חרדת נטישה (חלק ראשון)

חרדה מוגדרת כפחד חזק ובלתי נשלט, העולה כאשר יש ציפייה לסכנה קיומית או לאסון.
Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram
Email

כל אחד מאתנו (ומי לא) שחש פעם פחד חזק שכזה, יודע שהפחד מביא לעוררות גופנית מוגברת (עליה בקצב לב, בקצב הנשימה, הזעה,רעד), ולמגוון של תגובות והתנהגויות (קפיאה במקום, בריחה, כוונות למתקפת נגד). במקרים רבים , תגובת הפחד היא מתאימה ושומרת את החיה או האדם בחיים. כך לדוגמה, תגובת הפחד של גור זאבים צעיר העומד על שפת מצוק גורמת לו לקפוא במקומו וכך הוא ניצל מנפילה. ההירתעות לאחור של סוסים בראותם נחש, גם היא תגובת פחד השומרת עליהם בחיים. אלו תגובות והתנהגויות שנלמדו לאורך מאות שנים והן מתאימות לסיטואציה ולמין של בעל החיים. החרדה הופכת בעייתית כאשר היא מופיעה במצבים שאין סכנה ממשית וכאשר היא מפריעה לחיי היום יום. כך לדוגמה, יש אנשים החשים לא בנוח במקומות סגורים כמו מעלית, אבל רק אצל מעטים חוסר נוחות זה הופך לפחד קיומי בלתי נשלט, קלסטרופוביה. אנשים הסובלים מקלסטרופוביה יחושו מועקה בנשימה, עליה בדופק, יזיעו, יחווירו, וינסו כאחוזי תזזית להיחלץ מהמקום הסגור, גם כשלאמיתו של דבר לא נשקפת כל סכנה ממשית לחייהם.
גם אצל כלבים , כמו אצל בני האדם, קיימות תגובות חרדה שכאלה למגוון של מצבים הנתפסים על ידי הכלב כמסוכנים ומאיימים על עצם קיומו. כאשר תגובת החרדה מתאימה למקור הסכנה ומגינה על הכלב היא בהחלט רצויה. כך פינצ'ר הנס על נפשו כשהוא נפגש עם "מלתעות פעורות" של טרקטור, בהחלט מאריך את חייו, אך כלב הבורח קילומטרים רבים מרעש זיקוקי יום העצמאות, עלול גם לא לחזור. הפעם אתמקד בחרדה הנפוצה והבעייתית מכולן – חרדת הנטישה. חרדת נטישה היא חרדה העולה אצל הכלב כאשר הבעלים נעדר מהבית. הבעיה של הבעלים אינה החרדה עצמה אלא התנהגות הכלב בעקבות החרדה. התלונה הנפוצה ביותר שנשמעת על ידי בעלים היא "חזרנו הביתה, שלולית חיכתה לנו מיד בכניסה, המשקוף היה מכורסם כולו, ועל כל הדלת היו סימני ציפורניים". כלבים אחרים נובחים או מייללים כל זמן שהם נשארים לבדם, ויהיו גם כאלו שיפרישו רוק בצורה קיצונית, וינסו לחפור בקיר או בשטיח. כלבים אחרים יראו סימנים דומים לדיכאון אנושי: ייראו חסרי שמחת חיים, לא ירצו לשחק ובמקרים קיצוניים יפסיקו לאכול עד כדי הרעבה עצמית.

הסברים לתופעה:

