צאצאו המעופף של הדינוזאור

בחלק מהזוחלים הקדמונים האלה הפכו רוב קשקשי הגוף לנוצות והגפיים הקדמיות – לכנפיים, העצמות הפכו חלולות כדי להפחית במשקלן. הקשקשים המכסים את עור הרגליים והטלת הביצים נשמרו. כך נוצרה קבוצה חדשה שהתמחתה בתעופה: קבוצת הציפורים. אחת מציפורי המחמד הנפוצות ביותר היא התוכי. מאפיינים את משפחת התוכיים מקור מכופף (בדרך כלל) וארבע אצבעות רגליים – שתיים מופנות קדימה ושתיים אחורה (בניגוד לשלוש אצבעות לפנים ואחת לאחור בציפורים האחרות). לתוכים תכונות רבות ההופכות אותן לחיות מחמד נהדרות. אלה יצורים המחזירים את ההשקעה בהם פי עשרות מונים. יש להם עליצות טבעית וחוש ליצנות מדהים. התקשורת עימם קלה להפליא ומפתיעה במורכבותה. תוכי בבית חושף אותנו לאורח החיים של בעלי הכנף ולטבע בכלל. ציפורים נוחות וזולות לאחזקה ומלמדות אותנו פרק באחריות ודאגה לאחר והילדים לומדים להתגבר על הפחד מבעלי חיים (אם הוא קיים). למרות הדעה הרווחת, לציפורים כושר עמידות ושרידות גבוה. הן חיות שנים רבות ולעתים יחיו שנים ארוכות יותר מבעליהן. המפתח לחיים טובים וארוכים נמצא בתזונה נכונה. מייבאי ומבריחי הציפורים מתחילת המאה, לא טרחו ללמוד את הרגלי המחיה, ובעיקר, את הדרישות התזונתיות של הציפורים אותן לכדו באסיה, אוסטרליה ואפריקה. הניסיון היחיד שעמד להם וללקוחותיהם בגידול עופות, בא להם מגידול תרנגולות. לרוע מזלם של התוכים, השתרשה המנטליות של "מה שטוב לתרנגולת – טוב גם לתוכי". שנים ארוכות התבסס מזונם בשבי על זרעים וגרעינים ובעיקר גרעיני חמנייה. זרעים וגרעינים לבדם אינם מספקים את הדרישות התזונתיות של התוכים. תכולת השומן, החלבון הפחמימות והזרחן בהם גבוהה ביותר, והם חסרים ויטמינים ומינרלים חשובים כמו סידן. ציפורים משתעבדות לזרעים ובעיקר לגרעיני חמנייה. לא צריך אלא להשוות את מקור התוכי למקור התרנגולת כדי להיווכח בהבדלים המאפיינים את השוני בצרכים התזונתיים. מקור התוכי מותאם לאכילת פירות, ומזונם בטבע מתבסס על פירות, ירקות ולעתים אף חרקים ובשר פגרים. התוכונים (תוכי גמדי) והקוקטיל חיים בטבע באזורי הגבול בין היער לשדות הפתוחים ולכן הם מורגלים לאכילת זרעים יותר מהאחרים. לכן, כדאי לבסס את ארוחת התוכי גם על מזון טרי (ולשמור על ניקיון עם כל הטרדה הכרוכה בכך!). אפשר לתת לתוכי כל מאכל שהוא מארבעת קבוצות המזון: דגנים (גרעינים, לחם, אטריות), פירות וירקות טריים, חלבונים ושומנים (בשר, נקניק, ביצים קשות על שברי קליפתן, עצמות עוף מבושלות) ומוצרי חלב (מעט גבינה צהובה), אך כדאי להקפיד על שלוש נקודות: שוקולד ואבוקדו אסורים לאכילה !!! מלח ושומנים – בהגבלה מים טריים – בשפע ! הכלוב משמש ביתו של התוכי ומקלט בטוח. במידת האפשר, יש לאפשר לו חופש תנועה פנימה והחוצה. ניתן לבנות "גן שעשועים" על גג הכלוב שיספק לתוכי אתגר ועיסוק להעביר בו את זמנו. על הכלוב להיות מתוכנן כך שיהיה קל לניקוי ובטוח, ללא אפשרות לתוכי להיפצע וללא מרווחים קטנים בהם ייתפסו רגליו בעת טיפוס. גודל הכלוב נקבע כך שיאפשר לתוכי להסתובב עם כנפיים פרושות בלי שקצותיהן או זנבו יגעו בקירות או ברצפה. עבור הציפורים הקטנות, עדיף כלוב רחב ונמוך על כלוב צר וגבוה, משום שציפורים אלה עפות יותר בצורה אופקית מאשר אנכית. על כלי האוכל והמים להיות גבוהים ולא ישירות מתחת למקל העמידה, כדי למנוע זיהום המזון בלשלשת. את המים מחליפים לפחות פעם ביום ואם זוהמו בלשלשת – מיד. בחרו צעצועים בזהירות שכן לא כל צעצוע יפה הוא גם בטוח. כדאי להימנע מצעצועים קטנים או בעלי חלקים הניתנים לתלישה ובליעה. על הצעצועים להיות עשויים מחומרים לא רעילים ואין כלל להשתמש בגומי. יש להיזהר מצעצועים מסוכנים כמו לולאות פלסטיק או חבל שכן רגליים וכנפיים נוטות להיתפס בהן ולהישבר.