היפראדרנוקורטיסיזם – סינדרום קושינג : פעילות יתר של בלוטת האדרנל

הקליפה (החלק החיצוני) של הבלוטה אחראית על הפרשת גלוקוקורטיקואידים (בעיקר קורטיזול), המשפיעים על חילוף החומרים והמערכת החיסונית, אנדרוגנים, המשפיעים על בלוטות המין ואלדוסטרון, שהוא בעל תפקיד בוויסות המינרלים ולחץ הדם בגוף. הליבה (החלק הפנימי) מפרישה אפינפרין ונוירואפינפרין, שהם הורמונים "ממריצים". הורמוני הבלוטה אחראים על תגובת הדחק (סטרס) ומסייעים לחיה להתמודד עם מצבים קיצוניים ומלחיצים. הבלוטות נשלטות על ידי מנגנונים מורכבים של בקרה הקשורים, בין השאר,לבלוטת יותרת המוח (היפופיזה). אצל מי זה מופיע? סינדרום קושינג מופיע בכלבים בגיל ביניים עד מבוגר ( גיל ממוצע 11 שנים) ויכול להופיע בכל גזע, כאשר גזעים מסוימים נמצאים בסיכון יתר (פודל,דאקל, גזעי טרייר שונים, בוקסר). הסינדרום נדיר מאוד בחתולים. מהו הגורם? השם "סינדרום קושינג" מתייחס לשינויים הקליניים והכימיים שחלים כתוצאה מחשיפה ממושכת לריכוזים גבוהים של קורטיזול. קיימים שני גורמים עיקריים היכולים להוביל לעודף הפרשה של קורטיזול מבלוטת האדרנל: 1) ב80% מהחולים הגורם הוא גידול שפיר בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה), שבעקבותיו מופרש ביתר הורמון המעורר את האדרנל להפריש קורטיזול ללא הפסקה. 2) גידול באדרנל הגורם להפרשת קורטיזול ביתר. מהם הסימנים הקליניים? מדובר במחלה פרוגרסיבית, המתפתחת לאורך זמן כתוצאה מרמות גבוהות של קורטיזול בגוף. הסימנים של כלב הסובל מסינדרום קושינג כוללים: שתייה והשתנה מוגברים, תיאבון מוגבר,בטן רפויה ומוגדלת (Pendulus amdomen) כתוצאה מחולשת שרירים ושינוי בפיזור השומן בגוף וריכוזו באזור הבטן והלחתה. הסימנים הקליניים כוללים גם סימנים עוריים, כאשר המופע הנפוץ הוא הופעה של התקרחויות דו צדדיות סימטריות. הרבה פעמים השיער לא יגדל לאחר תספורת. בנוסף, מאחר וקורטיזול גורם לדיכוי של המערכת החיסונית, הרגישות לזיהומים עולה ובין היתר גם זיהומי עור. בבדיקות דם ניתן למצוא עלייה בכולסטרול וטריגליצרידים ועלייה באנזימי כבד ובגלוקוז ( ברוב המקרים). איך מאבחנים? כאשר עולה חשד שמדובר בסינדרום קושינג על פי ההיסטוריה,הסימנים הקליניים עמם מגיע הכלב, ועל פי בדיקות דם כלליות, האבחנה נעשית ע"י בדיקת רמות הקורטיזול בדם. בדמו של כלב הסובל מפעילות יתר של בלוטת האדרנל רמות הקורטיזול בדם יהיו גבוהות. איך מטפלים? הטיפול משתנה בהתאם לגורם שהוביל לעודף הפרשת הקורטיזול ובהתאם לתגובת הכלב. במקרים בהם מדובר בגידול שפיר בבלוטת יותרת המוח, הטיפול הוא טיפול רפואי בתרופות המונעות את ייצור הקורטיזול מהבלוטה. במקרה של גידול בבלוטת האדרנל הטיפול היעיל ביותר הוא הסרה כירורגית של הבלוטה החולה. ניתוח זה אינו נטול סיבוכים, כאשר הסיבוך העיקרי הוא כניסה למשבר כתוצאה ממחסור בקורטיזול. פרוגנוזה ללא טיפול המחלה תלך ותתקדם. כלבים עם פעילות יתר של בלוטת האדרנל נמצאים בסיכון יתר לפיתוח זיהומים שונים, סכרת וקרישי דם. בכלבים מטופלים הפרוגנוזה לרוב טובה.