חפש בעלי מקצוע:

מחלות זואונוטיות המועברות מחיות מחמד.

01/01/2005

לאחרונה, מדובר רבות על מחלות זואונוטיות (מחלות המועברות מבעלי חיים לבני האדם ) שונות - מחלת הפרה המשוגעת, כלבת, מחלת שרטת החתול, סלמונלה ועוד.


ארגון הבריאות העולמי מציין שקיימות "רק" כ- 150 מחלות מסך כל המחלות הזואונוטיות, המהוות עניין מבחינת בריאות הציבור (מדובר במחלות הקיימות בכל בעלי החיים ולא רק בחיות מחמד).
האם עלינו לחשוש ממגע עם חיות מחמד? כמובן שלא!

רובן המכריע של המחלות הזואונוטיות בחיות מחמד אינן מסוכנות במיוחד לאדם וניתן למנוע אותן על ידי בדיקה וטרינרית של בעל החיים ושימוש בכללי הגיינה בסיסיים (נטילת ידיים לאחר משחק עם חיית המחמד, איסור על מגע בין החיה לשולחן האוכל ומשטחי הכנת מזון וכד’).
נשמע מפחיד? אולי, אבל ניתן להידבק במחלות מסוכנות לא פחות מבני אדם אחרים! הפתרון הוא במניעה.
רוב רובן של המחלות חודרות לגוף האדם או בשאיפה או דרך הפה. לכן, שמירה על ניקיון סביבת חיית המחמד (החלפת נייר בכלוב הציפור או ניקיון ארגז החול של החתולים יום – יום ושטיפת ידיים לאחר משחק עם חיית המחמד ימנעו את רובן המוחלט של מחלות אלו.
תיאורי המחלות להלן לא בא לטעת בכם חשש מאינטראקציה עם חיות מחמד אלא להפך, הכרת המחלה והבנת אופי ההדבקות בה יביא למניעתה כמו שאי ידיעת הפרטים על מחלה מסוימת רק מעודד הפצת הגזמות ופחד שווא.

כלבת

אחת המחלות הזואונוטיות החמורות ביותר. מחלה קטלנית זו נגרמת על ידי וירוס. החיה החולה מדבקת אך ורק דרך הרוק, בנשיכה. הוירוס מגיע לרוק רק לאחר שכבר פשט במוח בעל החיים ולכן, בדרך כלל ניתן להבחין בהתנהגות מוזרה או תוקפנית של בעל החיים הנגוע מרחוק ולהימנע ממגע עמו. הסכנה לאדם נובעת מנשיכה הקורעת את העור והיוצרת מגע בין רוק החיה הנגועה לדם הקורבן. כל עוד אין פציעה של העור במגע עם חיה חשודה - הסיכוי להדבקות קטן. נשאי הכלבת הם בעיקר ממשפחת הכלביים (כלבים, שועלים, תנים וכד'). הדבקות במחלה מבעלי חיים "לא נושכים" כגון בקר וצאן נדירה ביותר וממכרסמים ומארנבות - לא קיימת (ולו רק בגלל שמכרסם המותקף על ידי בעל חיים נגוע בכלבת לא ישרוד את עצם הנשיכה).
האמצעי היחיד למניעת המחלה הוא החיסון. החיסון בכלבים מחויב על פי החוק. כאשר מדובר בחתולים (בעיקר בחתולים החיים גם בבית וגם בחוץ) מומלץ לחסן גם אותם למרות שהחוק עדיין אינו מחייב זאת (במדינות רבות בארה"ב חובה לחסן גם חתולים נגד כלבת).
שטיפת ידיים במים וסבון לאחר נשיכה עשויה לעזור במניעה של מחלות רבות ולעתים אפילו כלבת.

טוקסופלסמוזיס

טפיל חד-תאי (פרוטוזואה) שמקורו בצואת חתולים או בשר נא. הסכנה הממשית מטפיל זה היא לנשים בהריון בשליש ההריון האמצעי. בתקופה זו (חודשים רביעי עד שישי) מסוגל הטפיל לעבור דרך השלייה ולפגוע בעובר. נשים שנחשפו לחתולים ולמחלה זו לפני ההריון, קרוב לודאי שפיתחו נוגדנים ואינן בסכנה. ניתן לערוך בדיקת דם פשוטה בקופת חולים לבדיקת קיום או אי קיום נוגדנים למחלה.
הטפיל מופרש בצואת החתול, נבלע על ידי מכרסמים ומתבסס ברקמת השרירים שלהם עד לטריפתם על ידי חתול אחר. ההדבקה באדם נובעת בעיקר ממגע לא מכוון עם צואת החתול ואכילה ללא נטילת ידיים או אכילת בשר נא ממעלי גירה, שבלעו את הטפיל במרעה. ישנן עדויות של הדבקות בטפיל המופרש בחלב עזים.
ההדבקות במחלה נפוצה מאד (ארגון הבריאות העולמי מעריך כי כשליש מאוכלוסיית העולם נחשף בשלב זה או אחר למחלה!) אך המחלה הקלינית (הופעת סימני המחלה) נדירה ביותר. כלומר, רבים מאתנו נדבקו במחלה ללא ידיעתם ופיתחו לה נוגדנים.
בשורה התחתונה - המחלה בדרך כלל אינה מהווה סכנה לאדם אלא לנשים בהריון שלא נחשפו למחלה בעבר (כלומר אין להן נוגדנים למחלה). כדי להימנע מהמחלה יש ליטול ידיים לפני האוכל, להימנע מאכילת בשר נא ועל נשים בהריון להימנע מניקיון ארגז החול של החתולים.

