גידול זה עלול להופיע בכל עצם אולם עצמות הגפיים הן המקום השכיח בהם הוא מופיע.
גידול האוסטאוסרקומה מתפתח עמוק בתוך העצם וגורם לאי נוחות וכאב הולך ומתגבר ככל שהוא גדל כלפי חוץ וככל שהעצם נהרסת מבפנים כלפי חוץ.
הצליעה המתפתחת הופכת מצליעה מדי פעם ועד לצליעה קבועה במשך תקופה של בין חודש לשלושה חודשים. במשך הזמן מתפתחת גם נפיחות, ככל שהעצם הנורמלית מוחלפת בעצם נגועה בגידול. עצם נגועה בגידול אינה חזקה כמו עצם בריאה ועלולה להשבר עם כל פציעה קטנה. שבר מסוג זה נקרא שבר פתולוגי ועשוי להיות ממצא שמאשש את האבחון של גידול בעצם. שברים פתולוגיים אינם מחלימים ואין טעם לגבס אותם או לנסות לנתחם על מנת לייצב אותם.
כיצד נדע באם יש לכלב שלנו אכן גידול מסוג אוסטאוסרקומה?
רנטגן – אחד השלבים הראשונים באבחון צליעה שאינה חולפת הינו צילום הרנטגן. גידולים בעצמות גורמים לרגישות ברגל ולכן די ברור איזה חלק מן העצם יש לצלם.
לצילום רנטגן של אוסטאוסרקומה מספר מאפיינים:
• הנגע נראה כמו אזור בעצם ש"נאכל"
• צורה של "קרני שמש" לעצם (SUNBURST) – בשל העובדה שהגידול גדל מתוך העצם והחוצה, הוא דוחף את העצם החיצונית למעלה והחוצה ויוצר מראה אופייני זה ברנטגן.
• ניתן לעיתים לראות שבר פתולוגי דרך העצם הנגועה.
• אוסטאוסרקומה אינה חוצה מפרקים ואינה משפיעה על המפרק.
ביופסיה – ניתן להסיר חלק קטן מאוד מהעצם לצורך אנליזה במעבדה. אנליזה זו משמשת להוכחה סופית לגידול. התהליך גורם לכאב מסויים ונדרשת רק כאשר הרנטגן אינו מהווה הוכחה מספקת לקיום גידול מסוג אוסטאוסרקומה.
הטיפול המומלץ בכל מקרה של סרטן בעצם הינו קטיעה של הגפה הנגועה. לאחר שמוסרת הגפה הנגועה ניתן לשלוח דגימות לביופסיה על מנת לאבחן את הגידול. ביופסיה טרום קטיעה נחשבת לפרוצדורה כואבת ואם ניתן, יש לעשותה רק לאחר קטיעת הגפה.
מה אם הבעיה אינה באמת אוסטאוסרקומה?
המיקום וההופעה הרדיוגרפית של אוסטאוסרקומה הינה די קלאסית אולם קיימים מצבים נוספים דומים שיש להזכירם.
קיימים רק מצבים מעטים שגורמים לפגיעה בעצם הדומה לזו של אוסטאוסרקומה
כונדרוסרקומה – זהו גידול בסחוס, שלעיתים אינו ממאיר כמו אוסטאוסרקומה. כונדרוסרקומה מופיעה בדרך כלל בעצמות שטוחות כמו בגולגולת או בצלעות. אינה מופיעה בצלעות ארוכות. אולם, באם גידול זה מופיע בעצם ארוכה של גפה, הטיפול עדיין כולל קטיעת הגפה הנגועה וביופסיה לצורך אבחון והמשך טיפול כמותרפי.
SQUAMOUS CELL CARCINOMA – זהו גידול של התאים החיצוניים בעצם (הפריאוסטאום). זהו גידול מקומי המתפשט לאט באופן יחסי. גם במקרה של גידול זה יש לקטוע את הגפה ולאבחן על מנת להמשיך טיפול.
גידול זה נוטה להופיע בעצמות הלסת או בעצמות האצבעות.
סרקומה של תאים סינוביאליים – זהו גידול שמופיע במפרקים. הוא מופיע גם בעצם וגם במפרק – לעומת אוסטאוסרקומה שאינה מגיעה אף פעם למפרק.
בשורה התחתונה הטיפול בגידול ממאיר בעצם הינו קטיעת הגפה ולאחריה טיפול תואם לגידול.
הטיפול באוסטאוסרקומה כולל שני אספקטים:
הטיפול בכאב הנגרם כתוצאה מהגידול, והטיפול למניעת התפשטות הסרטן.
כיצד מטפלים בכאב?
הטיפול בכאב מאפשר לכלב לחיות בנוחיות ומונע המתת חסד מוקדמת.
קטיעת הגפה – הסרת הגפה הנגועה מפסיקה את הכאב ב 100% מן המקרים. לרוע המזל, אנשים רבים נמנעים מלבצע טיפול זה עבור כלבם בשל תפישות מוטעות.
