בדיקות דם אצל בעלי חיים ומשמעותן

מהי המשמעות כאשר הוטרינר אומר לך שיש צורך לבצע בדיקות דם לכלבך או חתולך? בדיקת הדם מתחלקת לשני חלקים – ספירת דם ופאנל ביוכימי. בדיקת הדם נותנת לנו מידע בסיסי לגבי מצבו הכללי של בעל החיים.
Facebook
Twitter
WhatsApp
Telegram
Email
בדיקת דם לכלב

תוצאות בדיקות הדם יכולות להיות מושפעות מתרופות למיניהן או ממזון, לכן, לפני לקיחת הדם מומלץ לשאול את הוטרינר האם יש צורך להגיע בצום או לפני נטילת התרופות.

מתי צריך לבצע בדיקת דם?

בדיקת הדם מבוצעת לעיתים קרובות לפני ניתוחים וזאת על מנת לוודא שבעל החיים כשיר לניתוח מבחינת חומרי ההרדמה, משך הניתוח ודימומים שעלולים להיווצר תוך כדי. סיבה נוספת לבדיקות דם הינה בדיקת דם תקופתית בבעל חיים מבוגר כחלק מבדיקה שנתית.
בדיקת דם הינה אמצעי נוסף ולעיתים הכרחי לשם ביצוע אבחון נכון ומדויק של בעיה רפואית כלשהי (מתווספת לבדיקה גופנית, בדיקת שתן, שיטות הדמיה שונות כגון רנטגן, אולטרסאונד, CT וכו').
בנוסף, בדיקות הדם משמשות ככלי עזר למעקב אחר התפתחות של מחלות או החלמה מהן.

ספירת דם – פענוח בדיקת דם אצל בעלי חיים

בדיקה זו בודקת את תאי הדם. התאים האדומים (erythrocytes), התאים הלבנים (leukocytes) והטסיות (platelets).

