פורטל פטנט (Petnet) בית לאוהבי חיות. כלבים, חתולים, ציפורים ועוד...
פורטל פטנט (Petnet) בית לאוהבי חיות. כלבים, חתולים, ציפורים ועוד...

חפש בעלי מקצוע:

חפש

בעל החיים כאובייקט השלכתי - חלק שני

אבולוציית המונח 'השלכה' בספרות המקצועית: מקורותיה, מטרותיה ושימושי ה'השלכה' בחדר הטיפול עם בעלי חיים

בעל החיים כאובייקט השלכתי - חלק שני

זיגמונד פרוייד, כאמור, טבע את המונח 'השלכה' כביטוי לאחד ממנגנוני ההגנה של האגו, השומר מפני דחפיו התוקפניים או המיניים של האיד.
בשנת 1935, השתמשה מלאני קליין לראשונה במונחים 'השלכות' ו'הפנמות' כמנגנוני הגנה בריאים של התינוק בחודשים הראשונים לחייו. לפי דעתה, ההשלכות וההפנמות הם תוצאה של פיצול מנטאלי של האמא ע"י התינוק המונע חוויה של התפרקות פנימית שעלולה היתה לקרות אילו היה התינוק מרשה לעצמו להרגיש רגשות שליליים שעלולים היו להרוס רגשות חיוביים. באמצעות תהליכי פיצול, השלכה והפנמה בונה הילד את עולמו הפנימי. (חנה סגל, עמ' 70). הופעתה החוזרת ונשנית של האם ודאגתה לו, מחדשות את אמונו של הילד בכוחם של האובייקטים המופנמים שלו ובחסינותם. במידה וחוויותיו החיוביים של התינוק עולים בכמותם על חוויותיו השליליים, יוביל הדבר לאינטגרציה בהפנמה של החלקים הטובים והרעים אצל אמו, לבוחן מציאות טוב יותר, וליחסים חברתיים תקינים יותר, בעתיד. במידה וחוויותיו השליליים של התינוק רבים מחוויותיו החיוביים, יתבטא הדבר בצביעת המציאות ע"י פנטזיות לא מודעות באופן פתולוגי בהמשך חייו כילד, ובשימוש יתר במנגנון ההגנה ההשלכתי כבוגר.

שניים מן העקרונות עליהן מבוססות "תאוריות יחסי אובייקט" הינם:

1. האופן בו נבנה עולמו הפנימי של האדם, והדרך בה ייצור קשרים עתידיים ויתייחס לזולת, מבוססים בעיקר על הקשר הראשוני בין התינוק לאמו. האמא עבור התינוק הינה אובייקט חיצוני ובהדרגה היא הופכת גם לאובייקט פנימי מופנם בנפשו של התינוק.

2. הקשר הטיפולי מטפל – מטופל מקביל לקשר אמא – תינוק. ההנחה בתחילת טיפול פסיכודינאמי היא שהמטפל מהווה עבור המטופל אובייקט להעברה והשלכה של האינטרוייקטים (אובייקטים חיצוניים שהופנמו בעבר) מתוך עולמו הפנימי של המטופל.

כ'כח עזר' למטפלים, מהווים גם בעלי החיים בעצם נוכחותם אובייקטים להשלכה והעברה עבור מטופלים, מתוך עולמם הפנימי. וכך אנו פוגשים בעבודתנו כמסייעים רגשיים בעזרת בעלי חיים שני מצבים עיקריים:
א. ילדים המזדהים עם בעל חיים מסויים ומתארים אותו כפחדן, בודד, עייף, משועמם וכד'. ייחוס חווייתו של הילד כאילו מדובר בחוויה של החיה, או במילים אחרות - השלכה.
ב. ילדים הכועסים על חיה מסויימת ומתארים אותה כחוצפנית, אגואיסטית, תוקפנית או עצבנית. במקרים רבים מדובר בהעברה של דמות הורית אל החיה. זו גם דוגמה לצביעת המציאות ע"י פנטזיות לא מודעות או במילים אחרות ביטוי ליחסי אובייקט פתולוגים.

