פורטל פטנט (Petnet) בית לאוהבי חיות. כלבים, חתולים, ציפורים ועוד...
פורטל פטנט (Petnet) בית לאוהבי חיות. כלבים, חתולים, ציפורים ועוד...

חפש בעלי מקצוע:

חפש
http://www.gag-lachayot.co.il/?utm_source=PETENET&utm_medium=Popup&utm_campaign=banner_desketop

אַפִּיס: בעיית עור כרונית-אקוטית בכלבה

החיפוש אחר התרופה הנכונה בהומיאופתיה משול לחיפוש אחר מחט בערמת שחת... שכן, מתוך מאות תרופות על ההומיאופת לבחור את התרופה האחת המתאימה בדיוק לכל מקרה. אותה תרופה היא מעין תמונת ראי של המקרה.

לפי חוק הדומה, תרופה הומיאופתית (כלומר, תרופה שעברה דילולים וטלטולים חוזרים) תרפא בעצם אותם הסימפטומים שהיא יכולה לגרום להם כשאינה מדוללת. בכדי להגיע לתרופה המתאימה יש להתאים את תמונת החולה לתמונה הסימפטומטית של התרופה ההומיאופתית. בתהליך הריפוי צפויים להופיע סימפטומים המאפיינים את תמונות השניים. סימפטומים אלה מהווים מה שנקרא "החרפה הומיאופתית". במקרה שלהלן ניתן להבחין במאפייני התרופה /החולה לכל אורך תהליך הריפוי.

נסיבות ההפניה
מדובר בקליאו, כלבת בוקסר בת 4 , שהופנתה אלי על ידי הרופאה המטפלת בגלל דלקת אזניים כרונית, כנראה על רקע אלרגי.



כחדשיים לפני ההפניה נלקחה תרבית מהאוזן ובודד pseudomonas spp. טופלה באנטיביוטיקה (ציפרוגיס סיסטמית, צילוקסן מקומית) ללא תוצאות מספקות. במשך תקופה מסוימת קיבלה מזון רפואי היפואלרגני ללא הטבה.
בטיפול בפרדניזון ומתילפרדניזולון היתה הקלה בסימפטומים אך מצבה הכללי של הכלבה הורע (היא סבלה מאפאתיה, חולשה, חוסר תאבון ופצעונים מוגלתיים על החזה).
בדיקות דם שנערכו כשבוע לפני ההפניה - ספירה, כימיה ותפקודי בלוטת תריס - לא הראו כל ממצאים חריגים.

קליאו הגיעה לטיפול הומיאופתי ב-5.7.02. בבדיקה במרפאה נצפו גבשושיות וצלקות על הגוף ואזניים אדומות, מודלקות ומעובות. באוזן ימין אדמומיות חזקה יותר ובאוזן שמאל נראתה המטומה שנגרמה כנראה על ידי ניעורי האוזניים.

היסטוריה רפואית ותיאור מפורט של הכלבה על ידי הבעלים
קליאו הגיעה מבית גידול בספטמבר 1998, בגיל 8 שבועות, ובגלל שנראתה חלשה קיבלה טיפול מחזק.
במשך השנה הראשונה לחייה נעקצה מדבורים פעמיים והגיבה בנפיחות באזור הראש, גבשושיות על כל הגוף ואף באפיזודה של איבוד שיווי משקל ונפילה. עירוי, תרופה משתנת וקורטיזון עזרו מיידית.
סובלת מגיל צעיר מבעיות אזניים כרוניות: אוזניים אדומות, נפוחות ומציקות לה מאד. משפשפת את האוזניים על הקירות מחמת הגירוי. אין עונתיות לגירודים, והם בדרך כלל מלווים בפצעים, קרחות וגירויים על העור, וכן רגישות מקומית מוגברת וסלידה ממגע באזורי הגירוי. כשטופלה בקורטיזון יצאו פצעים מוגלתיים על החזה.
חלתה פעמיים בשעלת מכלאות, השתעלה והשתנקה "כאילו משהו תקוע לה בגרון".
לפעמים משתעלת או משתנקת אחרי ששותה מים מממטרות.
 בגיל שנתיים סבלה מדלקת בדרכי השתן.
בפברואר 2001 המליטה המלטה ראשונה, 4 גורים חיים. הגור החמישי נשאר תקוע וחולץ מת. אחת הגורות נולדה לבנה וחרשת ונשארה בבית אתה. היתה אמא נהדרת. בזמן הייחומים ניסתה תמיד לברוח. עוקרה אחרי ההמלטה.
קליאו אוכלת בכמויות קטנות, בעדינות, באיטיות ובצורה מאד נקיה. היא אוהבת מוצרי חלב ושותה בכמויות גדולות  ולעיתים לא תכופות.
קליאו אוהבת חום וצמודה לתנור בחורף.
היא לא יושבת במקום אחד הרבה זמן אלא נעה ממקום למקום. כשיוצאת בגשם צועדת "כמו בלרינה". היא אוהבת מאד לטייל טיולים ארוכים ואוהבת לשחק עם כדורים ואבנים שמוצאת לעצמה.
קליאו חברותית מאד למבוגרים וילדים, לא מפחדת מאף אחד.
היא לומדת מהר מאד , מעולם לא גרמה נזקים כי מיד הבינה מה מותר ומה אסור.
היא אסרטיבית ומתנהגת כמנהיגה עם כלבים אחרים. תוקפת אם מרגישה איום טריטוריאלי. היא עקשנית מאד וקנאית.