התאים האדומים (erythrocytes) "נושאים" עימם את החמצן לכל הגוף. ספירת הדם יכולה להצביע על הימצאות מספר נמוך של תאים אדומים כמו למשל במצבים של אנמיה.
המוגלובין– החלבון האחראי להובלת החמצן בתאי הדם האדומים. ההמוגלובין בנוי מחלבון וברזל. כדורית הדם האדומה אשר בתוכה ההמוגלובין מגיעה לריאות, שם נקשר החמצן להמוגלובין. משם כדורית הדם האדומה "נושאת" אותם לרקמות בהן מתבצע שחרור של החמצן.
המטוקריט (HCT)– אחוז כדוריות הדם האדומות מתוך כלל נוזל הדם. נותן לנו מידע האם העל החיים סובל מירידה בכדוריות הדם האדומות כמו במצבים של אנמיה, או האם הוא מיובש.
MCV (Mean Cell Volume)– הנפח הממוצע של כדורית הדם האדומה. ערכים נמוכים משמעותם כי נפח כדורית הדם האדומה קטן מהרגיל. מצב זה נקרא אנמיה מיקרוציטית (מיקרו-קטן), מתרחש במצבים של חוסר ברזל, מצב זה נורמלי בכלבים מגזע אקיטה.
ערכים גבוהים משמעותם כי נפח כדורית הדם האדומה גדול מהרגיל. מצב זה נקרא
אנמיה מאקרוציטית (מאקרו=גדול), מתרחש במצבים של חוסר בויטמין B12 וחומצה
פולית ומחלות של שגשוג מח עצם בכלב או בחתול.
MCH (Mean Cell Hemoglobin Concentration)– היחס בין משקל ההמוגלובין לנפח כדורית דם אדומה. ערכים נמוכים עלולים להצביע על שחרור מוקדם של כדוריות ממח העצם או על חוסר ברזל מוקדם. מצב זה נקרא אנמיה היפוכרומית.
RDW (Red Cell Distribution Width)– התפלגות הגדלים של כדוריות הדם האדומות, מדד לשונות גודל כדוריות הדם האדומות. ככל שהשונות גבוהה יותר, תהליך ייצור כדוריות הדם איננו תקין. בחלק ממקרי האנמיה הגוף מפצה על כך על ידי שחרור מוקדם של כדוריות דם אדומות ממח העצם, במקרה זה תהיה שונות גבוהה.
התאים הלבנים (leukocytes)– נלחמים בזיהומים ומהווים חלק ממערכת החיסון. ספירת הדם יכולה להצביע על ספירה לבנה נמוכה או גבוהה כמו במצב של זיהום כלשהו. ישנם חמישה סוגים של תאים לבנים: נויטרופילים, אאוזינופילים, בזופילים, מונוציטים ולימפוציטים אשר נמצאים ביחס שונה בדם, ניתן לקבל מידע על מצב בעל החיים בבדיקת היחס בין סוגי תאי הדם הלבנים השונים.
נויטרופילים (Neutrophils)– מספרם עולה במקרים של גורמים זיהומיים בגוף, מצבי דלקת או במצבים של עקה (סטרס), טיפול בסטרואידים, תפקוד יתר של בלוטת יותרת הכליה (קושינג). מספרם עלול לרדת במקרים של פגיעה במח עצם.
אאוזינופילים (Eosinophils)– מספרם עולה במקרים של תגובות אלרגיות ונגיעות בטפילים כמו תולעים. מספרם עלול לרדת במקרים של עקה (סטרס), טיפול בסטרואידים.
בזופילים (Basophils)– מספרם לרוב עולה כאשר יש עליה במספר האאוזינופילים בדם כמו במצבי אלרגיה או נגיעות בטפילים.
מונוציטים (Monocytes)– מספרם עולה במצבים של תגובות דלקתיות ובמצבי עקה (סטרס) או טיפול בסטרואידים.
לימפוציטים (Lymphocytes)– מספרם עולה במצבי מחלה שונים למשל בתת תפקוד של בלוטת יתרת הכליה (אדיסון). מספרם עלול לרדת במצבי עקה (סטרס), טיפול בסטרואידים, מחלת הפרוו בכלבים.
הטסיות (platelets) מהוות חלק ממערכת הקרישה בגוף. ספירת הדם יכולה להצביע האם ישנו חסר בטסיות כפי שקורה במחלות למיניהם כדוגמת קדחת קרציות (ארליכיה קאניס). כאשר יש ירידה משמעותית בכמות הטסיות נראה שטפי דם בגדלים שונים על עורו של בעל החיים וכן בחניכיים.
בנוסף לספירת הדם, יש לבצע משטח דם. את משטח הדם בודקים תחת מיקרוסקופ. על ידי בדיקה זו ניתן לראות את תאי הדם, שינויים מורפולוגים שונים (שינויים בצורה/מבנה/ מראה), עלולים להופיע במחלות שונות. כמו כן, על ידי הסתכלות במשטח הדם ניתן למצוא טפילי דם ותאים סרטניים.

בדיקת דם של פאנל ביוכימי

הפאנל הביוכימי בא לבדוק תפקודים של אברים שונים בגוף כגון: כליות, כבד, לבלב. בנוסף, בבדיקה זו בודקים את רמות המלחים, אלקטרוליטים (הכוונה היא ליונים שונים), בגוף כדוגמת אשלגן, נתרן, סידן וזרחן היכולים אף הם להשתנות במחלות שונות.
בדיקת הדם של הפאנל הביוכימי נעשית מנוזל הדם, פלסמה, לאחר הפרדת הדם מהתאים (ספירת הדם בודקת את התאים).
לצבע הפלסמה ישנה חשיבות גם כן. פלסמה נורמלית הינה בגוון ורדרד שקוף.
פלסמה בצבע ורוד אדום יכולה להעיד על תהליך של פירוק של תאי הדם האדומים (המוליזה). פלסמה בגוון צהבהב מעיד על צהבת. פלסמה עם עננות חלבית מתרחשת כאשר יש הרבה שומנים בדם, יתכן וממצא זה יהיה קיים כאשר הבדיקה לא נעשית בצום.