במהלך עבודתה באנליזת ילדים, עמדה מלאני קליין בפני בעיה טכנית: כיצד מטפלים בילדים שהתקשורת המילולית שלהם מפותחת הרבה פחות מזו של המבוגרים? גאונותה של מלאני קליין טמונה בהבחנתה כי צורת הביטוי העצמי הטבעית של הילד היא משחק, דרכו הוא מביע באופן סמלי את הפנטזיות הלא מודעות שלו, את משאלותיו ואת חוויותיו. בהעניקה את מלוא המשקל לתפקיד המשחק, הסיקה מלאני קליין כי בתנאים המתאימים יכול משחקו החופשי של הילד, לצד יכולותיו הוורבאליות, לקדם את האנליזה בדומה לאסוציאציות החופשיות אצל מבוגרים. (חנה סגל, עמ' 54) המשחק, לפי קליין, אינו "רק משחק" עבור הילד, הוא גם עבודה נפשית. משחק הוא לא רק דרך לחקור את העולם החיצוני ולשלוט בו, אלא גם אפשרות לחקור את חרדותיו ולשלוט בהן, באמצעות ביטוי ועיבוד הפנטזיות (המבוטאות בין השאר ע"י השלכה). במשחק ממחיז הילד את הפנטזיות שלו, ובכך מבטא במפורט את הקונפליקטים שלו ומעבד אותם. כך הפך המשחק לנתיב הגישה העיקרי ללא מודע של הילד.

בספרו "משחק ומציאות" מדגיש וויניקוט את היכולת לשחק. "במקום שמשחק אינו אפשרי, עבודתו של המטפל מכוונת להביא את המטופל ממצב של אי יכולת לשחק אל מצב של יכולת לשחק." (וויניקוט, עמ' 66).
לפיכך משחק השלכתי הינו רצוי ואף הכרחי בטיפול בילדים. עלינו לעודד את המטופלים לבטא את עולמם הפנימי ע"י שאלות המכוונות לחוויות אותן חוות החיות, ולרגשות אותם מרגישים בעלי החיים.
"איך אתה חושב שהחיה מרגישה עכשיו? למה החיה מתנהגת באופן הזה?" – אלו שאלות שרצוי שיהיו שגורות בפיו של מטפל רגשי בעזרת בעלי חיים. משחק תפקידים בין החיות ע"י דיבוב הדדי של הילד והמטפל, מאפשרים לילד להיות יצירתי, ולהגיע לבדו לתובנות העשויות לקדם מאד עיבודן של חוויות טראומטיות וכואבות. טיפול ריגשי הנעדר משחק השלכתי הינו טיפול חסר, המעיד על אי היווצרותו של אמון במטפל בשל חרדה מציפה ויחסי אובייקט ראשוניים מעורערים. על המטפל האחריות להסיר מחסומים מעכבי התפתחות על ידי בירור סיבת התקיעות ומתן הזדמנות למטופל לחוות חוויה מתקנת של אמון וביטחון בקשר שיוביל בהמשך לפיתוח היכולת של המטופל - לשחק.
בשלב זה חשוב להדגיש שלא כל פעולת השלכה היא משחק. אולם ניתן להפוך אותה למשחק ע"י התערבות מכוונת של המטפל. כיצד? למשל ע"י משחק תפקידים המאלץ את המטופל לבטא באופן יצירתי את מחשבותיו דרך החיה איתה הוא מזוהה במשחק (דוגמה מס. 1), או ע"י שאילת שאלות היפוטטיות לגבי החיה (כמו בדוגמה מס. 3: "האם כדאי לצב לוותר על השיריון על מנת לטפס על עצים?").

להלן דוגמה נוספת לאופן בו ניתן לקדם טיפול באמצעות השלכה על בעל חיים:
- לפגישה השישית עם אוראל (דוגמה 3) הבאתי ארנבונית גורה, אחות צעירה של הארנב שעצוב שמשפחתו לא חיה ביחד. לגורה קראה אוראל "בוני". במפגשים הבאים הבאתי את בוני עם אמה, ובכוונה לא הפרדתי ביניהן. אמרתי לאוראל שבוני עדיין זקוקה לאמה, ושהיא עדיין יונקת למרות שאחיה כבר הפכו להיות עצמאיים. שאלתי את אוראל כיצד ניתן לעזור לבוני להיות יותר עצמאית.