בעוד שאבדן רגל גורם לאנשים – הולכי על שתיים לנכות קשה אין הדבר כך בכלבים. הם מסוגלים לרוץ ולשחק ללא מגבלות למרות הקטיעה (כמובן לאחר החלמה מהניתוח).
אצל אנשים, קטיעת רגל גורמת פעמים רבות לבעיות חברתיות ואסטטיות. בעוד שכלבים אינם בעלי מודעות עצמית לגבי מראם. כלב לא מרגיש שיש לו בעיות שכאלה לאחר ניתוח. בעליו הוא זה שנדרש להסתגלות למראהו החדש.
ממוצע חיים של כלב שאינו מקבל כמותרפיה לאוסטאוסרקומה הינו 4-5 חודשים מזמן האבחון ללא קשר לקטיעת הגפה או חוסר קטיעתה. השאלה תמיד האם אנו מעוניינים בחיים נוחים עבור הכלב, או בסבל מתמשך בחודשים אלה או המתת חסד מוקדמת.
רדיותרפיה למניעת כאב – ניתן להקרין את האזור הנגוע. לאחר כ 3 סדרות הקרנה ניתן לראות שיפור בפעילות הגפה – לתקופה של עד כ 4 חודשים. כאשר הכאב חוזר ניתן להקרין את האזור הנגוע שוב בכדי להקל על הכאב באם ניתן הדבר על בסיס דרוג התקדמות הסרטן.
יש לזכור כי כאשר הכאב פוחת בגפה הנגועה עולה רמת הפעילות של הכלב, דבר שעלול להוביל לשברים פתולוגיים בעצם. בכשליש מהחולים הטיפול אינו עוזר להפחתת הכאב.
תרופות
כיום קיימים לרשותנו מגוון תרופות לשיכוך כאבים. יחד עם זאת, אף תרופה בודדת אינה יכולה לעזור ממש לכאבים של עצם המתפוררת לאיטה. נדרש שילוב של תרופות על מנת להפחית כאב באופן מספק, והשימוש בהן מומלץ רק כאשר לא מבצעים קטיעת גפה או הקרנות.
ניתן לשלב מספר סוגי תרופות
תרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידים – כמו רימדיל, אתופן, מלוקסיקאם וכיוצא באלה. ניתן לתת תרופות אלה רק לכלבים בעלי פעילות כבד וכליות תקינים.
תרופות נרקוטיות –אינן בעלות פעילות אנטי דלקתיות, אך הן פועלות כמשככי כאבים כרוניים וניתן לשלבן עם משככי כאבים אחרים.
תופעות הלוואי כוללת טשטוש.
טרמדול היא אחת התרופות הפופולריות בשימוש מסוג זה.
תרופות שונות נוספות – גאבאפנטין – פועל לשיכוך כאב נוירולוגי ומשמש לטיפול בדלקות פרקים, כאבים לאחר ניתוח או כאבים כרוניים.
אמנטדין – מפחית יתר רגישות לכאב בחולים אשר הינם כה רגישים כבר לכאב, שגם מגע רגיל כבר כואב להם.
כיצד אנו מטפלים בסרטן?
למרבה הצער אוסטאוסרקומה הינה גידול המתפשט במהירות. כאשר מאבחנים את הגידול בגפה – יש להתייחס לגידול כאל מפושט. אוסטאוסרקומה מתפשטת לריאות כגרורות. הפרוגנוזה גרועה בהרבה באם ניתן לראות את הגידול בריאות ברנטגן – ולכן יש לצלמם לפני התחלת טיפול כמותרפי.
כימותרפיה הינה הדרך היעילה היחידה לשינוי "מסלול הסרטן". כלבים צעירים עם אוסטאוסרקומה חיים הרבה פחות והמחלה אצלם אגרסיבית בהרבה מאשר כלבים מבוגרים.
עליה באנזים אלקלין פוספטז בבדיקת דם שגרתית – מפחית תוחלת חיים ב 50% בכל טיפול שהוא, כך גם המצאות הגידול בבלוטות לימפה באיזור הגידול.
מה המשמעות של כימותרפיה לכלב?
רוב האנשים מאמינים כי טיפול כמותרפי כולל חולשה, בחילה והתקרחות. למעשה – אין כך לרוב בבעלי חיים. בדרך כלל בעלי חיים חווים קצת חולשה ובחילה למשך יום או יומיים לאחר טיפול אם בכלל. מתן תרופה למניעת בחילות פותרת גם בעיה זו לרוב. בעצם, אם בכלל קיימות תופעות לוואי, הן מופיעות בכ-8 ימים מתוך 6 עד 12 חודשים של איכות חיים טובה.
בבעלי חיים לא חלה התקרחות בזמן טיפול כימותרפי.
לפרטים נוספים לגבי טיפול וציפיות מומלץ לגשת למומחה לאונקולוגיה וטרינרית, ולקבל את האינפורמציה הנדרשת עבור כלבכם.