הערכים הנבדקים בבדיקת דם של פאנל ביוכימי הינם:

• Alkaline Phosphatase (ALP)- נוצר ברקמות הגוף. רמתו עולה כאשר יש בעיות כבד, עצם, בעת הריון, בעת גדילה או בלקיחת סטרואידים (לא בחתולים).
• Alanine Transaminase (ALT)- רמתו עולה כאשר יש מחלת כבד או פגיעה בכבד.
• Aspartate Aminotransferase (AST)- רמתו עולה כאשר נעשה נזק לתאי הכבד או כאשר יש פגיעה בשריר.
• בילירובין (Bilirubin)- בילירובין נוצר בכבד מכדוריות דם ישנות. הבילירובין מפונה מהגוף בשתן ובצואה. רמות הבילירובין עלולות לעלות כאשר יש מחלת כבד, מחלה של כיס המרה או בבעלי חיים אצלם יש פירוק מהיר מהרגיל של כדוריות הדם האדומות. בעלי חיים עם רמות בילירובין גבוהות עלולים להראות צהובים.
• כולסטרול (Cholesterol)- רמות גבוהות של כולסטרול עשויות להימצא במחלת הסכרת, תת תפקוד של בלוטת התריס, תפקוד יתר של בלוטת יותרת הכליה (קושינג) וכן במחלות כליה. רמתו בדם עלולה לרדת במחלות כבד ובהזנה לקויה.
• גלוקוז (Glucose)- רמות הגלוקוז בגוף עולות כאשר יש סכרת, תפקוד יתר של בלוטת יתרת הכליה (מחלת קושינג). כאשר רמות הגלוקוז גבוהות זמן רב ניתן אף למצוא רמות גבוהות שלו בשתן. במצבים של עקה, כמו למשל בבדיקה וטרינרית של בעל חיים לחוץ ניתן לראות עליה של ערכי הגלוקוז בדם. רמות גלוקוז נמוכות עלולות להיות במצב של חוסר אכילה או בעיית כבד.
• אלבומין ((Albumin- חלבון המיוצר על ידי הכבד. רמות נמוכות של אלבומין יכולות להעיד על מחלת כבד, מחלות של מערכת העיכול, מחלות כליה, בעיות הזנה. המצב היחיד בו תתרחש עליה ברמות האלבומין הינו כאשר בעל החיים מיובש. האלבומין עוזר לשמור את נוזל הדם (פלזמה) בתוך כלי הדם ומונע ממנו לצאת החוצה לרקמות הסובבות, מה שעלול להוביל לבצקות בגוף.
• חלבון כללי (Total protein)- ערך זה כולל בתוכו אלבומין וחלבונים גדולים יותר הנקראים גלובולינים. רמות גבוהות בדם יכולות לנבוע מהתייבשות או פעילות של מערכת החיסון, רמות גבוהות מופיעות בחתולים החולים ב- FIV (Feline Immunodeficiency Virus- איידס של חתולים). רמות נמוכות יכולות לנבוע מהזנה לקויה, בעיות ספיגה, מחלת כבד.
• Blood Urea Nitrogen (BUN)- רמתו עלולה לעלות באכילה מוגברת של חלבונים, מחלות כליה, התייבשות, דימום במערכת העיכול, כשל לב. רמתו עלולה לרדת כאשר יש בעיה בתפקוד הכבד, דיאטה דלת חלבון או בעיית ספיגה ועיכול של המזון.
• קריאטנין (Creatinine)- מיוצר על ידי השרירים ומפונה מהגוף על ידי הכליות. רמות גבוהות מעידות על מחלת כליה או התייבשות.
• עמילאז (Amylase)- עמילאז הינו אנזים המיוצר על ידי הלבלב ומופרש למערכת העיכול. אנזים זה עוזר בפירוק סוכרים. עמילאז יעלה כאשר יש מחלת לבלב, דלקת של מערכת העיכול או בעיה כלייתית.
• אשלגן (Potassium)- רמות האשלגן עלולות לעלות בכשל כליה, חסימת שתן, תת תפקוד של בלוטת יתרת הכליה (מחלת אדיסון), התייבשות. רמות האשלגן עלולות לרדת בהקאות ושלשולים.
• נתרן (Sodium)- רמות הנתרן בדם עלולות לעלות בכשל כליות וכן בהתייבשות. רמתו עלולה לרדת בתת תפקוד של בלוטת יתרת הכליה (מחלת אדיסון), הקאות ושלשולים.
• סידן (Calcium)- רמות גבוהות של סידן מופיעות לעיתים קרובות בגידולים סרטניים למיניהם. גורמים נוספים לעליה בסידן הינם מחלות כליה, מחלות עצם, מחלות של בלוטת הפאראראתירואיד (תפקוד יתר), תת תפקוד של בלוטת יותרת הכליה (מחלת אדיסון) וכן, הרעלות למיניהם. ירידה ברמות הסידן בגוף עלולה להתרחש כאשר יש קדחת חלב או מחלות של בלוטת הפאראראתירואיד (תת תפקוד).
• זרחן (Phosphorus)- רמות זרחן גבוהות מופיעות בכשל כליה, תפקוד יתר של בלוטת התריס, תת תפקוד של בלוטת הפאראתירואיד. רמות נמוכות בדם עלולות להופיע בתפקוד יתר של בלוטת הפאראתירואיד ובדיאטה ענייה בזרחן.