דררת (פסיטקוזיס, אורניתוזיס, מחלת התוכים)

"מחלת התוכים" בשמה הנפוץ נישאת על ידי ציפורים ובעיקר תוכים. ברוב המקרים, סימני המחלה בציפורים לא נראים לעין ואבחונה יכול להיעשות אך ורק על ידי בדיקת מעבדה וטרינרית. הטיפול בציפור החולה קל ופשוט.
המחלה נגרמת על ידי טפיל תוך-תאי ממשפחת הכלמידיה ומתבטאת בציפורים בעיקר כמחלה של מערכת העיכול: שלשול המכיל מספר רב של טפילים. ההפרשות שהתייבשו מתפוררות בקלות והופכות לאבק שנשאף על ידי המטפל (למשל, בעת ניקוי הכלוב).
ההדבקות באדם אינה חמורה ולעתים קרובות חולפת ללא כל סימנים. כאשר מופיעים סימני המחלה, הם מזכירים סימני הצטננות (חום, צמרמורות, כאבי ראש, חוסר תיאבון) שלרוב חולפים אף הם ללא כל טיפול. לעתים נדירות המחלה מתפתחת לשיעול ש"אי אפשר להיפטר ממנו" או דלקת ריאות ובמבוגרים מעל גיל 50 המחלה עלולה להיות אף חמורה יותר.
מניעת המחלה קלה מאד, וזאת על ידי בדיקה וטרינרית של ציפור המחמד והחלפה יומית של הנייר בתחתית הכלוב לפני שהלשלשת מספיקה להתייבש.

מחלת שרטת החתול

מחלה הנגרמת על ידי שריטה, נשיכה או פציעה מחתול. פוגעת בעיקר בילדים וצעירים שלהם מגע רב עם חתולים. באזורנו נראה שהמחלה עונתית, ונפוצה בעיקר בסתיו ובחורף. המחלה מופיעה משבוע עד 21 יום לאחר הפגיעה וגורמת לנפיחות בלוטות הלימפה וחום לא גבוה וקצר טווח. לעתים רחוקות הסימנים חמורים יותר (צמרמורות, כאב כללי, הקאה והתכווצויות בטן. המחלה חולפת לרוב ללא כל טיפול מיוחד.
מניעת המחלה היא על ידי זהירות והימנעות משריטות או נשיכות בעת המשחק עם חתולים.

טפילי מעיים

צורת ההדבקות בטפילי מעיים היא צואתית-אוראלית (מהצואה - לפה), כלומר ביצי הטפיל מופרשות בצואה ונדבקות לפרווה או כפות הרגליים של החיה ומשם מועברות לעצמים (שולחן, שיש המטבח) או לידיים (ליטוף) ומשם, בהעדר הגיינה נכונה ,למזון או ישירות לפה.
התולעים הטבעתיות (Toxocara) למשל, נפוצות מאד בכלבים בכלל ובגורי כלבים בפרט. בליעה מקרית של ביצי הטפיל נפוצה בעיקר בילדים (מ 18 חודשים ועד 3 שנים). ברוב המקרים, כמות הביצים הנבלעת קטנה מאד ולא נראים סימני מחלה כלשהם. במקרים נדירים בהם נבלעו ביצים רבות, סימני המחלה עלולים להחמיר ולהתבטא בחולשה כללית, חום גבוה, חוסר תיאבון, הקאה וכדומה.
מניעת המחלה קלה ונעשית בשני מישורים:
1. בדיקת צואה תקופתית של הכלב (ובעיקר גורים) ותילוע.
2. הסברת כללי הגיינה נכונים לילדים.

סלמונלה

מחלת מעיים קשה באדם. מקורה בעיקר ממוצרי מזון נגועים מהחי (מזון מקולקל). למרות שזו המחלה הזואונוטית הנפוצה ביותר – הדבקות מחיות מחמד נדירה ביותר. אם זאת, ראוי לציין שהמחלה נישאת על ידי ציפורי נוי (תוכים) וצבים. שוב, נטילת ידיים אחרי נגיעה בבעלי חיים אלו ימנעו הדבקות במחלה.
 

אולי יעניין אותך:

קניון לחיות - גארדן סנטר בבאר שבע

קניון לחיות - גארדן סנטר בבאר שבע

מוכרים באהבה! המקצוענים בשירות ובאיכות

להמשך קריאה »

רשת זולו

רשת זולו

כל חיה והזולו שלה. מונה 10 סניפים ברחבי הארץ

להמשך קריאה »