לא רק בפארק הלאומי של רמת גן, אלא כמעט לכל מקום במרכז הארץ הגיעה התולעת הקטלנית, העושה שמות בגופם של כלבים שאינם מטופלים בטיפולים מניעתיים.
הספירוצרקה לופי היא תולעת החודרת לגופם של כלבים כשהם אוכלים חיפושית זבל נגועה. מקרים ראשונים של נגיעות בתולעת התגלו בשנות השמונים באיזור הפארק הלאומי ברמת גן. וכך, היא זכתה בכינויה הראשון: "תולעת הפארק". בתחילת שנות התשעים החלה המחלה להתפשט לפארקים סמוכים. אחר כך, לגינות ציבוריות בתל אביב. ובהמשך, לכל ערי המרכז, מרחובות בדרום ועד רעננה בצפון, ולאחרונה גם מזרחה למודיעין וסביבותיה.
אופן ההדבקה
לתולעת הספירוצרקה מספר שלבי התפתחות. ביצי הספירוצרקה מופרשות בצואת כלבים נגועים כשבתוכם שלב הזחל המדביק. הצואה נאכלת ע"י חיפושיות זבל קטנות, הנפוצות מאוד בכל מרכז הארץ. הכלבים נדבקים על ידי אכילת חיפושית זבל נגועה או על ידי אכילת לטאות, ציפורים או מכרסמים קטנים שאכלו חיפושית נגועה.
בגופם של הכלבים התנאים האידיאלים להתפתחות התולעים. זחלי התולעים בוקעים בתוך קיבתם של הכלבים ומתחילים את נדידתם. תחילה הם נודדים דרך דופן הקיבה לעורק הקיבה, משם אל אבי העורקים, ומשם אל הוושט, בה הם משלימים את התפתחותם לתולעים בוגרות המייצרות ביצים, תוך שהן גורמות להווצרות גושים בשם גרנולומות בדופן הוושט של הכלב האומלל. הביצים מופרשות בצואת הכלב, נאכלות ע"י חיפושיות זבל חובבות-צואה, וחוזר חלילה.
סימני המחלה
רוב סימני המחלה מופיעים בעקבות הווצרות הגרנולומות בדופן הוושט. כיוון שחלל הוושט נחסם בחלקו, עלולים להופיע קשיים בבליעה, הקאות, שיעולים, השתנקויות וירידה במשקל. בזמן ההקאות הכלב עלול לשאוף מזון לריאות ולפתח דלקת ריאות חריפה. דווחו גם מקרים בודדים בהם הזחלים הנודדים גרמו לקרע באבי העורקים והכלב דימם למוות לתוך בית החזה. לגרנולומות שיוצרת התולעת נטיה להפוך לסרטניות ולשלוח גרורות, ואז כמובן מאוחר מכדי להושיע את הכלב.
אבחנה
ביצי הספירוצרקה אינן מופרשות בצואה באופן רציף. ממצא חיובי של ביצי ספירוצרקה בצואה מעיד על המצאות וודאית של תולעים בוגרות בדופן הוושט ומחייב טיפול מיידי. לעומתו, ממצא שלילי (דהיינו, אין ביצים בצואה) אינו יכול לשלול את המחלה בוודאות. לכן, נחוצות לנו דרכי אבחון נוספות. כמו: צילומי רנטגן בעזרת חומר ניגודי המדגים את שינויי המבנה בוושט. או אנדוסקופיה – כניסה עם סיב אופטי לוושט וצפיה ישירה בדפנותיה הפנימיות, תוך לקיחת דגימות מהגרנולומות. בחינת הדגימות במעבדה מאפשרת לקבוע אם הגרנולומות הפכו לסרטניות או לא.
טיפול מונע
על כל כלב באיזורים הידועים כנגועים, ובכללם אזורנו, לקבל זריקה להשמדת התולעים מדי שלושה חודשים. השם טיפול מונע מעט מטעה, הרי הטיפול הזה אינו מונע בליעה של זחלי התולעים. מטרתו להשמיד את התולעים שהכלב בלע, לפני שהן מתיישבות בוושט. לכן, חשוב להקפיד על מתן הזריקה אחת לשלושה חודשים "כמו שעון". איחור במתן הזריקה עלול לחרוץ את דינו של כלבכם.
אל תאמרו: "הכלב שלי לא אוכל חיפושיות". חיפושית הזבל המדוברת היא חיה קטנה מאוד. וכלבכם עלול לבלוע אותה מבלי משים, בעת שהוא מרחרח ו"טועם" חומרים אורגניים שונים (צואה, שאריות מזון, ציפורים מתות וכדומה). תנו לו זריקות מונעות באופן קבוע ומסודר. איספו את צואתו משטחים ציבוריים על מנת לעזור במניעת התפשטות המחלה ולצמצם את מספר מקרי ההדבקה.