הטפיל אינו פוגע בבני אדם או בעלי חיים אחרים! הטפיל נתגלה בארץ לפני כשמונה שנים – אז זוהה בפארק הספארי ברמת גן. עם הזמן זוהה הטפיל גם בפארק הלאומי ברמת גן ולאחר מכן בפארק הירקון בתל-אביב. בהרצליה, נערכו בדיקות ונמצאו חיפושיות זבל המודבקות בזחלי הטפיל בגינות ציבוריות ברחובות 'אשר ברש' ו'יד לבנים' (אלה גנים שנבדקו ואין פירוש הדבר ששאר הגנים שלא נבדקו – נקיים מהטפיל). עוד נמצא שכל חיפושית שנמצאה נשאה בין 20-30 זחלים בגופה. אלה חדשות רעות שכן 30-40 זחלים הורגים כלב. מכאן שדי לכלב לבלוע יותר מחיפושית אחת כדי שייגזר דינו למוות! מחזור חיי הטפיל מתחיל בביצי התולעת הזעירות (כגודל 2-3 כדוריות דם אדומות) המופרשות בצואת כלב חולה. הביצים נבלעות על ידי חיפושית הזבל ובתוכה מתפתח השלב הראשון של התולעת. החיפושית נבלעת על ידי הכלב ישירות או דרך צואת כלבים נגועה, טרף ציפורים שבלעו את החיפושית או מכרסמים. התולעת נודדת דרך דופן מערכת העיכול ונודדת בתוך דופן כלי הדם המרכזיים בחלל הבטן ואבי העורקים אל דופן הוושט, שם היא מתחפרת ומטילה את ביציה. הביצים נופלות לחלל הוושט, נבלעות, מופרשות בצואה, נבלעות על ידי חיפושית הזבל וכך נסגר המעגל. מחזור החיים עד לתולעת הבוגרת אורך כ- 3 חודשים. הנזק לכלב: מוות – מפגיעה מכנית בדופן כלי הדם המרכזיים בחלל הבטן ואי העורקים. פגיעה זו מחלישה את הדופן וגורמת למפרצת אניוריזמה) בדופן כלי הדם שמחלישה את עמידותו בלחץ הדם. לחץ הדם בכלי הדם המרכזיים גבוה וגורם לקריעה באזור המפרצת. הדימום דרך קרע זה מהיר וגורם למוות כמעט מיידי של הכלב. סרטן – מנגנון ההגנה של הגוף יוצר מעטפת עבה מבודדת סביב התולעת המתחפרת בוושט הנקראת גרנולומה (Granuloma). גרנולומה זו עלולה להיות סרטנית וליצור גרורות באברי גוף אחרים. פגיעה עצבית – התולעת עלולה לנדוד לעמוד השדרה ולגרום לנזק שמתבטא בפרכוסים, שיתוקים וחולשה כללית. אבחון המחלה נעשה על ידי בדיקת צואה במיקרוסקופ, אך יעילותה נמוכה שכן הטפיל אינו מטיל ביצים בעת הנדידה בתוך הגוף. ניתן לפעמים גם לראות את הגרנולומות בוושט בצילום רנטגן, אך שוב, יש לזכור שגרנולומות אלה נוצרות בסוף הנדידה, לאחר שהנזק לכלי הדם כבר נגרם. היות וקשה לאבחן הדבקה בכלב החי – רובם המכריע של האבחונים נעשה בדיעבד בניתוח לאחר המוות! הטיפול בכלב החולה נעשה על ידי הזרקת החומר Duramectin הקוטל את התולעת הבוגרת בלבד. הטיפול בעיקר מניעתי שכן, כאמור, קשה לאבחן את המחלה בכלב החי. גם אם אובחן כלב חולה – הטיפול עלול להיכשל שכן יתכן והנזק לכלי הדם כבר נעשה. טיפול מניעה מומלץ 1. לא לתת לכלבך להסתובב חופשי, לא קשור, בפארקים ולהריח/לאכול צואה. 2. לאור כל הנאמר לעיל, ההמלצה היום היא לטפל בכלבים כמניעה בזריקת Duramectin באופן קבוע אחת ל-3 חודשים (אורך מחזור חיי הטפיל). הזריקה בטוחה למדי. עם זאת, כלבים מגזעי Sheltie, Bearded Collie , Collie וקרוביהם וכלבים המעורבים בגזעים אלה בדור ראשון רגישים יותר לתרופה. היות והטפיל נמצא "קרוב לבית" – אנו ממליצים להגן על כלבך בעזרת טיפול מניעתי בזריקת Duramectin אחת ל- 3 חודשים.
מוצרים קשורים
בן הוא כותב ותיק מהעיר חיפה שמתמחה בכתיבה על בעלי חיים. הוא למד ביולוגיה בתיכון ומאז התעניין מאוד בעולם החי. הוא התחיל לכתוב מאמרים על בעלי חיים בבלוג אישי בתחילת שנת 2000 ומאז פרסם מאמרים רבים. חובב גלישה, NBA והבעלים של סאני - גולדן רטריבר חייכני.
קטגוריות מובילות
מאז 2005 פטנט הוא אתר הראשון בארץ שכולו מוקדש לחיות מחמד ובעלי החיים. פטנט מחויבת להוביל את תרבות גידול חיות המחמד להביא את קולם של בעלי החיים מתן במה לכל העמותות, הארגונים הרשויות ובעלי המקצוע העסוקים בנושא והמחויבים לרווחת בעלי החיים.
