הצפע הארצישראלי הוא הנחש הארסי הנפוץ בישראל. השילוב של קרבתו למגורי אדם, כמות הארס המוזרקת בהכשה ומידת הארסיות שלו עושים אותו למסוכן ביותר לאדם מקרב הנחשים הארסיים בישראל. נחש כבד ומגושם, המגיע לאורך של 135 ס"מ, ולמשקל של 1.5 ק"ג, אנדמי לישראל ושכנותיה.
בשנות השישים של המאה ה-20 חלה עלייה במספר הכשות אדם על ידי צפעים. עלייה זו מוסברת בהרעלתם של האויבים הטבעיים של הצפע, בעיקר הנמיות, באותה התקופה. לאחר שהתאוששה אוכלוסיית הנמיות מההרעלות, פחת מספר ההכשות של הצפעים, כנראה עקב הקטנת האוכלוסייה שלהם על ידי הטורף הטבעי.
מראה
צבע הגוב אפור, אפור-צהבהב בהיר, עד כתום, מחוספס למראה ולמגע. לאורך הגב דגם של פס זיג-זג או מעויינים מחוברים בצבע חום. ראש משולש ורחב באופן ניכר מרוחב הצוואר, ועליו משורטט דגם של האות V כשחודה פונה לכיוון הזחילה.
תזונה
הבוגרים ניזונים מיונקים קטנים, בעיקר מכרסמים כגון חולדות, עכברים, נברנים ודומיהם, כמו כן הם ניזונים מציפורים עד גודל תור. נמשך אחרי המזון לישובי אדם, ולכן נפוץ בישובים.
היכן תוכלו למצוא אותו בארץ?
נפוץ מקו באר-שבע וצפונה, ומאכלס מגוון של מקומות-חיות, מהחורש דרך אזורים מוסלעים ועד לשטחי החולות . תפוצתו גולשת גם לעבר הירדן סוריה ולבנון.
רבייה
הצפע הארץ-ישראלי בניגוד למרבית בני מינו, הצפע מטיל ביצים – ההטלה מתרחשת ביולי-אוגוסט. עד 30 ביצים, אשר בוקעות לאחר 5-7 שבועות.