הטיפול בגורים -המדריך למתחילים

היום הראשון בבית

הגור זקוק למקום קבוע כדי שיוכל להרגיש בו בטחון. המצע צריך להיות רך (שמיכה ישנה). בלילות ראשונים עשוי הגור לבכות – ( ניתן לעטוף בקבוק עם מים פושרים עם מגבת ולהניחו עליו ).

תזונה

יש להאכיל את הגור בזמנים קבועים מספר פעמים ביום. גורים עד גיל 4 חודשים 3 פעמים ביום, גורים עד גיל 8 חודשים פעמיים ביום, ומגיל שנה פעם אחת ביום. ( אם ברצונכם להאכיל יותר מפעם ביום אין זה פסול אך להקפיד לחלק את הכמות היומית למנות ). מומלץ לתת לגור אוכל מסוג איכותי ( כמובן מזון יבש ). לא מומלץ לתת לגורים חלב ומוצריו מכיוון שרבים עשויים לקבל שילשול. לא לתת לכלבים עצמות!!! במקרים רבים כלבים נזקקים לניתוח בגלל עצמות שנתקעות במערכת העיקול.

צרכים

אין להעניש את הגור אשר עשה את צרכיו בבית. השיטות כמו: להכניס את פרצופו לתוך הצרכים אינן פועלות. הן גורמות לכלב להיות מבולבל ולעיתים אף יותר מכך. הכלב בעיקרון לא מלכלך את סביבתו הקרובה בצרכים אך אסור לנו לשכוח שמדובר בגור צעיר. אשר כמוהו כמו תינוק אינו שולט בצרכיו ואינו רגיל להתאפק. לכן יש להוציאו לטיולים קצרים מספר רב של פעמים ככל שניתן במיוחד לאחר שינה, משחק, ואוכל. אם תשמרו על עיקרון זה בתוספת ארוחות קבועות וכמויות אוכל קבועות, תוך זמן קצר יחסית יבין הגור שיש לו אפשרות לעשות צרכיו בחוץ.

חיסונים

בסביבות גיל 8 שבועות צריך לחסן את הגור נגד מחלת parvovirus . החיסונים הבאים הינם חיסוני "משושה" אשר ניתנים נגד הוירוסים השכיחים והמסוכנים ביותר לכלבים. לאחר מכן יש לחסן את הגור נגד מחלת הכלבת ( זהו חיסון חובה עפ"י חוק ) בחיסון זה מקבלים רשיון לאחזקת כלב. עד שהגור מסיים את סדרת החיסונים יש להמנע ככל שניתן מלהפגישו עם כלבים ולא לשחררו בחוץ ללא רצועה. מומלץ מאוד להבריש את הגור פעם ביום. הברשה חשובה לפרוות הכלב ולהקניית הרגלי משמעת בסיסיים. הרחיצה צריכה להיות בתדירות נמוכה ורק עם שמפו המיועד לכלבים בלבד.

עיצוב אופיו של הגור

כל מי שקונה גור יודע שהוא יאלץ לאמן אותו לעשות צרכים בחוץ, שיעבור את השלב שבו הוא לועס כל דבר כששיניו צומחות. שחובה ללמד אותו לא למשוך ברצועה, ולמעשה בדרך זו נכניס את הגור למעגל ההיררכיה הביתית. חובה שילמד היכן מקומו מה אסור ומה מותר. התקופה הקובעת לעיצוב אופיו של הגור מסתיימת בגיל 14-16 שבועות. לאחר תקופה זו הסיכויים לפתח מזג נוח הם פחותים ותידרש התערבות מקצועית. הגור חייב להשאר עם אימו ואחיו עד גיל 6 שבועות (ניתוק הגור מאימו ומאחיו לפני גיל זה יגרמו לבעיות התנהגות). משפחה אשר איננה מסוגלת להשגיח על גור בן שישה שבועות לא תהיה מסוגלת להשגיח על גור בכל גיל שהוא. לדוגמא: כלב שגדל בחברת נשים בלבד יגלה פחד אופייני בנוכחות גברים ולהיפך. אין לדעת כמה מאופיו של הכלב מושפע מהגנים שלו וכמה ניקבע על ידי השפעות סביבתיות. ( כמובן שלכלב גזעי יש יתרון על כלב מעורב בהקשר זה). קשר חברתי עם ילדים ועם מבוגרים מכל השכבות חיוני מאוד לגורים ואין לבודד אותם בשום אופן. גורים רוכשים נוגדנים חיוניים מחלב אימם וחסינות זו יורדת בהדרגה. גור אשר נחשף למקסימום גירויים כמו טלויזיה, מערכת סטריאו, שואב אבק ועוד רעשים שונים ומשונים. יהיה מסוגל להתמודד עם העולם בצורה טובה ביותר לעומת גור אשר היה סגור בחדר בודד או במכלאה. גורים אשר גדלו בקרב משפחות הם בדרך כלל גורים בטוחים יותר בעצמם ומסתגלים מהר יותר לחיי חחברה. שמירה על עקרונות אלה במיוחד עד גיל 4 חודשים יכינו את הגור להתנהגות שקטה רגועה ונעימה ובהמשך יהיה פשוט ביותר לאלף כלב זה למטרות שונות. והעיקר הרבה הרבה הרבה אהבה ב ה צ ל ח ה!!! בועז לוי מאלף כלבים מוסמך, בוגר קורסים לאילוף כלבים במשטרת ישראל, בוגר המדרשה לכלבנות, ומייעץ בנושא כלבים לאגודת צער בעלי חיים בירושלים

מחלת פרוו בכלבים

מדריך: כל מה שצריך לדעת על חיסונים לכלבים