בחירת התרופה
הסימפטומים המייצגים הראשונים שנבחרו מתחלקים לשתי קבוצות:
1. התנהגות: האהבה לחברה, בשילוב עם העקשנות, הקנאה והדומיננטיות.
2. אזניים: גירודים ורגישות.

ברשימת התרופות המתאימות לסימפטומים בלטה התרופה אפיס מליפיקה (APIS MELLIFICA) שהינה בעצם דילול של ארס של דבורה...
מסתבר שזו תרופה המתאימה לפתולוגיות המאופיינות במופע אקוטי (כמו התגובה לעקיצת הדבורה) ומלוות בתופעות של רגישות, נפיחות ואדמומיות מקומיות, בין היתר דלקות בגרון, בעור ובדרכי השתן.
הטיפוס האופייני לתרופה אוהב חברה, פעילות ועבודה ( בדומה לדבורה...). הקנאה, העקשנות והדומיננטיות גם הן מתאימות לטיפוס.
בגלל הסימפטומים התואמים וההיסטוריה של התגובות הטיפוסיות לעקיצות דבורים הוחלט להתחיל טיפול באפיס.
מעקב בזמן הטיפול
-  5.7.02 - קליאו קיבלה את התרופה ההומיאופתית בנוזל, 3 טיפות 3 פעמים בלבד, בהפרש 12 שעות.
- 18.7.02- חלתה באהרליכיה וטופלה בדוקסילין, וזאת לאחר שנצפה שיפור במצב האוזניים.
- 25.7.02 - אוזן ימין אדומה. התחילה לקבל אפיס פעמיים ביום.
- 2.8.02  - לאחר שיפור קל נצפתה החרפה באוזן שמאל: אוזן נפוחה מאד ומפרישה נוזל שקוף. בגלל ניעורים בלתי פוסקים גדלה  ההמטומה  באוזן. חשד לחדירת גוף זר בגלל האופי החריף של הסימפטומים, אך בבדיקה לא נמצא דבר. החלפת דילול בתרופה.
- 6.8.02 - המצב הלך והידרדר: אוזן שמאל מאד נפוחה, הכלבה מנערת את הראש ומטה אותו שמאלה. כל הצד השמאלי של הפנים התנפח. מסתתרת כל הזמן, שותה ואוכלת רק אם מביאים לה למקום.
- 13.8.02 – למרות שינויים בדילול התרופה ובתדירות השימוש, המשיך המצב להחריף, נפתחו פצעים חדשים באוזן ימין ובמצח. בנוסף לתרופה ההומיאופתית, טופלה קליאו מקומית בסביעור, להרגעת הגירוי.
- 15.8.02 - הוחלט להפסיק את התרופה ולעבור אחר-כך לדילול המאופיין בהשפעה עדינה במיוחד, בגלל החשד כי התרופה היא שגרמה להחרפות.
- 20.8.02 - החלה לקבל אפיס בדילול חדש, 3 טיפות פעם ביום, במי השתייה.
- 22.8.02 - עקב נפיחות  ואדמומיות חוזרות באוזן ימין, הוחלט לתת את התרופה רק מידי מספר ימים, לפי מצב האזניים. מצבה הכללי של הכלבה החל להשתפר בהדרגה בד בבד עם מצב העור.
- 24.9.02 - ביקורת ראשונה במרפאה מאז התחלת התרופה. הכלבה נראתה שמחה, כל הצלקות על הגב נעלמו והפרווה נראתה יפה ומבריקה. אוזן שמאל החלימה, אוזן ימין נראתה עדיין קצת מעובה ושחורה, ושני פצעים נצפו בצידה החיצוני. הומלץ להמשיך לתת את התרופה בצורה ספורדית ליום- יומיים, לפי הצורך.

