צ'רלי הכלב שהיה יותר מכלב

לכל אחד, גם למי שגידל כלב אחד או כלבים רבים, יש כלב אחד שהוא יותר מכולם עבורו, כלב שאליו הוא נקשר יותר מלאחרים ואשר את זכרונו הוא נושא עמו כל ימי חייו...
Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram
Email
צ'רלי הכלב שהיה יותר מכלב

אני חושב שלכל אחד, גם למי שגידל כלב אחד או כלבים רבים, יש כלב אחד שהוא יותר מכולם עבורו, כלב שאליו הוא נקשר יותר מלאחרים ואשר את זכרונו הוא נושא עמו כל ימי חייו. כלב שאפילו שנים רבות לאחר מותו, נזכרים בו לעיתים מזומנות ומתגעגעים אליו. כלב שהיה הכי "בן אדם" מכולם, הכי חכם, יפה, טוב או בעצם הכי הכי חבר…
עבורי הכלב הזה היה צ'רלי.

על צ'רלי, הכלב שהיה חברי הטוב ביותר ו'בני הבכור' אני רוצה לספר ולהקדיש לו את הפרק הזה.
צ'רלי נולד ב- 17/6/68 והעובדה שנולד דווקא באותו תאריך גרם לכך שיהיה שלי. באותם ימים הייתי סטודנט לוטרינריה בפיזה שבאיטליה (העיר עם המיגדל העקום) וב – 17 ביוני נחוג בפיזה בלבד, חג המוקדש לפטרון העיר סאן רניירי. אני כסטודנט זר לא ידעתי בכלל על קיומו. בבוקר
ה – 17 ביוני הגענו איציק ואני, שני סטודנטים ישראלים, לפקולטה והשתוממנו לראותה ריקה. הסתובבנו בחדרים הריקים עד שפגשנו פרופסור לכירורגיה, טיפוס מיוחד במינו, מנתח מעולה בעל שם, שניראה יותר כאיכר או סבל מאשר כמנתח. הוא היה איש גדל מימדים, קרח, צווארו רחב וקצר, אצבעותיו עבות קצרות ומסתיימות בצפורנים כסוסות, עצבני וחם מזג שלא אחת ראינוהו משליך לארץ תוך קללות עסיסיות מגש עמוס במכשירי ניתוח ועם זאת טוב לב ובעל חוש הומור. ממנו שמענו על סאן רניירי, החג שהיה בפיזה ועל המנהגים העממיים הקשורים לכך. בין השאר הדלקת כוסות שמן והצבתן על החלונות והגגות, קישוט הכנסיות ובנייני הציבור.

תוך כדי יציאתנו, נכנסה לפקולטה מכונית פיאט 500 ובתוכה שני צעירים וכלבת פוינטר יפהיפיה. הסתבר שהם הגיעו מאחד הכפרים המרוחקים באזור פיזה. הכלבה המליטה שני גורים מתים ולא יכלה להמשיך להמליט. הזעקנו את הפרופסור, והוא קבע שהכלבה זקוקה לניתוח קיסרי מיידי, אך אין ביכולתו לעשות זאת היות והצוות איננו וחדר הניתוח סגור. מיד התנדבנו איציק (חברי ללימודים) ואני, והבטחנו שנעזור לו ושיהיה בסדר. וכך היה… במהלך הניתוח הוציא המנתח ארבעה גורים חיים מבטן הכלבה. לאות תודה על עזרתנו, הסכים בעל הכלבה להשאיר לי את אחד הגורים וציין כי הכלבה היא אלופת ציד אזורית וכי משפחתם מגדלת פוינטרים וכלבי צייד יותר ממאתיים שנה. לפני שיתחרט לקחנו את הגור ודהרנו הביתה לאומגה.

אומגה היתה כלבת רועה גרמני של חברנו האיטלקי מאסימו, שהיה גם הוא סטודנט לוטרינריה אשר חלק עימנו את דירתנו. אותה כלבה, אומגה, ילדה יום קודם שבעה גורים. היא קבלה את הגור הנוסף אליה, והוא הוטבל בשם 'צ'רלי בראון' על שם הדמות המפורסמת מהקומיקס.

צ'רלי גדל והתפתח בין הגורים הזאביים ללא כל רגשי נחיתות. היה מצחיק לראות איך, כבר בגיל צעיר ביותר מתפתחים ההבדלים בין הגזעים. הזאבונים היו מתהלכים בראש מורם, והפוינטר, כבר בגיל זה היה משוטט עם ראש נמוך ומרחרח ימינה ושמאלה. בגיל ששה שבועות הוצאתי את צ'רלי לראשונה לדשא בחוץ וכמעט התעלפתי לראותו מבצע 'פוינט' מושלם על עלה שנפל. מאתיים שנות טיפוח כלבי צייד הורישו לו אינסטינקטים מעולים.

