הגורם העיקרי לסכרת בכלבים הוא חוסר ייצור אינסולין (סכרת מסוג 1, סכרת נעורים) בשל פגיעה בתאי הלבלב המייצרים אותו, ואילו בחתולים הגורם הנפוץ לסכרת הוא דווקא חוסר תגובה לאינסולין (סכרת מסוג 2), וזאת בשל השמנה מוגברת או תהליך דלקתי הגורם לתגובה מופחתת לאינסולין.
גיל, גזע ומין
סכרת נפוצה יותר בבעלי חיים בגיל ביניים-מבוגר, אך תיתכן בכל גיל. בכלבים השכיחות גבוהה יותר בנקבות, ואילו בחתולים המחלה שכיחה מעט יותר בזכרים מסורסים. ישנם גזעי כלבים בהם מחלת הסכרת נפוצה יותר, לדוגמא: קיסהאונד, סמויד, לאסה-אפסו, יורקשיר טרייר, דאקל ופודל, אך המחלה יכולה להופיע בכל סוג של כלב או חתול.
סימנים קליניים
אכילת יתר המלווה בירידת משקל: כפי שתואר בכלבים חולים רמות הגלוקוז בדם עולות, אך בתוך התאים קיים חסר בסוכר. תאים הנמצאים באזור ייחודי במח הנקרא "מרכז הרעב" חשים חסר זה ומאותתים על תחושת רעב, והתגובה לכך היא אכילת יתר. למרות האכילה המוגברת בעל החיים יורד במשקל, שכן כמויות המזון אותן הוא צורך, ואשר בחלקן מתפרקות לסוכר,לא מנוצלות והולכות לאיבוד בשתן. כתוצאה מכך יש פירוק של רקמות שומן וחלבון בגוף במטרה לנסות ולשמור על מאזן אנרגתי תקין.
שתייה והשתנה מוגברות: זוהי התלונה הנפוצה ביותר של הבעלים, והסיבה העיקרית להגעה לוטרינר. כאשר רמות הגלוקוז בזרם הדם מגיעות לרמת סף מסוימת, יש בריחה של גלוקוז לשתן. וכתוצאה מכך, השתנה מוגברת (הגלוקוז מושך אחריו מים לשתן). בכדי לשמור על מאזן נוזלים נורמאלי בגוף בעל החיים שותה יותר.
קטרקט: בכלבים גורמת הסכרת להתפתחות קטרקט, וזאת בשל הצטברות של סוכרים שונים בתוך העדשה בעין. הקטרקט מביא לירידה בראייה עד לעיוורון. הטיפול כולל שליטה ברמות הגלוקוז בדם, בכדי למנוע התדרדרות נוספת בראייה, ובמידת הצורך ניתוח קטרקט.
חוסר אכילה, דיכאון, הקאות: אלו הם סימנים לסיבוך של סכרת הנקרא "חמצת קטוטית".
זהו סיבוך מסכן חיים המחייב טיפול רפואי מיידי. במצב זה יש עלייה של חומצות מסוימות בדם, שמקורן בפירוק מוגבר של שומן בגוף (שומן זה מהווה את מקור האנרגיה החילופי לגלוקוז). עודף החומצות מביא לחמצת כללית ומגוון של סימנים קליניים כגון חוסר אכילה, דיכאון והקאות.
איבחון
האבחון מבוסס על סימנים קליניים מתאימים, עם בדיקות דם ושתן המורות על עליית גלוקוז.
טיפול
המרכיב החשוב ביותר בטיפול בסכרת הם הבעלים, והצלחת הטיפול תלויה בהם, זאת כיוון שמדובר במחלה הדורשת טיפול יומיומי תוך שימת לב לשינויים במצבו של בעל החיים.
אינסולין
מתן אינסולין הוא הבסיס לטיפול בסכרת. ישנם סוגי אינסולין שונים, ועל כן סוג האינסולין והמינון שלו מותאמים לכל מקרה. ההורמון ניתן בהזרקה תת עורית בבית, ברוב המקרים פעמיים ביום מיד לאחר ארוחה. טכניקת ההזרקה פשוטה ביותר, והיא מבוצעת על ידי הבעלים.
ככלל, בכלבים דרוש אינסולין למשך כל חיי הכלב. בחתולים אינסולין נידרש תמיד בתחילת הטיפול במחלה, אך לעתים הסכרת חולפת עם הזמן.
מזון רפואי לסכרת
למזון מתאים חשיבות רבה גם כן בטיפול. המזון המסחרי מבוסס על פחמימות מורכבות בכלבים, ועל רמות חלבון גבוהות בחתולים.
ניטור
ניטור בבית: העלמות או שיפור בסימנים הקליניים של אכילה, שתייה והשתנה מרובות הינם הסמן הטוב ביותר לתגובה רפואית טובה לטיפול בסכרת. בחלק מהמקרים מומלץ גם ניטור בבית של רמות הגלוקוז בשתן. ניטור זה נעשה בעזרת מדידת רמות הגלוקוז בשתן הראשון של הבוקר ומבוצע בעזרת מקלון מיוחד אותו טובלים בשתן בעל החיים. מדובר בפעולה פשוטה ביותר, שאין צורך לבצעה בכל יום. אך לא מחויבת בכל בעלי החיים המטופלים.
ניטור במרפאה: עם תחילת הטיפול בסכרת יש להגיע לביקורת אצל הוטרינר, לצורך בדיקה גופנית ובדיקות דם ושתן, זאת בכדי להעריך את התגובה לטיפול. בתחילת המחלה הביקורות תדירות יותר, ועם הזמן תדירותן יורדת.
לסיכום
הטיפול בכלב או חתול סכרתיים הינו מאתגר, אך גם מאד מתגמל. רוב בעלי החיים הסכרתיים הינם בריאים ומאושרים וצפויים לחיות חיים תקינים לאורך זמן. לכן, כדאי לנסות ולטפל במחלה.
במידה והינך מודאג או חושש מפני הטיפול – פנה לוטרינר המטפל. ויחדיו, תוכלו להגיע לדרך הטיפולית המתאימה ביותר לבעל החיים שלך ולך.
הכותבת ד"ר עינת יס – מומחית אירופאית לרפואה פנימית של חיות מחמד. עובדת במרפאתה של דר’ סמדר טל, מרכז רפואי לחיות מחמד.