פורטל פטנט (Petnet) בית לאוהבי חיות. כלבים, חתולים, ציפורים ועוד...
פורטל פטנט (Petnet) בית לאוהבי חיות. כלבים, חתולים, ציפורים ועוד...

חפש בעלי מקצוע:

חפש
http://www.gag-lachayot.co.il/?utm_source=PETENET&utm_medium=Popup&utm_campaign=banner_desketop

אנורקסיה מתמשכת בחתול

תאור מקרה או: אל תאבדו תקווה כל עוד יתכן ויש כזאת.

אנורקסיה מתמשכת בחתול

טומי חתול פרסי מעורב, זכר, מסורס, בן 5 שנים. חתול מטופל ומחוסן באופן שגרתי הופיע במרפאתי ב- 20/3/98 כשהוא סובל מיירור יתר, קצב לב איטי (60) ונשימה בקצב מהיר. בהאזנה לבית החזה נשמעו נוזלים בקנה הנשימה ובסמפונות. הבעלים סיפרה כי באותו יום עברה לדירה חדשה שרוססה על ידי מדביר יום קודם, ואשר השתמש בזרחן אורגני (אושר בשיחת טלפון עם המדביר).
החתול אושפז, בדיקת דם היתה ללא מימצאים פתולוגיים. החתול טופל להרעלת זרחנים אורגניים בעירוי (הרטמן) ומספר זריקות של אטרופין (סימפטומתי), לאחר שנישטף חיצונית במים פושרים ושמפו רגיל. בעבור 10 דקות מהזריקה הראשונה הפסיק היירור, קצב הלב עלה ל- 120 וכעבור 20 דקות נשמעו הריאות וכלי הנשימה צלולים וללא נוזלים וקצב הנשימה הואט. החתול שוחרר למחרת.

בשלב זה עדיין לא אכל ולא שתה, אך לא ייחסתי לכך חשיבות מיוחדת משום שאני רגיל לחתולים שמסרבים לאכול בכלובי האישפוז.לאחר יומיים חזר החתול למרפאה משום שעדיין לא אכל ולא שתה. החתול אושפז להמשך טיפול. בדיקות הדם היו רגילות, והחתול טופל בהרטמן תת עורי והזנה בכוח של a/d hills דרך צינור האכלה שהוכנס דרך הפה בתוך סד שמחזיק את הפה פתוח. החתול התנגד אך היה מדוכא עד מאד. נסיונות לגרות את מרכז הרעב על ידי זריקות של ואליום תוך ורידי העלו תוצאה זניחה ורק תרמו לדיכאון ורפיון החתול. (diazopam 0.2 mg/kg/iv ) .

לאחר 4 ימים נוספים שהחתול לא הראה נכונות לאכול ולאחר שבדיקות FIV FeLV היו שליליות ולאחר שלא נמצא חריגה בצילום רנטגן כללי, הורדם החתול ((רומפון/קטמין) וצינור האכלה הוחדר דרך פתח בוושט. (oesophagostomy tube) הצינור קובע לעור בין האוזניים וצוארון אליזבטני הגן מפני צפורני החתול.החתול היה בדיכאון עמוק וכמעט שלא הגיב לגרויים חיצוניים. בכל פעם שהוצגה בפניו פרוסת פסטרמה: מזון שהחתול היה מוטרף עליו בעבר, החתול היה נכנס לעווית של בחילה/הקאה.על מנת להוריד מועקת האישפוז הוחלט לשחררו לביתו עם הוראות האכלה לפי חישובי הצרכים התזונתיים של טומי.
בלילת המזון התבססה על A/d csience diete מעורב באוסמולייט: מזון איזוטוני נוזלי הניתן לבני אדם. החתול הוחזר לאחר שלושה ימים לאחר ששלף את צינור ההאכלה בביתו ולאחר שפיתח שילשול נוזלי. החתול הורדם שנית. הצינור הוחזר לוושט מחתך חדש. הוא טופל בנוזלים תת עורי והאוסמולייט הוחלף במים. לטיפול נוסף פלגיל (Metronidazol) . לאחר שהתייצבה הצואה נשלח החתול לביתו שוב עם הוראות מפורטות. (בשלב הזה יצאתי לשבוע מילואים וכשחזרתי התברר לי שהחתול לא הוזן 4 ימים עקב חשד לעצירות!!!).
החתול אושפז בחזרה.בדיקה גופנית הראתה בבירור צהבת בריריות. הכבד היה מוגדל. החתול היה אפאטי לחלוטין ובמצב ירוד ביותר.בדיקת דם: bilirubin 1.3 albumin 2.1 urea 14.7 Alp 213 ht 22.5 wcc 15000 calcium 8.6 כעת החל החתול להקיא כמעט לאחר כל האכלה. לא היה צורך בביופסית כבד כדי לאבחן שמנת כבד על רקע אנורקטי.מכאן ואילך במשך רוב התקופה היתה ספירת הכדוריות הלבנה גבוהה מאד והגיע עד כ- 30,000 עם ספירה דיפרנציאלית כבעקה (רוב נוטרופילים ומעט נוטרופילים צעירים עם מיעוט לימפוציטים) ובמשך זמן זה טופל החתול באדבוסין ככיסוי אנטיביוטי. החתול טופל ב: taroctyl כנגד הקאות, הוזן כל שעה במינונים קטנים של עד 10 סמ"ק לארוחה בתוספת 5 סמ"ק מים לשטיפת הצינורית. המזון הוחלף ל Sceience diete W/D והשילשול נחלש.