להפתעתי אמרה אוראל בעצמה שבוני עדיין זקוקה לאמא שלה כי האמא כל הזמן איתה. "אם נפריד בין האמא לבוני, בוני תלמד להיות עצמאית." בהזדמנות אחרת אמרה אוראל "בוני רוצה להיות עצמאית. היא תוכל להיות עצמאית אם תהיה פחות עם אמא. בפעם הבאה תביאי או את בוני או את האמא, לא את שתיהן. ככל שהיא יותר זמן עם האמא – היא יותר מתגעגעת אליה. אם תהיה עם חברים שלה, היא תשכח שהיא מתגעגעת לאמא, ולאט לאט תהיה עצמאית כמו בטן."
בפגישות הבאות התעניינה אוראל האם לבוני יש חברות והאם היא הולכת אליהן. במשחק ובאופן השלכתי תיארה אוראל את יחסיה המעורערים של בוני עם חברותיה, את הברוגז, המריבות, החרטה והקנאה בין החברות. כך יכולתי באמצעות הארנבונית להבין לעומק את עולמה הפנימי של אוראל, ולאפשר לה לחשוב על דרכים יצירתיות לתקן את יחסיה של בוני (ובהקבלה של אוראל) עם חברותיה, להיפרד בהדרגה מאמה ולהשלים את תהליך הספרציה –אינדיווידוציה של גיל הילדות שעדיין לא הושלם בהתפתחותה הרגשית.
ההתנסות "על יבש" הניבה פרות גם ב"רטוב", ולא עבר זמן רב עד שהתחלתי לשמוע מאמה של אוראל על שיפור בעצמאותה של אוראל בתפקודה בבית (אוראל החלה מתקלחת ומתלבשת לבד), ועל שיפור בפעילותה החברתית (אוראל החלה להזמין חברה הביתה ואף ישנה לילה אחד אצל חברה). הקשר הסימביוטי החזק של אוראל עם אמה החל להיסדק.

יתרונותיו של בעל החיים כאובייקט השלכתי
גידול חיות מחמד היא תופעה נפוצה מזה אלפי שנים, ותרומתם של החיות לאיכות חייהם של בני האדם ידועה ומתועדת היטב במאות ועשרות השנים האחרונות. אולם השימוש של בעלי החיים בפסיכותרפיה לקידום תהליכים רגשיים כמקצוע - הוא תופעה חדשה יחסית בעולם בכלל ובישראל בפרט.
לכן לא מפתיע שמלאני קליין, שפיתחה בשנת 1955 את טכניקת השימוש בצעצועים ייחודיים בטיפול אנליטי לילדים, שכלל חיות צעצוע מבוייתות וחיות פרא, לא חשבה בעצמה על שימוש והעזרות בבעלי חיים אמיתיים. קליין בחרה באופן אינטואיטיבי צעצועים קטנים מאוד מפני שקוטנם הופך אותם מתאימים במיוחד לייצוג העולם הפנימי של הילד. (עמ' 57). היא טענה כי משחקו של הילד בצעצועים אינו אקראי, אלא מבטא את מה שמטריד אותו, את הקונפליקטים ואת הפנטזיות שלו.
ובכן, אם משחק השלכתי אפשרי באמצעות צעצועים, מדוע אנו טורחים כל כך בגידול וטיפול בחיות, הסעתן ממקום למקום, השקעת אנרגיות ומשאבים כה מרובים על מנת לשתף אותם בחדר הטיפול? מהי ההצדקה המוסרית שלנו להגביל את החופש של החיות בצורה זו או אחרת?
לפי דעתי התשובה לשאלות אלו טמונה בהיותם של בעלי החיים דומים לנו ושונים מאיתנו בו זמנית. ובאופן ברור יותר: דומים מאד לילדים ומספיק שונים מהם.
1) כמעט לכל חיה בעולם, ולכל החיות המשתתפות בטיפול רגשי – יש אמא ואבא, ובדרך כלל יש גם אחים.
2) בטבע המכרסמים (ארנבונים, שרקנים, אוגרים וכו'), כמו בחייהם של מרבית הילדים להורים גרושים, הזכר והנקבה חיים בנפרד בזמן שהאמא מניקה ומטפלת בגורים.
3) בגופם של בעלי החיים זורם דם והם עשויים להיפצע, לשבור רגל ואף למות.
4) בעלי החיים המבוייתים מבטאים רגשות הדומים לאלו של ילדים: התרגשות, פחד, קנאה, דאגה, תוקפנות...

