל הזכויות שמורות לכותב המאמר.