מאז ועד חודש מאי 2003 היה מצב הכלבה יציב וטוב, ללא כל בעיות עור ואוזניים. היא קיבלה את התרופה ההומיאופתית לעיתים נדירות, לפי שיקול הבעלים.
- 10.5.03 - הופיעה המטומה באוזן הימנית. קליאו החלה לקבל שוב את התרופה פעם ביום.
- 1.6.03 – בבדיקה במרפאה נצפתה המטומה באוזן ימין, לדברי הבעלים ללא שינוי מאז הופעתה. כמו כן, נצפתה דלקת בשתי  האוזניים, מלווה באדמומיות מקומית ובהפרשות שחורות. האזניים נוקו וניתנה תרופה הומיאופתית נוספת  לטיפול בהמטומה.
-8.6.03 - עקב החרפה במצב האוזן והופעת גירוי בחזה, הופסק מתן אפיס ונמשכה קבלת התרופה הנוספת, פעמיים בשבוע.
- 15.6.03 - הנפיחות באוזן ירדה והגירוי בחזה נרגע.
- 27.6.03 - בעוד מצב העור והאוזניים משתפר, החלה דלקת בפרק תחתון ברגל ימין והותחל טיפול קונבנציונלי אנטי דלקתי.
- 5.7.03 - עקב החרפה מיידית בגירויים הופסק הטיפול הקונבנציונלי והכלבה החלה שוב לקבל אפיס פעם ביום.
- 20.7.03 - בדיווח האחרון נמסר על הטבה איטית במצב האוזן והעור. קליאו ממשיכה לקבל את התרופה ההומיאופתית בינתיים.


דיון וסיכום
המקרה של הכלבה קליאו מדגים היטב את חוק הדומה בהומיאופתיה, כלומר התאמת תמונת  החולה לתמונת התרופה. הסימפטומים הכרוניים של קליאו - דלקות וגירויים בעור ובאוזניים - הם בעלי מופע חריף, חזק ומהיר, כמו התגובה לעקיצת דבורה. התגובה של קליאו לכל תרופה, קונבנציונלית או הומיאופתית, הינה מהירה, חזקה ואף מוגזמת. כל התגובות והסימפטומים מלווים בתופעות של גירוי, נפיחות ואדמומיות שהינן מאד אופייניות להשפעת ארס הדבורה.
במהלך המעקב אחר תהליך הריפוי, שיכול להיות ארוך כמו במקרה הזה, על ההומיאופת לכוון את הטיפול ולווסת את מינון התרופה ההומיאופתית לפי התגובות, ההטבות וההחרפות הנצפות, וזאת לגבי כל מערכות החולה. לדוגמא, הופעת הדלקת המקומית ברגל בחודש יוני 2003 היתה כנראה סימפטום נלווה וקשור לתהליך הריפוי, בד בבד עם העלמות ההמטומה והדלקת באוזן. לכן, הטיפול בנוגדי דלקת החריף שוב את מצב העור. כמו כן, נראה כי החזרה התכופה על התרופה אפיס בשילוב עם הטיפול באהרליכיה ממש בתחילת הטיפול היא שהביאה לתגובה החריפה ולסימפטומים הקשים המקומיים והכלליים שפיתחה קליאו באוגוסט 2002.
הרגישות המחודשת בעור ובאוזניים בחודש מאי 2003, אחרי תקופת רגיעה של מספר חודשים, גם היא מתאימה לאפיס, בגלל העלייה בחום ובכמות האלרגנים בסביבה.
יחד עם זאת, רמת הגירויים פחתה בהרבה יחסית להתחלת הטיפול, וחלק מהסימפטומים המקוריים נעלמו בכלל (הפצעונים והגבשושיות על כל הגוף)  מה שמאשר כי מדובר בתהליך של ריפוי .
 תהליך הריפוי תלוי בגורמים רבים הנוגעים לתרופה ולחולה. תפקיד ההומיאופת הוא לנהל אותו כך שיהיה מהיר, עדין ומקיף ככל האפשר.

אולי יעניין אותך:

פטבסט - החנות המשתלמת ביותר בישראל

פטבסט - החנות המשתלמת ביותר בישראל

מזון וציוד לחיות מחמד ב10% אחוז הנחה ומשלוחים חינם! בכפוף לתקנון

קבלו קופון עכשיו »