פורטל פטנט (Petnet) בית לאוהבי חיות. כלבים, חתולים, ציפורים ועוד...
פורטל פטנט (Petnet) בית לאוהבי חיות. כלבים, חתולים, ציפורים ועוד...

חפש בעלי מקצוע:

חפש
http://www.gag-lachayot.co.il/?utm_source=PETENET&utm_medium=Popup&utm_campaign=banner_desketop

הגישה הנכונה כערך עליון בתהליך חינוך הגור

רוב האנשים האינטילגנטים אוהבים את כלבם כאחד הילדים במשפחה.

 למקם את הכלב כעוד ילד במשפחה עושה עוול לכלב וגורם לבעיות התנהגות שונות שבעטיין כלבים ננטשים בהמוניהם.

כמו שהוסבר פעמים רבות באמצעים שונים (טלויזיה-ערוץ המדע, אנציקלופדיות על בע"ח, תוכניות רדיו וכו'), הכלב מוצאו מהזאב שהוא חיית להקה ובה יש מנהיגים ומונהגים. בלהקה, הכלב הוא שולט או נשלט, אין לו כלים להגיע לפשרות והסכמי שלום והוא לא מבין שוויון!
לכן יש לתקשר אתו בשפה שיוכל להבין, ליצור חוקים ברורים וחד משמעיים שמתאימים לדרכי חשיבתו ותואמים את מערכות היחסים שלו בטבע בלהקת כלבים.

כאשר בכל שנה מורדמים מיליוני כלבים ברחבי העולם (גם בישראל מורדמים אלפי, רבבות ואף מעל ל-100 אלף כלבים בשנה) בגלל בעיות התנהגות, עולה באופן טבעי המסקנה, שאנו זקוקים להבנה טובה יותר את עולמם של הכלבים. דהיינו, ללמוד כיצד מתנהגים הכלבים ולמה?, איך הם חושבים ואיך התנהגותנו שלנו משפיעה על התנהגותם?.
זו האחריות שלנו (בני האדם) ללמוד איך לתת לכלבנו את החיבה והאהבה הנכונים במידה הנאותה, כזו שכלבנו יוכל להבינה ולפרשה נכון בהתאם למקומו במשפחה שהיא הלהקה שלו.

חלק מהכלבים הנקראים על ידי בעליהם "עקשנים" או "טיפשים", הם לעתים קרובות פשוט קורבנות של גישה לא נכונה לאילוף. כלבים יכולים ללמוד רק את מה שאנחנו מלמדים אותם! ולכן, יש אמת באמרה "אין תלמיד גרוע אלא מורה רע".

חייהם של כלבים רבים הולכים לאיבוד בגלל הסיבות הבאות, יותר מכל סיבה אחרת נוספת:
• התמכרות עצמית של בעלי כלבים ומתן אהבה אובססיבית לכלבם, הגורמת לכלב לפתח תלות בתשומת הלב המוגזמת וזו משמשת כגורם להעצמת חרדת הנטישה אצל הכלב. אחת מתוצאותיה הקשות הינה ההרסנות, גרימת הנזקים בבית. אהבה אובססיבית מספקת את הצורך האנושי ולא את צורכי הכלב. אדרבא, אהבה אובססיבית גורמת לנזק רב ליציבות הרגשית של הכלב, למודעותו למקומו בתוך הלהקה, להיסטריה התנהגותית, מנטאלית ורגשית ועוד...
• הגישה המוטעית, שיש להשאיר את הכלב "כמו שהוא טבעי" לא מאולף. אם זה כך, היה צריך מלכתחילה לא לביית את הכלב. מרגע שהכנסנו כלב הביתה, חלה עלינו גם האחריות ללמד אותו מה מותר לו ומה אסור ובשפה שתהיה מובנת לכלב. גור הגדל ללא הכוונה וכללי מותר ואסור, גדל להיות לכלב פרוע, קופצני, תובעני ולעתים אף תוקפן במידה כזו או אחרת. כל אלה הופכים את הכלב למטרד, בחלוף תקופת "ירח הדבש" הראשונית שבה הוא קולקל בעודו גור חמוד וקטנטן, דבר שהפך אותו לכלב בלתי נסבל.
• הסברה המאוד, מאוד מוטעית, אצל אנשים שכלבים מתנהגים בצורה "רעה" כדי "לעשות דווקא, בכוונה תחילה (מה שנוטים לכנות "להכעיס") או כדי להתנקם".
• תופעת הכלבים המפונקים על ידי נשים בשל יצר אימהי חזק, אשר עם הופעת התינוק הראשון, נדחק לשוליים ובתהליך די מהיר נזרק לחלוטין ומועבר לכלביות הסגר או עמותות אימוץ למיניהן. כלבים צעירים יכולים לרוב להיות מסירים ולמצוא לעצמם משפחה אוהבת אחרת אם לא קולקלה התנהגותם עד תום; ואולם כלבים מבוגרים שחיו את רוב שנות חייהם אצל בעלים יחיד או זוג צעיר ולפתע ננטשו לטובת תינוק, רבים מהם מתים משברון לב ואחרים מורדמים באין דורש.

