גידולי עטין בכלבות

שכיחות וגורמי סיכון : גידולי עטין הם מבין הגידולים השכיחים ביותר בכלבות והם מהווים את הגידול השכיח ביותר בכלבות לא מעוקרות. שכיחות גידולי עטין בכלבות גבוהה פי 3 משכיחות סרטן השד בנשים.
Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram
Email
גידולי עטין בכלבות

רוב הגידולים מופיעים בכלבות מבוגרות בין הגילאים 9-11 שנים כשיש עליה בשכיחות החל מגיל 6. כלבות צעירות לרוב מפתחות גידולים שפירים, אבל כלבות שמפתחות גידול שפיר נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח גידול ממאיר בעתיד. להורמוני המין אסטרוגן ופרוגסטרון השפעה ישירה על התפתחות גידולי עטין. הסיכון לפתח גידולי עטין גבוה פי 7 בכלבות לא מעוקרות בהשוואה לכלבות מעוקרות. יש קשר ישיר בין הגיל בו בוצע העיקור לבין הסיכון להתפתחות גידולי עטין כפי שמשתקף מהנתונים הבאים: בכלבות שעוקרו לפני ייחום ראשון הסיכון להתפתחות גידולי עטין היה 0.5%, בהשוואה ל-8% בכלבות שעוקרו לפני ייחום שני ו-26% בכלבות שעוקרו לאחר ייחום שני. למעשה, לעיקור אחרי ייחום שני לא היה אפקט הגנתי מפני גידולי עטין. גם השימוש בתכשירים המכילים פרוגסטרון למניעת ייחום, או לטיפול בהריון מדומה קושר לעליה בשכיחות של גידולי עטין ולכן מאוד לא מומלץ.
גורמים נוספים הקשורים לעליה בסיכון לגידולי עטין הם השמנה בגיל צעיר של כלבות לא מעוקרות ואכילת מזון ביתי, בפרט בשר אדום, במקום מזון מסחרי של כלבים. יתכן בהחלט שיש גם גורמים גנטיים במשפחות מסוימות.

גידול עטין בכלבה

תמונה 1 – גידול עטין בקוטר של 5.5 ס"מ בבלוטת עטין חמישית בצד שמאל.
כנראה גידול ממאיר בשל הגודל.


מופע קליני
לכלבה יש 10 בלוטות עטין, 5 בכל צד. בכל אחת מהן יכול להתפתח גידול ולפעמים יותר מאחד. רוב הגידולים מתגלים על ידי מישוש של גוש באזור העטינים בזמן בדיקה פיזיקאלית שגרתית ולעתים גם על ידי הבעלים עצמם (תמונה 1). ביותר מחצי מהכלבות יש מספר גידולים בו זמנית. הגידול יכול להיות בגודל של מספר מילימטרים ועד הרבה סנטימטרים. ככל שהגידול גדול יותר, סבירות גבוהה יותר שהוא ממאיר. גידולים קטנים מ-1 ס"מ הם לרוב שפירים. מאידך גידולים גדולים מ-5 ס"מ בקוטר הם לרוב ממאירים, בפרט אם הגידול מקובע לרקמות מתחתיו, לעתים עם שטפי דם, התכיבות של העור מעל הגידול או בצקת. כל הגידולים בקוטר שבין 1-5 ס"מ יכולים להיות שפירים או ממאירים.