בנוסף לבדיקות הדם, פעמים רבות יש גם לבצע בדיקת שתן על מנת לקבל מידע נוסף לגבי מצבו הגופני של בעל החיים. בדיקת השתן איננה רק לצורך בדיקת דלקות בדרכי השתן. בדיקה זו למעשה נותנת לנו מידע רב לגבי מחלות שונות בגוף.

חשוב לזכור כי בעת התנהגות לא רגילה, סימני מחלה או בעיה כלשהי בכלבנו או חתולנו, בדיקת הדם מהווה כלי חשוב מאוד, בעזרתו יגיע הווטרינר מהר יותר לאבחון הבעיה, הכשל או המחלה, ויחל בטיפול המהיר הנכון והיעיל ביותר, למען שיפור בריאותו והחלמתה חיית המחמד ממחלתה.

נכתב על ידי בן

נכתב על ידי בן

בן הוא כותב ותיק מהעיר חיפה שמתמחה בכתיבה על בעלי חיים. הוא למד ביולוגיה בתיכון ומאז התעניין מאוד בעולם החי. הוא התחיל לכתוב מאמרים על בעלי חיים בבלוג אישי בתחילת שנת 2000 ומאז פרסם מאמרים רבים. חובב גלישה, NBA והבעלים של סאני - גולדן רטריבר חייכני.

מוצרים מובילים

עוד מאמרים בנושא

מה התוכים אוכלים? מה מותר ומה אסור? ככל שניתן לתוכי שלנו אוכל איכותי יותר כך הוא יהיה בריא יותר

מוצרים פופולריים

המוצרים הנמכרים ביותר

סינון מוצרים

סנן לפי מותג
כל המותגים
סנן לפי מותג
משקל האריזה
בחרו...
משקל האריזה
סנן לפי גיל
כל שלבי החיים
סנן לפי גיל
סנן לפי טעם
כל הטעמים
סנן לפי טעם
סנן לפי גודל הגזע
כל הגדלים
סנן לפי גודל הגזע
חיה
בחרו...
חיה
תזונה מיוחדת
בחרו...
תזונה מיוחדת
גודל מיטה / מזרן
בחרו...
גודל מיטה / מזרן
סוג החול
בחרו...
סוג החול
צבע
בחרו...
צבע
נפח
בחרו...
נפח
אבחנה רפואית
בחרו...
אבחנה רפואית
טווח משקל
כל המשקלים
טווח משקל
דילוג לתוכן