היות שרוב הכלבים אינם יכולים להסביר מה מתרחש במוחם, אנחנו לא יכולים רק לנסות ולהניח (ובכך להסתמך גם על מחקרים ונסיון קליני בבני אדם),, מה קורה לכלב הסובל מחרדת נטישה כאשר הוא נשאר לבדו, ובמסיבה כלשהי, אינו בטוח כי בעליו ישובו. ככול שהזמן מתארך (זמן מתארך יכול להיות גם חמש דוקת אצל כלבים מסויימים), החשש מתחזק ועד מהרה הופך לחרדה. ייתכן שהחרדה היא מכך שהבעלים אכן לא ישובו, והכלב יישאר לבדו. לבד כלומר, מנותק מהלהקה, מנותק מיכולת לדאוג לעצמו ולצרכיו. כאמור, רוב הכלבים אינם מדברים, ולכן לעולם לא נוכל לדעת בוודאות אם אלו הן אכן המחשבות שעוברות בראשם. מכל מקום, הפחד החזק והעוררות הגופנית מכתיבים תגובה התנהגותית, והכלב מנסה לעשות משהו כדי להקטין את תחושת הפחד, בדיוק כמו אותם קלסטרופובים שחייבים לעשות משהו כדי להפסיק את המצב הבלתי נסבל של הימצאות במעלית. רוב הכלבים מנסים, לפחות בשלב הראשון, לצאת מהחדר בו הושארו ולנסות למצוא את בעליהם. סימני הסריטות על הדלת, החפירות בשטיח וחותמות כפות הרגליים על הקיר הלבן מקורם בנסיונות אלו. הנביחות והיללות גם הן ניסיון לצאת מהמצב הבלתי נסבל של חרדה. בכך הכלב למעשה קורה לעזרה, ומודיע לסביבתו שהוא במצוקה (גם זאב שהופרד מלהקתו ימשיך ויילל בכל לילה). הריר והשתן גם הם סימנים גופניים של פחד חזק. תגובה אפשרית אחרת דומה ו"מקפיאה": הכלב מתכנס בתוך עצמו, בפינת החדר או על המיטה, ומחכה שהמצב המפחיד יחלוף.
כל ההתנהגויות שתוארו הן התנהגויות הגיוניות ומתאימות במקרה שכלב אכן נשאר לבדו בעולם ,רק שכאן הן מופיעות בלי שסכנה אמיתית שכזו מרחפת מעל ראשו של הכלב. נשאלת השאלה אם כן , מדוע הכלב מפרש כך את המצב ומגיב כפי שהוא מגיב? ומדוע כאשר הוא רואה פעם אחר פעם שהתנהגות זו אינה עוזרת ושהבעלים חוזרים בסופו של דבר , הוא אינו משנה את התנהגותו?
וכך מתארת תאוריית הלמידה את מעגל הקסמים שנוצר: אי שם בעבר חווה הכלב מצב בו אכן הרגיש כי ננטש ונשקפת לו סכנה. מצב שכזה יכול להיות גור קטן שהושאר זמן רב מדיי לבד, או כלב שננטש בצער בעלי חיים, או כלב המחכה לבעליו אשר שינה באופן מפתיע את שעת החזרה הקבועה שלו הביתה. כאשר עולה הפחד בפעם הראשונה, הכלב מגיב באחת מהדרכים: מנסה לצאת מהמצב המפחיד, זועק לעזרה או קופא במקום. ואז ראה זה פלא! הבעלים חוזרים! לנו כמשקיפים מהצד ברור שהבעלים לא שבו הביתה בגלל התנהגות הכלב, אך לכלב אין כל דרך לדעת זאת. מבחינתו הוא ביצע התנהגות – וקיבל עליה חיזוק חיובי – הבעלים חזרו. מאותו רגע, הסבירות שישוב ויחזור על התנהגות זו בכל פעם שהפחד יעלה היא גבוהה. היות שכל פעם שהכלב חופר במשקוף, בסופו של דבר הבעלים מגיעים, אין סיבה שיפסיק לחפור, להפך. הוא יחפור עוד ועוד, כי רק כך הוא יודע שיוכל לצאת מהמצב המפחיד אליו נקלע. הפחד שעולה והתגמול על ההתנהגות חוסמים כל אפשרות שהתנהגות אחרת תילמד, וכך הכלב לעולם לא ילמד שלמעשה, גם אם ישב שקט ורגוע – הבעלים ישובו.
עם הזמן , הכלב מפנים את צורת ההתנהגות החרדה, וכך האפיזודה הופכת יותר ויותר כרונית עד שהכלב לא יודע לסגל התנהגות אחרת, זולת ההתנהגות החרדה. חלק מהכלבים יפתחו גם חרדה נצפית: הם מזהים את הסימנים המעידים על כך שהבעלים עומד לעזוב את הבית, צופים את מצב החרדה, ומתחילים להראות מצוקה עוד לפני שהבעלים עוזב את פתח הבית (בדיוק כמו אדם הסובל מקלסטרופוביה שמתחיל להחוויר כבר למראה מעלית, רק מתוך המחשבה על הפחד הצפוי לו כאשר ייכנס אליה). כדי לפתור את הבעיה שנוצרה אצל הכלב האומלל והבעלים האומלל לא פחות, המעגל ההתנהגותי הזה חייב להישבר. מטרת הטיפול הניתן להפרעה הזאת היא לשבור את מעגל ההתנהגות שנוצר, ולספק לכלב דרך התמודדות עם היעדרות הבעלים.

משך ההיעדרות

מרבית הכלבים מתחילים לגלות סימני חרדה כ 30 דקות לאחר יציאת הבעלים מהבית, אך קיימת שונות רבה בפרק זמן זה. ארכת משך הזמן שהכלב נמצא לבדו עלולה לגרום חרדה כך שהכלב נמצא לבדו עלולה לגרום חרדה. כך כלב שבעליו חוזר הביתה בשעה קבועה כל יום , עשוי להראות סימני חרדה כשהבעלים מאחר. עם זאת, פגשתי בעלי כלבים שיספרו שרק יצאו להביא את העיתון וחזרו לבית הרוס. לעתים יציאתו של אחד מיושבי הבית תגרור הופעת סימנים בעוד שכשאחר יצא, הדבר לא יעורר כל חרדה אצל הכלב.

