פורטל פטנט (Petnet) בית לאוהבי חיות. כלבים, חתולים, ציפורים ועוד...
פורטל פטנט (Petnet) בית לאוהבי חיות. כלבים, חתולים, ציפורים ועוד...

חפש בעלי מקצוע:

חפש
http://www.gag-lachayot.co.il/?utm_source=PETENET&utm_medium=Popup&utm_campaign=banner_desketop

כלב טוב: כך נחנך את הכלב להתנהגות נכונה

| מאת אמנון שור

לפני שמתחילים לאלף חשוב להבין כמה עובדות על חברנו הפרוותיים - הם אינם מבינים שביצעו מעשה אסור, הם עובדים לא טוב עם גערות ורוב הסיכויים שהם ישכחו את המעשה שביצעו לפני שתתחילו בשיעור החינוך. אז איך בכל זאת נצליח לחנך את הכלב להתנהגות טובה? כל העצות בכתבה שלפניכם


משצרפנו חיית מחמד למשפחה, עלינו להתאים את אורח חייה לשלנו. עלינו ללמד אותה מה מותר ומה אסור מה הזכויות ומה החובות - לעצב את התנהגותה.



בעלי חיים מבינים שפת גוף היטב


ראשית חשוב להבין שהתנהגות בעלי חיים היא "ראשונית", כלומר, יכולת התכנון שלהם מוגבלת לשלב אחד קדימה בלבד (התנהגות א' תגרור בעקבותיה תגובה ב'). בעלי חיים כמו חתול או כלב אינם מתנהגים על פי תבניות מורכבות כמו של האדם (התנהגות א' תגרור התנהגות ב' שתביא לתוצאה ג'). הם אינם מתכננים תוכניות מסובכות, אינם מתאהבים או מחזרים ואינם נקמנים או חורשים מזימות. התנהגותם מבוססת על אינסטינקטים, תגובה לתנאי הסביבה המיידית, קיום או אי קיום ייחום וכדומה.

אין דבר כזה הכלב יודע שהוא לא בסדר
 

משפטים כמו "הכלב יודע שהוא לא בסדר, לכן הוא מתחבא מתחת לשולחן" אינם אלא פרשנות אנושית להתנהגות אינסטיקטיבית.

מחשבה כמו "צריך לתת לחתולה להמליט לפחות פעם אחת כדי לתת לה לבטא את הרגש האימהי שלה" אינה אלא בגדר האנשה. התנהגות החתולה שהמליטה מוכתבת על ידי הפעילות ההורמונלית בגופה ולא על פי רגשות אימהיים. אף חתול זכר אינו קורא לה שירה בתקופת החיזור והיא אינה מקבלת פרחים לא לפני ולא לאחר המלטה.

ברברה וודהאוס, מאלפת כלבים אנגליה נודעת, טוענת כי "אין כלבים בעייתיים - יש רק בעלים לא מנוסים". כוונתה שעל מנת לאלף כלב (או כל בעל חיים אחר) עלינו "להיכנס לראש שלו" ולנסות להבין את הדברים מנקודת מבטו הפשוטה והראשונית.


כלבים שוכחים מהר מאוד
 

דוגמא קלאסית לפרשנות מוטעית של התנהגות ראשונית, היא ניסיון לחנך כלב שהטיל את מימיו בתוך הבית: הבעלים באים הביתה מהעבודה או בית הספר, פותחים את הדלת ושומו שמיים - גור הכלבים החדש הטיל את מימיו על הרצפה בבית (!) . אחת הפעולות האינסטיקטיביות היא לרוץ אחרי הגור, ולחנך אותו אחרת באמצעות גערות ואף חלילה תחיבת אפו לשלולית תוך גערות, בתקווה שהכלבלב הבין את העניין. אך למחרת הדבר חוזר על עצמו, אלא שהפעם הכלבלב מתחבא מבוהל מתחת לשולחן. 

