הורסים את הטבע: שרידי תרופות במים משפיעים על דגים

מחקר חדש מגלה כי שרידי תרופות פסיכיאטריות החודרים למקורות המים משפיעים על התנהגות ודפוסי האכילה של דגים. ממצאי המחקר, שנערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת אומאו בשוודיה, פורסמו בכתב העת המדעי החשוב Science.

במסגרת המחקר חשפו המדענים דגי נהרות מסוג European perch – דגי מאכל הנפוצים במקווי מים מתוקים באירופה והארצות הברית – לריכוזים שונים של אוקסאזפאם (Oxazepam), תרכובת המהווה את החומר הפעיל בכדורי ואבן שמסייעת בהקלת מתח ועצבנות, הרפיית שרירים והשראת שינה. שיירים של התרכובת נטמעים במקורות מים טבעיים דרך הזרמת שפכים מטוהרים לנחלים, כאשר תהליך טיהור המים אינו כולל סילוק שיירי תרופות אלו.

החוקרים מדווחים כי דגים שנחשפו לאוקסאזפאם הציגו התנהגות חברתית ירודה, היו פעילים יותר ואכלו מהר יותר בהשוואה לדגים שלא נחשפו לתרופה.

במסגרת המחקר, בחן הצוות דגים אשר נלכדו בנהר פיריס בסמוך לעיר אופסלה שבשוודיה. בבחינת רקמת השריר של הדגים נמצא ריכוז גבוה של אוקסאזפאם. לאחר מכן נטלו החוקרים בייצי דגים ממקווי מים נטולי שיירי אוקסאזפאם, ולאחר שבקעו הדגיגונים הם חולקו ל-3 קבוצות. קבוצה אחת גודלה במים ללא אוקסאזפאם, קבוצה שניה גודלה במים בעלי ריכוז נמוך של אוקסאזפאם, והקבוצה השלישית גודלה במים המכילים ריכוז גבוה של אוקסאזפאם.

ריכוז גבוה של אוקסאזפאם במים משפיע על התנהגות הדגים

מעיבוד הנתונים התגלה כי ככל שריכוז האוקסאזפאם במים גבוה יותר, כך הציגו הדגים רמת פעילות גבוהה יותר, אשר נמדדה על ידי מספר תנועות השחיה שביצעו הדגים בפרקי זמן של 10 דקות. כמו כן, ככל שנחשפו הדגים לריכוזים גבוהים יותר של התרופה כך הם הציגו פחות התנהגות חברתית, העדיפו להתבודד ושהו פחות זמן בחברת דגים אחרים.

גם דפוס האכילה של הדגים השתנה נוכח החשיפה לאוקסאזפאם. הדגים ששהו במים שהכילו שרידי תרופה, אכלו במהירות גבוהה יותר מאלו שגודלו במים ללא התרופה, והציגו התנהגות אמיצה יותר. בניגוד לדגים שלא נחשפו לאוקסאזפאם, הדגים החשופים יצאו מיוזמתם מתוך חלל סגור ובטוח, והסתובבו במרחבי האקווריום ללא הגנה.

מומחים בתחום מציינים כי חשיבות המחקר הנוכחי טמונה בבחינת השפעת תרופה מסוימת, המיועדת להשפיע על התנהגות בני אדם, על בעלי חיים הנחשפים אל שרידיה בטבע. כמו כן מדגישים המומחים, כי הסבירות שתרופה המיועדת לקולטני מוח האדם עלולה להיות פעילה גם על מוחות הדגים, ולהשפיע על פעילותם, התנהגותם, על היצר החברתי שלהם ותיאבונם. לדבריהם, השינוי ההתנהגותי עלול להשפיע בטווח הרחוק על המערכת האקולוגית במקווי המים.

המחקר הנוכחי מצטרף לגוף מחקרי המתפתח בימים אלו אשר בוחן את השפעת תרופות, מוצרי קוסמטיקה וכימיקלים נוספים על בעלי חיים והסביבה. רבים מחומרים אלו אינם מופרדים בתהליך טיהור מי שפכים, מה שלבסוף מביא לחדירתם למקורות המים הטבעיים.