הטבע החייתי של האדם משתקף בקלות בהתנהגותן של החיות, ובו זמנית תכונות מסויימות של החיות מזכירות לאדם את עצמו. במאמרו של ג'יימס סרפל (המצוי ב"Handbook on Animal Assisted Therapy" עמ' 13), מצויינים רעיונותיו של פרוייד לגבי השורשים החייתיים של הנוירוזות. לטענתו, פעוטות וילדים צעירים דומים באופן בסיסי לחיות בכך שהם מונעים ע"י דחפים אינסטיקטיבים המאורגנים סביב צרכים בסיסיים כגון אכילה, הפרשות, מיניות והישרדות.
כל אלו ועוד מקצרים את הדרך שעל הילד לעשות על מנת להיות אסוציאטיבי ולהשליך את חוויותיו הלא מודעות אל החיה. פעולת ההשלכה אל בע"ח נתפשת בעיני הילד, ככל הנראה, טבעית יותר ומתרחשת באופן כמעט מיידי. חיותם, התנהגותם הספונטאנית והאינדיווידואלית של בעלי החיים, מהווים הבדל מהותי בינם ובין אובייקטים השלכתיים אחרים כגון: דמויות מצויירות, דמויות מסופרות, בובות, צמחים וכמובן – אנשים.
כמו כן, לבעלי החיים "טריגרים" ייחודיים להשלכה:
- צבע (ארנבון שחור לעומת ארנבון לבן...)
- איברים ייחודיים (שריון צב, אוזניים ארוכות של ארנבון...)
- התנהגות ספציפית של החיה ( תנועתיות יתר, סוליטאריות...)
- סיטואציה (חיה כלואה בתוך כלוב...)
בנוסף, יתרונם המובהק של בעלי החיים על בני האדם הוא עצם היותם בלתי שיפוטיים, וחסינים לעלבון כתוצאה מביטוי מילולי של השלכה, גם אם הוא בעל אופי שלילי. אופיים הנייטראלי של בעלי החיים מהווה כר מרוחק ובטוח יותר להשלכה ועיבוד קונפליקטים.

סיכום
בעלי החיים מהווים אובייקט טבעי ובטוח להשלכת מחשבות, רגשות וחוויות לא מודעים של ילדים. השלכות אלו, המבוטאות באופן ישיר או במהלך משחק חופשי, עשויות לעזור למטפל להבין לעומק את עולמו הפנימי של המטופל, ולסייע לו בעיבוד קונפליקטים טעונים ומודחקים. בעצם היותם כה דומים לילדים, מהווים בעלי החיים אובייקטים מתאימים להשלכה. יתרונותיהם של בעלי החיים כאובייקטים השלכתיים נובע מעצם היותם חיים, מהתנהגותם הספונטאנית והאינדיווידואלית, מהיותם בלתי שיפוטיים, ואולי גם מקסמם הנאיבי וכח משיכתם המגנטי עבור ילדים.

רחלי בן-דוד בוגרת מסלול חינוך וטיפול בעזרת בע"ח במכללת דוד ילין, לימודי פסיכותרפיה במכון מגיד, ותואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטה העברית. משלבת בעלי חיים בטיפול רגשי. מרצה ומרכזת תוכנית לימודים  ל"שילוב בע"ח בתהליכים אישיים וקבוצתיים" במכללת ספיר שבנגב.

אולי יעניין אותך:

בניית אתרים ושיווק דיגיטלי

בניית אתרים ושיווק דיגיטלי

כל צרכי הדיגיטל והאינטרנט של העסק שלך במקום אחד. החל משלב מיתוג העסק, עיצוב ופיתוח אתר, חנות אונליין, שיווק דיגיטלי ועד ליצירת רווחים!

קבלו הצעת שיווק דיגיטלי עסק שלכם »

פטבסט - החנות המשתלמת ביותר בישראל

פטבסט - החנות המשתלמת ביותר בישראל

מזון וציוד לחיות מחמד ב10% אחוז הנחה ומשלוחים חינם! בכפוף לתקנון

קבלו קופון עכשיו »