מה בעצם הבין הכלבלב? כלבלבים שוכחים מהר מאד שהשתן על הרצפה הוא "פרי עמלם" (יש הטוענים שהעניין נשכח לאחר דקה או שתיים בלבד!). הבעלים שבים הביתה ולפני שהכלבלב מספיק לכשכש בזנב הוא מקבל גערות כעוסות. במקרה זה הכלבלב מבין: בעלים + שלולית על הרצפה = צרות בשבילי! ורץ להתחבא מתחת לשולחן. הכלבלב כלל לא מבין שהוא גרם לשלולית מלכתחילה. המחשבה הפשוטה לכאורה שהפעולה שביצע נכונה רק המיקום לא נכון, מורכבת מידי עבורו. לכן יש לבסס את האילוף על יכולת התפיסה של בעל החיים ואין זה משנה כלל באיזו חיית מחמד מדובר או מה אנחנו רוצים ללמד אותה.
 

איך נחנך להתנהגות נכונה?
 

יש לשמור על מסר פשוט. אם רוצים ללמד התנהגות מורכבת, כדאי לפרק את ההתנהגות ליחידות קטנות ופשוטות ולהרכיב אותן יחד מאוחר יותר.

יש לבסס את הלימוד על חיזוקים חיוביים להתנהגות נכונה. להדגים את ההתנהגות הרצויה כשבסוף הביצוע החיה מקבלת חיזוק חיובי (חתיכת מזון טעים, ליטוף, חיבוק ומילות שבח).

טעות או התנהגות לא נכונה גוררת "לא!" קצר וחד משמעי או גערה אחרת. מכות, או אלימות כלשהי לא מתקנים התנהגות לקויה אלא רק יוצרים בעל חיים מפוחד ומכונס בעצמו.

לשמור על חיזוקים חיוביים. תדירות מתן פרסי העידוד קבועה ורציפה בתחילה, אקראית בהמשך עד שהיא מופסקת לחלוטין.
 

ובמקרה שהכלבלב לא הצליח להתאפק מומלץ לפעול בדרכים הבאות:
 

* כדאי לזכור שכלבלב בן שבועות מספר אינו שולט עדיין בצרכיו (בדיוק כמו כל תינוק אחר). לכן אין טעם לנסות לטפל בנושא זה בכלבלב מתחת לגיל 12 שבועות.

* מפאת זכרונו המוגבל של הגור, אין טעם להגיב על שלולית שנמצאה. יש לנקותה ופשוט להתעלם מהעניין.

* האילוף נעשה אך ורק בעת מעשה כאשר הגור נתפס "על חם". ברגע שהגור מתחיל את הפעולה, יש לתפוס אותו ולנזוף בו ב"לא!" או "אסור!" חד משמעי ולהוציאו החוצה. לאחר שיסיים את הפעולה בחוץ יש לשבח אותו, ללטף ולתת לו פרס. לאחר מספר פעמים הגור יבין : הרטבה בבית גוררת תגובה שלילית. הרטבה בחוץ גוררת תגובה חיובית. ויסיק את המסקנה הנכונה.

* ניתן גם להכין מבעוד מועד ערמת נייר עיתון או קופסת חול (טוב לדירות בבתים משותפים) ובמקום להוציא את הגור החוצה - לשים אותו על העיתונים. כל מספר ימים לקרב מעט יותר את הערימה לדלת הכניסה ולבסוף להציב את הערימה מחוץ לדלת. כך ילמד הגור להתאפק ולבקש לצאת בעת הצורך.
 

עיצוב התנהגויות מורכבות יותר דורש אורך רוח, אך חשוב מאד להקפיד על עקביות והחלטיות - בעלי חיים מבינים שפת גוף היטב ואם הפקודה נשמעת תקיפה אך שפת הגוף שלנו רכה - הכלב יגיב לשפת הגוף הרכה ולא יבצע את הפקודה. שוב - זהו לא כלב בעייתי אלא כלב המגיב לשפת הגוף של בעלים לא מנוסים.

אולי יעניין אותך:

פטבסט - החנות המשתלמת ביותר בישראל

פטבסט - החנות המשתלמת ביותר בישראל

מזון וציוד לחיות מחמד ב10% אחוז הנחה ומשלוחים חינם! בכפוף לתקנון

קבלו קופון עכשיו »