לפי חוק הגנת חיית הבר בישראל(1955), ניתן לראשונה היתר המאפשר ללכוד את ציפור מיינהה הודית ללא הגבלה בכל תחומי הארץ למעט אזורי יהודה ושומרון, עד סוף שנת 2020. (בהתאם לתקנות המפורטות במסמך המלא) הותר שימוש במלכודות כלוב בלבד ובכפוף למגבלות הקיימות בחוק צער בעלי חיים.
המלכודות יהיו מסומנות ועליהן יופיע בכיתוב ברור הנוסח הבא: "מלכודת זו הוצבה לפי היתר של רשות הטבע והגנים על מנת ללכוד מאיינה הודית כדי למנוע את פלישתה הפוגעת בבני האדם ובטבע הישראלי". ירי בנשק חם יבוצע על ידי ציידים בעלי רישיון ציד תקף ובתיאום מקדים מול הרשויות.
מַיְנָה מצויה או המיינה ההודית היא עוף ממשפחת הזרזירים שבסדרה ציפורי השיר. מקורה של המיינה המצויה הוא בתת היבשת ההודית. בית גידולה הטבעי של המאיינה הוא במרחבים הטרופיים של דרום אסיה. בהיותה ציפור פולשנית מטבעה הועברה המיינה באופן מכוון על ידי האדם למקומות נוספים בעולם על מנת לסייע בהדברת חרקים. המאיינה מאד טריטוריאלית לאזור שלה ולכן מפזרת באגרסיביות מינים אחרים. במידה והיא נתקלת בקנים של זנים אחרים מבריחה אותם ואף פוגעת בגוזליהם ובביצים שבקן.
היא הובאה לארץ ישראל במהלך שנות ה-90 כחיית מחמד למתחם הצפארי שבפארק הירקון, תל אביב ושוחררה או ברחה מכלובים שם. תוך זמן קצר היא התפשטה בכל רחבי הארץ. ב-2015 המיינה כבר הייתה הציפור החמישית בתפוצתה בישראל, כשתפוצתה הולכת וגדלה. המיינה היא מקננת חורים ומתחרה על אותם חורי הקינון עם מינים מקומיים. מחקר שפורסם בחודש שעבר גילה כי המיינה הודית' דוחקת מינים מקומיים וגורמת להיעלמותם.
חקלאות – מזיקת מטעים וכרמים בגלל אכילת הפרי. נמצאו סימנים ראשונים של נזק בגידולי ענבים בנזק ישיר ובהעברת פטריות מזיקות בין הענבים הפגועים.
תשתיות – פוגעת בתשתיות חשמל בגלל תכונתה לקנן במבנים ועמודי חשמל.
מגוון ביולוגי – המיינה הודית' דוחקת ומגרשת מינים מקומיים, כמו נקר סורי, מחורי הקינון. בנוסף היא חומסת ביצים וגוזלים של ציפורי שיר ומתחרה על מקורות מזון. המאיינה היא נשאית פוטנציאלית של מחלת מלריית העופות ,(Avianmalaria)מחלה שעלולה להיות קטלנית לציפורים המקומיות.
גל הגירה מהיר עלול לגרום לנזק רב-ממדים למינים, למערכות אקולוגיות ולתהליכים טבעיים. כמו גם לכלכלה ולבריאות האדם. מעבר של מינים ממקום למקום והתבססות בבתי גידול חדשים הם תהליכים טבעיים בעלי תפקיד מפתח באבולוציה.
עם זאת, מעברים של מינים מיבשת ליבשת שנגרמים על ידי האדם, כמו הגירתה של המיינה ומינים פולשים נוספים לישראל, הביאו ליצירת גל הגירה של מינים שאין לו תקדים. חוסר זהירות אנושית והיעדר פיקוח על יבוא הביאו את רשות הטבע ואת תושבי ישראל בכלל, לחזית הקונפליקט עם איתני הטבע ומאידך עם החיוב על הגנתו.
למרות מאמצי דילול רבים ברחבי העולם, הוכחדה בהצלחה רק אוכלוסייה פולשת אחת באיי סיישל. שמירה על מצב זה תלויה במאמצים תכופים רבים נוספים למניעת יישובם מחדש. מטרת ההיתר של רשות הטבע והגנים, ככל הנראה, אינה להעלימם כליל אלא בעיקר לווסת את גידול האוכלוסייה ולהאט את התפשטותם המהיר של מין זה בישראל.
מוצרים קשורים
בן הוא כותב ותיק מהעיר חיפה שמתמחה בכתיבה על בעלי חיים. הוא למד ביולוגיה בתיכון ומאז התעניין מאוד בעולם החי. הוא התחיל לכתוב מאמרים על בעלי חיים בבלוג אישי בתחילת שנת 2000 ומאז פרסם מאמרים רבים. חובב גלישה, NBA והבעלים של סאני - גולדן רטריבר חייכני.
קטגוריות מובילות
מאז 2005 פטנט הוא אתר הראשון בארץ שכולו מוקדש לחיות מחמד ובעלי החיים. פטנט מחויבת להוביל את תרבות גידול חיות המחמד להביא את קולם של בעלי החיים מתן במה לכל העמותות, הארגונים הרשויות ובעלי המקצוע העסוקים בנושא והמחויבים לרווחת בעלי החיים.