כלבים בסיכון

על פי התיאורים בספרות כ – 14 אחוז מכלל הכלבים סובלים מחרדת נטישה, חרדת נטישה אינה אופיינית לגיל מין או גזע מסויים. עם זאת התפלגות המקרים אינה אקראית ויש כלבים שלהם סיכוי רב יותר לסבול מחרדת נטישה: כלבים שאומצו ממכלאות סגורות (צער בעלי חיים, מעבדות וכדומה), בהם תשומת הלב שהכלב מקבל אינה מספיקה, וכן כלבים שאומצו מהרחוב. אין בכוונתי ליצור את הרושם שלא כדאי לאמץ כלבים מבתי מחסה, להפך, אך כדאי שהבעלים יהיו מודעים לאפשרות של הופעת התופעה וירכשו כלים להתמודד עמה.
כלבים נוספים שנמצאים בסיכון הם כלבים שסביבת חייהם שונתה באופן פתאומי וחד (להבדיל מהדרגתי). למשל נסיעה ממושכת של הבעלים לחו"ל או גיוס לצבא של הבן אליו היה הכלב קשור. כלבים אלו עלולים לפתח חרדת נטישה ללא תלות בעברם. יש להבין שהשינוי הוא דרסטי מנקודת מבטו של הכלב, לא מנקודת מבט הבעלים, וכל אירועים שאינם נראים בעינינו כה משמעותיים עלולים להיתפס ככאלה על ידי הכלב: היעלמותו של החתול המשפחתי או מעבר לעבוד חדשה הדוחה בשעתיים את מועד החזרה הביתה, עלולים להוות עבור הכלב שינוי מהותי ולגרור חרדת נטישה.
גורי כלבים הגדלים באווירה של פינוק יתר, המקבלים את תשומת לב בעליהם בתגובה לכל יבבה קלה, גדלים על ברכי בעליהם, וכמעט לעולם לא נשארים לבדם, עלולים לפתח חרדת נטישה בשלבים שונים של חייהם. כלבים כאלה יהיו רגישים לשינויים הרבה יותרמ כלבים אחרים . ישנם מקרים נדירים בהם כלב עובר טראומה חד פעמית הגוררת הופעת התופעה (לדוגמה: כלב שנלכד בבית העולה באש או שהיה סגור בבית בזמן בו האזעקה החלה לפעול). לבסוף, ידוע שכלב שסבל בעבר מחרדת נטישה עשוי לשוב לכך בסיטואציות אחרות אפילו לאחר שנים ארוכות של שקט.

טיפול

בטרם נתחיל לדון בדרכי הטיפול האפשריות ברצוני להדגיש נקודה חשובה מאוד: בעלים מתוסכלים השבים יום אחר יום להרס שהותיר כלבים החרד בזמן היעדרם נוטים להעניש את כלבם על מעלליו. כך לדוגמה שמוצאים צואה או שתן נוגים לטבול את ראשו של "הפושע" ולהכותו. התנהגות כזאת של הבעלים לא זו בלבד שאינה עוזרת היא אף עלולה להחמיר את המצב. עונש במצב זה יספק לכלב סיבה ממשית לפחד בזמן נטישה, ועלול אף להוביל התפתחות של תוקפנות מתוך פחד לצד חרדת נטישה. הטיפול האפקטיבי ביותר בחרדת נטישה הוא שילוב של טיפול התנהגותי לצד טיפול תרופתי. המטרה היא כאמור שבירת דפוס ההתנהגות הקיים ולימוד התנהגות אלטרנטיבית – ללמד את הכלב שאינו חייב לפנות לחרדה.

נכתב על ידי בן

נכתב על ידי בן

בן הוא כותב ותיק מהעיר חיפה שמתמחה בכתיבה על בעלי חיים. הוא למד ביולוגיה בתיכון ומאז התעניין מאוד בעולם החי. הוא התחיל לכתוב מאמרים על בעלי חיים בבלוג אישי בתחילת שנת 2000 ומאז פרסם מאמרים רבים. חובב גלישה, NBA והבעלים של סאני - גולדן רטריבר חייכני.

מוצרים מובילים

עוד מאמרים בנושא

בואו נדבר קצת על ציפורי מחמד. מהם הסוגים הפופולריים לאימוץ, התכונות של המינים והתאמתם לחיי שבי.
הם חמודים, נוחים לגידול ואפילו זולים. רגע לפני שמביאים הבייתה יצור חדש כדאי לדעת מה הציוד הנדרש לגידולו.
ברוב המקרים, חתולים יחלימו מעקיצת דבורה בעצמם ויזדקקו לעזרה ראשונה קלה בלבד. לחלק מהחתולים יש תגובות אלרגיות מסכנות חיים

מוצרים פופולריים

המוצרים הנמכרים ביותר

סינון מוצרים

סנן לפי מותג
כל המותגים
סנן לפי מותג
משקל האריזה
בחרו...
משקל האריזה
סנן לפי גיל
כל שלבי החיים
סנן לפי גיל
סנן לפי טעם
כל הטעמים
סנן לפי טעם
סנן לפי גודל הגזע
כל הגדלים
סנן לפי גודל הגזע
חיה
בחרו...
חיה
תזונה מיוחדת
בחרו...
תזונה מיוחדת
גודל מיטה / מזרן
בחרו...
גודל מיטה / מזרן
סוג החול
בחרו...
סוג החול
צבע
בחרו...
צבע
נפח
בחרו...
נפח
אבחנה רפואית
בחרו...
אבחנה רפואית
טווח משקל
כל המשקלים
טווח משקל
דילוג לתוכן