אבחון ובירור של שלב הגידול
אבחנה של סוג הגידול נעשית אך ורק על ידי ביופסיה. לקיחת דגימה באספירציה (שאיבת תאים) לציטולוגיה במקרים רבים לא תוכל להבחין בין גידול שפיר לממאיר, לכן לרוב אין טעם בבדיקה זו. יש לזכור שבכלבה עם מספר גידולים חלקם יכולים להיות שפירים וחלקם ממאירים ולכן חשוב לשלוח את כולם לביופסיה.
כ-50% מגידולי העטין בכלבות הם ממאירים וכ-50% מהגידולים הממאירים שולחים גרורות. רוב הגידולים השפירים הם מסוג אדנומה (Adenoma) ורוב הגידולים הממאירים הם מסוג אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma).
כאשר יש חשד גבוה (גידול גדול מ-3 ס"מ, מקובע לרקמות מתחת, גדל מהר, מכויב), או אבחנה של גידול ממאיר, חשוב לברר האם הגידול כבר התפשט בגוף (שלח גרורות). האברים העיקריים אותם בודקים הם בלוטות לימפה הקרובות לגידול (במפשעה או בבית השחי, תלוי באיזה בלוטת עטין ממוקם הגידול הראשוני) והריאות. את בלוטות הלימפה יש למשש כדי לראות אם הן מוגדלות ולקחת אספירציה מהבלוטה לבדיקה ציטולוגית. אם עוד לפני הניתוח להסרת הגידול יש כבר חשד לגידול ממאיר, אז יש להוציא יחד עם הגידול גם את בלוטת הלימפה הסמוכה ולשלוח לביופסיה. כדי לבדוק האם יש גרורות לריאות, יש לבצע 3 צילומי חזה, או בדיקת CT שהיא רגישה יותר לגילוי גרורות קטנות (תמונה 2).

גידול עטין בכלבה

תמונה 2 – גידול עטין בקוטר של 12 ס"מ באותו מיקום. בוודאות גידול ממאיר וסבירות גבוהה
שלכלבה זו פרוגנוזה גרועה יותר מאשר לכלבה בתמונה 1.