בסתיו ההוא חזרתי לאיטליה עם אשתי הטריה וצ'רלי, שחיכה לנו באיטליה אצל ידידים הפך לבננו הבכור (סטטוס שנשאר לו כל חייו גם לאחר שנולדו בנותינו). הוא היה לחלק בלתי נפרד מחיינו ולחבר מכובד בקהילת הסטודנטים הישראלית בפיזה. הוא נהג לנסוע איתנו לחופשות בארץ ולטיולים באיטליה ובאירופה.

הייתי יכול לספר לכם אין ספור סיפורים על צ'רלי, מעלליו, רמתו ואופיו המיוחד. אבל קצר המקום לכך. אספר לכם רק שהתכונה הבולטת ביותר שלו היתה חביבות לא רגילה כלפי כל יצור חי, בני אדם, אוגרים, חתולים, ואפילו כלבים זכרים אחרים. כשהיינו משאירים את כלוב האוגרים פתוח והם היו מתפזרים בדירה היה צ'רלי הודף אותם באפו לכיוון הכלוב. צ'רלי היה מצליח להתחבב אפילו על כלבים זכרים אלימים שהיו תוקפים כל כלב זכר בסביבתם. גם כשהפך לזכר מבוגר בעצמו, הוא לא היה עושה זאת על ידי התנהגות של כניעה ושכיבה על הגב, אלא על ידי סיגול התנהגות "גורית". הוא היה ניגש אליהם תוך קישקוש זנב נימרץ וקפצוצים של הזמנה למשחק. ממש כפי שעושים גורים צעירים, ולא היה אפילו כלב אחד שלא "נשבר" והצטרף למשחק.

חברו הטוב ביותר של צ'רלי היה "דרק" דוברמן נהדר אך אימתני. הוא וצ'רלי הפכו חברים בנפש והיו מבלים יחד בכל הזדמנות. שנים אחר כך, כשכבר היינו בארץ, קבלנו מכתב מבעליו של דרק. הם סיפרו לנו כי בכל הפעמים בהן קראו בשם "צ'רלי" היה דרק מתחיל ליבב ולחפשו בכל הבית. כשניסינו לעשות את התרגיל לצ'רלי וקראנו בשם "דרק" הוא הסתכל עלינו במבט של "מה אתם פסיכים?". עליו אי אפשר היה לעבוד.
צ'רלי לא האריך ימים. בגיל עשר חלה במחלה קשה. כשנפטר מחינו הרבה דמעות ואנחנו עדיין מוחים אותן כשאנו נזכרים בצ'רלי.

נכתב על ידי בן

נכתב על ידי בן

בן הוא כותב ותיק מהעיר חיפה שמתמחה בכתיבה על בעלי חיים. הוא למד ביולוגיה בתיכון ומאז התעניין מאוד בעולם החי. הוא התחיל לכתוב מאמרים על בעלי חיים בבלוג אישי בתחילת שנת 2000 ומאז פרסם מאמרים רבים. חובב גלישה, NBA והבעלים של סאני - גולדן רטריבר חייכני.

מוצרים מובילים

עוד מאמרים בנושא

האם החתול שלכם לוכד עכברים? שרקנים וחולדות - או אולי סנאים? חתולים אוהבים לצוד מכרסמים מכל הסוגים.
כיצד נטפל בחתול הסובל מעודף משקל? ריכזנו עבורכם את הטיפים הכי חשובים >>>

מוצרים פופולריים

המוצרים הנמכרים ביותר

סינון מוצרים

סנן לפי מותג
כל המותגים
סנן לפי מותג
משקל האריזה
בחרו...
משקל האריזה
סנן לפי גיל
כל שלבי החיים
סנן לפי גיל
סנן לפי טעם
כל הטעמים
סנן לפי טעם
סנן לפי גודל הגזע
כל הגדלים
סנן לפי גודל הגזע
חיה
בחרו...
חיה
תזונה מיוחדת
בחרו...
תזונה מיוחדת
גודל מיטה / מזרן
בחרו...
גודל מיטה / מזרן
סוג החול
בחרו...
סוג החול
צבע
בחרו...
צבע
נפח
בחרו...
נפח
אבחנה רפואית
בחרו...
אבחנה רפואית
טווח משקל
כל המשקלים
טווח משקל
דילוג לתוכן