במקום לחפש תירוצים עלינו להבין כי, להיות בעלים לכלב משמעו אחריות!! אחריות להעניק לו קורת גג, מזון ראוי, טיפול רפואי שוטף ובמקרי חירום, להעניק לו מקלחת ראויה ותספורת (לגזעים הזקוקים לכך) וזה בתחום הלוגיסטי. אבל לא פחות חשוב הוא לקחת את האחריות המנטאלית ההתנהגותית בתוך הלהקה. זהו התפקיד שלנו להנהיג את הלהקה וללמד את הגור/הכלב מהי התנהגות מקובלת, כפי שהיא נתפסת על פי ראות עיניו של הבעלים. הגור/הכלב איננו מסוגל למשימת ניהול הבית ועל הבעלים לעשות זאת עבורו. אפשר להסתכל על גידול הגור כשווה ערך לגידול ילדים. כלומר, הוא מצריך הגבלה סבירה של פעילות ויצירת מסגרת של גבולות ואף ניתן להטיל עליו אחריות; ולו רק על ידי ביצוע פקודות בסיסיות מדי פעם. סדר יום מאורגן ומסגרת יציבה הם צורך בסיסי של הגור/הכלב כחלק ממערך "הלהקה" שלו, דבר שמקנה לו תחושה של יציבות ובטחון אישי.

אילוף למשמעת מצריך גם הצמדות לפקודות בודדות, קצרות ופשוטות, על מנת שלגור/הכלב תהיה אפשרות הוגנת ללמוד לבצען בצורה מושלמת. הדרך להביאו לכדי ביצוע הפקודות צריכה להיות תוך שימוש בחיזוקים חיוביים והכוונה נכונים ולא על ידי "שוחד" או "עונשים". כללי המשחק הם - סבלנות, עקביות והתמדה!

מצדנו ישנה גם מחויבות להיות הוגן ולא להגיב בצורה רגשית קיצונית, אלא בצורה שקולה ועקבית. למרות שמתחשק לנו להכות את הגור כשמוצאים נעליים חדשות אכולות - אין בתגובה כזו שום יכולת להביא לתוצאות אלא רק להתדרדרות במערכת היחסים החדשה והרגישה ההולכת ונבנית. לפני התגובה עלינו לעצור ולשאול את עצמנו - כיצד היה מגיב מנהיג להקת הזאבים באותו מצב.

לסיכום, כשאנו לוקחים גור או כלב חדש הביתה, אנו עושים זאת במטרה להוסיף מימד לחיינו ולא כמשהו שישתלט או ישעבד את חיינו נפשית וכלכלית. יש לתת לגור/לכלב אהבה, מסגרת ומנהיגות בשפה שיוכל להבין. האילוף צריך להיות חוויה מהנה לגור/לכלב שמתקדמת בהדרגתיות, תוך מתן כל הזדמנות לבצע את הנדרש ממנו כראוי. יש להימנע מיחס אוהב מדי כמו מעונשים או יחס קשה. סבלנות, עקביות והתמדה הם המפתח להצלחה!

אם אתם באמת אוהבים את כלבכם, התייחסו אליו כאל כלב ולא כאל בן-אדם!!!

אולי יעניין אותך:

פטבסט - החנות המשתלמת ביותר בישראל

פטבסט - החנות המשתלמת ביותר בישראל

מזון וציוד לחיות מחמד ב10% אחוז הנחה ומשלוחים חינם! בכפוף לתקנון

קבלו קופון עכשיו »