מדדים פרוגנוסטיים
מדובר בגורמים המשפיעים על התחזית של סרטן ממאיר. במילים אחרות קיום גורם מסוים, בכלבה עם גידול עטין ממאיר, יכול להצביע על סרטן יותר אלים וסיכוי גבוה יותר לחזרתיות של המחלה לאחר ניתוח ומוות מהסרטן. גורמים המשפיעים על הפרוגנוזה לרעה בגידולי עטין הם:
1) סוג הגידול – חלק מסוגי הקרצינומות, או סרקומות נושאים פרוגנוזה גרועה יותר.
2) גודל הגידול – גידולים גדולים מ-5 ס"מ (תמונה 3)
3) שלב הגידול – ככל שהגידול בשלב מתקדם יותר (גדול יותר ← גרורות לבלוטת לימפה ← גרורות לריאות) הפרוגנוזה גרועה יותר. 98% מהכלבות עם גידולים בשלב 1 (גידול הקטן מ-3 ס"מ, ללא גרורות) היו בחיים שנה לאחר ניתוח בהשוואה ל-75% מהכלבות עם גידולים בשלב 3 (גרורות לבלוטת לימפה) ו-14% מהכלבות בשלב 4 (גרורות לריאות). מחקרים אחרים הראו שרק כ-50% מהכלבות עם גרורות לבלוטות לימפה שורדות יותר מ-6 חודשים ורק 50% מהכלבות עם גרורות לריאות שורדות יותר מ-3 חודשים.
4) גדילה מהירה של הגידול, התכיבות של העור מעל לגידול, גידול שמקובע לרקמות מתחתיו ולא ניתן להזיזו עם העור.
5) חדירת תאים מהגידול לתוך כלי דם או לימפה – נבדק על ידי הפתולוג בביופסיה.
6) דרגה של הגידול – גם כן נקבעת על סמך ביופסיה. כאשר תאי הגידול לא ממוינים (poorly differentiated), כלומר הם לא דומים לתאי בלוטת עטין נורמאלים, מדובר בדרגה גבוהה יותר של הגידול הנושאת פרוגנוזה גרועה יותר.
7) מצב השוליים – כאשר גידול ממאיר מוסר כירורגית עם שוליים של רקמה נורמאלית שאין בה תאי גידול זה נקרא שהוא הוסר בשלמותו, או הוסר עם שוליים נקיים. לגידול שלא מוסר בשלמותו סיכויים גבוהים יותר לגדול חזרה. יש להדגיש שקביעת השוליים נעשית על ידי הפתולוג בבדיקה מיקרוסקופית ולא רק על סמך מראה עיניים. פעמים רבות הגוש הסרטני הנראה לעין מוסר כולו אבל בבדיקת הביופסיה במיקרוסקופ ניתן לראות שהגידול מגיע עד לשולי החתך. גידול כזה השאיר "אצבעות" מיקרוסקופיות העשויות מתאים סרטניים בגוף והוא יגדל חזרה.
8) מצב השחלות – בבדיקה האם עיקור הכלבה בזמן הניתוח להוצאת גידולי העטין משפיע על השרידות שלה נתקבלו תוצאות סותרות. שני מאמרים עדכניים הראו שכלבות שעוקרו בזמן או בסמוך לניתוח הסרת גידול/י עטין ממאירים, חיו זמן רב יותר מכלבות שלא עוקרו, או מכלבות שעוקרו זמן רב לפני הניתוח. מאידך מאמרים אחרים לא הדגימו השפעה חיובית זו של העיקור.
טיפול
ניתוח – הטיפול העיקרי ובמקרים רבים היחידי עבור רוב גידולי העטין בכלבות. יוצא מן הכלל הוא סוג שנקרא inflammatory carcinoma שאותו לא מומלץ לנתח בשל סיכון רב לסיבוכים ומשום שהניתוח לא עוזר והגידול גדל חזרה מאוד מהר. כאשר מדובר בגידול קטן מ-1 ס"מ לעתים רבות מספיק להוציא רק את הגוש הגידולי ללא שוליים רחבים מסביב. סיכויים גבוהים שמדובר בגידול שפיר והגידול יוצא בשלמותו. בגידולים גדולים יותר, כאשר הם ממאירים (ולא תמיד יש אינדיקציה לכך לפני הניתוח והביופסיה), הם מתחילים לפלוש לרקמות מסביב ואז חשוב להסיר את הגידול עם שוליים של רקמה נורמאלית מסביב. היקף הניתוח תלוי בגודל ומספר הגידולים ויכול להיותsimple mastectomy (הסרת בלוטת עטין שלמה), regional mastectomy (הסרת 2 או יותר בלוטות באותו אזור), או radical mastectomy (הסרת כל שרשרת בלוטות העטין בצד אחד או בשני הצדדים). הפרוצדורות הגדולות יותר נעשות בדרך כלל כאשר יש גידול/ים גדולים, מספר גידולים בבלוטות עוקבות, הסרה לא מלאה של הגידול בפרוצדורה יותר קונסרבטיבית, או חזרתיות של גידול לאחר הסרה כירורגית בעבר.
ההחלטה האם לעקר את הכלבה בזמן הסרת גידולי העטין כאמור שנויה במחלוקת. כעקרון היות וחלק מהמחקרים הראו אפקט חיובי על הפרוגנוזה, ההמלצה היא כן לעקר את הכלבה בזמן הסרת הגידול, כאשר יש חשד לגידול ממאיר.

כימותרפיה – אינדיקציה לכימותרפיה קיימת בגידולים ממאירים עם מדדים פרוגנוסטיים שליליים, בעיקר גידולים גדולים, פולשניים (לתוך כלי דם ולימפה, או לשרירי קיר הגוף) וגידולים ששלחו גרורות. עם טיפול כירורגי בלבד, תוחלת החיים הממוצעת של כלבות עם גידולים כאלו היא 6 חודשים בלבד. מספר תרופות המשמשות בטיפול בנשים עם סרטן השד נוסו גם בכלבות עם גידולי עטין. חלקן נוסה בכלבות עם גידולים בשלב מתקדם (עם גרורות ולא נתיחים) וחלק מהכלבות הראו תגובה טובה לטיפול. רק מחקר אחד הראה הבדל מובהק בשרידות בין כלבות בסיכון גבוה שקיבלו טיפול כימותרפי מייד לאחר ניתוח, לבין כלבות באותה קבוצת סיכון שעברו ניתוח בלבד. הטיפול כלל את התרופות 5-פלואורואורציל וציקלופוספמיד והכלבות שקיבלו אותו חיו בממוצע שנתיים, לעומת חצי שנה בכלבות שלא קיבלו טיפול. אף אחת מהכלבות שקיבלו טיפול כימותרפי לא פיתחה תופעות לוואי כתוצאה מהטיפול.