במשך מספר שבועות קשים שברובם חלה התדרדרות מתמשכת במצבו של החתול ללא שום שיפור הן בהתנהגות והן במצבו הפיזי, טופל החתול ב"מעוררי תאבון" למינהם כאשר לכל אחד ניתן לפחות שבוע להוכיח את חוסר יעילותו במקרה זה: - OVARID (megesterol ACETAT) 1/5 MG OID PONANDROLON סטרואיד אנאבולי: זריקה שבועית.ANIMA STARTH תוסף מזון מסחרי על בסיס שמרים.ויגוזין - מכיל מגנזיום וקרניטין סורביטול וויטמיני B האחראים על הגברת חילוף החומרים.על אף שבמשך כל התקופה הואכל החתול בכמויות מספקות, המשיך ירידת אלבומין והועמקה האנמיה, אך אנזימי הכבד חזרו לרמתם הרגילה ורמות הבילירובין חזרו למצב נורמלי מספר ימים לאחר האפיזודה של חוסר האכלה. לאחר 6 שבועות של הקאות חוזרות התפתח חוסר אשלגן: 2.5 ולאחריו חוסר נתרן: 129. ניתנה תוספת אשלגן (TUMIL-K POTASSIUM GLUCONATE) בתחילה 2mEq פעמיים ביום לפה ולאחר שעדיין הועמק החוסר ניתן אשלגן במינון של 4mEq .פעמיים ביום ניתן נתרן כתוספת, הן בכך שבמקום מים לדילול האוכל והן במקום השימוש במים לשטיפת צינור האכלה השתמשנו בתמיסת הרטמן וכן בתוספת מלח שולחן רגיל (קמצוץ לבליעת מזון).
בשלבים מסויימים של הטיפול כושר הקיבול של קיבת החתול היתה 5 סמ"ק בלבד לפני שהקיא. בתקופות אלו, עלאף שהואכל כל שעה במשך היממה לא הגענו לכמות קלוריות סבירה לחתול זה, והוא הלך ונחלש. הליכתו היתה בלתי יציבה ודי בקושי עמד.במשך כל התקופה חיפשתי מקורות לטיפולים ישירים בדיכאון הקשה שתקף את החתול, אך לצערי לא מצאתי במקורות אסמכתאות מלבד הטיפול הרגיל: הזנה וטיפול סימפטומתי.בהתיעצות טלפונית עם ד"ר נועה הראל מבית החולים הווטרינרי ע"ש קורט האוניברסיטה העברית ירושלים ולפי דרישת הבעלים, לאחר שהוסברו להם הסיכונים שבטיפול וחוסר הידע והנסיון בשימוש בתרופה, הוחלט (לאחר חודשיים!!!) לנסות טיפול ב - Amitriptylin hydrochloride תרופה זאת הינה תרופה פסיכיאטרית בשימוש בבני אדם כנגד דיכאון בעלת רמת רעילות גבוהה יחסית. התרופה חוסמת נוראפינפרין וסרוטונין בפרה -סינפסות במוח ובכך מגבירה את פעולתם של חומרים אלו במוח. בדרך כלל לוקח לתרופות אלו מספר שבועות להשיג את מטרתן בבני אדם. לתרופות תופעות לואי לא מעטות כירידת קצב הלב, השפעה אנטיקולינרגי: פה יבש, מידריאזיס עצירות וכן טישטוש והרגעה. תופעות שוליות בחתול בריא, אך בהחלט משמעותיות בחתול תשוש וחולה.
בוטרינריה נרחב השימוש בתרופה זאת לבעיות התנהגות בכלבים וחתולים (בטיפול בבעיות אלו השפעת התרופה מורגשת לאחר מספר ימים בלבד מה שיכול להצביע על דרכי השפעה נוספים מאלו של הטיפול בדיכאון בבני אדם.)התחלנו בטיפול במינון של 2.5 מ"ג ליום.לאחר מספר ימים ללא שינוי עם הקאות חוזרות ועם דלקת עיניים ואף שהזכירו דלקת ויראלית כ Snuffles , חדל החתול מלתת צואה. צילום רנטגן הראה בטן ומעי מלאים אויר לכל אורכם ומצב של illeus אובחן.כעת נוסף לטיפול פרפולסיד (Cisapride 1 mgt tid) גם להורדת החומציות וגם להגברת התנועה במעי.עברו כבר 9 שבועות מאז שטומי אכל מרצונו בפעם האחרונה. החתול שקל פחות משני קילו. רוב שערו נשר ושום שינוי לטובה לא חל בו.