מעכבי COX-2 – כ-60% מגידולי העטין הממאירים מבטאים רמה גבוהה של האנזים ציקלואוקסיגנז (COX-2). יתכן ולאנזים זה תפקיד בהתפתחות הגידול ולכן יתכן ולתרופות המעכבות אנזים זה יש תפקיד בטיפול בגידולי עטין ומניעת התפתחות גידולים חדשים. תרופות אלו שייכות למשפחת ה-NSAIDs וכוללות את התרופות פירוקסיקם, רימדיל ו-Previcox.

מניעה – מומלץ מאוד לעקר כלבות לפני ייחום ראשון, לשמור על משקל גוף רזה, לפחות בשנה הראשונה לחיים ולהימנע מהאכלה בבשר אדום. מלבד זאת יש להקפיד לבדוק את בלוטות העטין בכל ביקור אצל הווטרינר, בפרט בכלבות לא מעוקרות. בעלי הכלבה יכולים ללמוד איך לבדוק את בלוטות העטין לגידולים בעצמם.

CT ריאות בכלבה

תמונה 3 – CT ריאות בכלבה עם מספר גידולי עטין שהגדול מביניהם היה בקוטר 6 ס"מ. העיגולים הלבנים הגדולים יותר במרכז התמונה הם כלי דם לאחר הזרקת חומר ניגוד. כלי הדם בשולי הריאות קטנים יותר ולכן העיגול עליו מצביע החץ הוא גרורה. גרורה כזו קטנה לא הייתה מתגלה בצילום רנטגן רגיל.
 

 דר' אורנה קריסטל, מומחית לאונקולוגיה וטרינרית, "חוות דעת" מרכז מומחים וטרינרי, בית ברל

נכתב על ידי בן

נכתב על ידי בן

בן הוא כותב ותיק מהעיר חיפה שמתמחה בכתיבה על בעלי חיים. הוא למד ביולוגיה בתיכון ומאז התעניין מאוד בעולם החי. הוא התחיל לכתוב מאמרים על בעלי חיים בבלוג אישי בתחילת שנת 2000 ומאז פרסם מאמרים רבים. חובב גלישה, NBA והבעלים של סאני - גולדן רטריבר חייכני.

מוצרים מובילים

עוד מאמרים בנושא

.פוסט זה מספק טיפים חיוניים לבעלי ארנבים ליצירת סביבה מוצלת, שימוש בטכניקות קירור והבטחת שיטות טיפוח נכונות בקיץ

מוצרים פופולריים

המוצרים הנמכרים ביותר

סינון מוצרים

סנן לפי מותג
כל המותגים
סנן לפי מותג
משקל האריזה
בחרו...
משקל האריזה
סנן לפי גיל
כל שלבי החיים
סנן לפי גיל
סנן לפי טעם
כל הטעמים
סנן לפי טעם
סנן לפי גודל הגזע
כל הגדלים
סנן לפי גודל הגזע
חיה
בחרו...
חיה
תזונה מיוחדת
בחרו...
תזונה מיוחדת
גודל מיטה / מזרן
בחרו...
גודל מיטה / מזרן
סוג החול
בחרו...
סוג החול
צבע
בחרו...
צבע
נפח
בחרו...
נפח
אבחנה רפואית
בחרו...
אבחנה רפואית
טווח משקל
כל המשקלים
טווח משקל
דילוג לתוכן