ב 10/6/98 ניגש טומי החתול (לטומי היתה גישה חופשית לכל מקום במרפאה על מנת להוריד את תחושת הדיכאון של אישפוז בכלוב) לקערת מזון של החתול המרפאתי שלנו והחל לאכול מזון יבש לחתולים מתוצרת NATURAL RECEPY נשימתנו נעתקה. זה היה פשוט מחזה סוריאליסטי. ללא שום התראה, באדישות די מופגנת ניגש החתול לקערה והחל לאכול במרץ רב: 80 יום בדיוק לאחר שסכר את פיו. בימים הבאים המשיך לאכול על אף שהמשכנו את ההזנה בצינור, אך לאט לאט הורדנו את כל התרופות למעט אמיטריפטילין (היציאות נהיו יפות ויבשות.).לאחר שבוע נוסף שוחרר טומי לביתו. את צינור האכלה הוצאנו רק לאחר 10 ימים נוספים שבהם השתכנענו שאכן טומי הפסיק את שביתת הרעב שלו.תרופה אחת שלא הספקנו להשתמש:לאחר מאמצים ובעזרת האינטרנט הועברה אלינו מקנדה תרופה בשם פריאקטין (Cyproheptadine) תרופה זאת הינה אנטיהיסטמינית בפעילותה וידועה בהשפעתה החיובית על תיאבון בחתולים.דיון:הדיון יהיה קצר משום שרב הנסתר על הגלוי בתופעת האנורקסיה פוסט טראומתית בחתולים. רבות מהתיאוריות ורוב הטיפולים מתמקדים בתקון הסימפטומים, כאשר הגורם האמיתי לרוב אינו ידוע.במקרה שלנו: פיזיולוגית - ההרעלה? נפשית - מעבר הדירה? רפואית - חוסר איבחון? ולכך נוסף גם חוסר הידיעה מה גרם לחתול להתחיל לאכול בסופו של דבר: אמיטריפטילין - אני די בספק, שיעמום? ומשחקי המונדיאל הקרבים ובאים?
יתכן.המסקנה הכי ברורה הזועקת ממקרה זה הינה שאסור להרים ידיים ואסור להרדים חתולים אלו (והלחץ לכיוון הזה היה קיים כל הזמן). יש להמשיך בטיפול סימפטומטי ובהזנה נכונה עד לסיום הטוב. וחשוב לא פחות לתמוך מוסרית ונפשית בבעלי החתול. לטעת בהם את הביטחון שאנו עושים את כל שניתן וכי הם עושים את אשר ראוי לעשות, ללא פיזור הבטחות אופטימיות לא זהירות ולא מבוססות.

ד"ר עופר שביט
ברצוני להודות לענבר קידר - האסיסטנטית שלי שללא עזרתה הבלתי נילאית 7 ימים בשבוע, 24 שעות ביממה במשך 10 שבועות היה קשה מאד לנצח במאבק הזה. היא גם הראשונה שנושכה על ידי טומי 4 ימים לאחר שבחר בחיים.

אולי יעניין אותך:

פטבסט - החנות המשתלמת ביותר בישראל

פטבסט - החנות המשתלמת ביותר בישראל

מזון וציוד לחיות מחמד ב10% אחוז הנחה ומשלוחים חינם! בכפוף לתקנון

קבלו קופון עכשיו »