חפש בעלי מקצוע:

מקשיבים לטבע: החוקים על פיהם מגדלים תוכים

מדוע אין להשאיר את התוכי לבד בבית או להניח את הכלוב במקום גבוה? ענבל סרטר, מומחית בעלי הכנף מצביעה על ההיגיון שבהתנהגות התוכי ומסבירה כיצד ניתן לגדל אותו בהתאם לחוקי הטבע


שתי נקודות מפתח בהבנת התוכי שלנו הן הכרת התנהגותו הטבעית וקריאה נכונה של שפת הגוף שלו. תוכים הם אינה חיה מבויתת, עצם העובדה שהם חיים אתנו בבית, מתקשרים ומסגלים לעצמם הרגלים בהתאם לאורך חיינו אינה אומר שהם מבוייתים, אלה שהם מחוברים או מוחתמים היטב.

ביות הוא תהליך אבולוציוני הנמשך מאות אלפי שנים, במהלכו האינסטינקטים הטבעיים של החיה נחלשים כאשר בד בבד מתפתחות תכונות המאפשרות ומקלות את החיים בחברת בני אדם.



מיקום הכלוב הוא קריטי עבור התוכי - ם נמקם אותו על ריצפה הוא לעולם לא יוכל לחוש ביטחון ורוגע


אצל תוכים הדרך לביות עוד ארוכה. הם עדיין מתבססים על האינסטינקטים הטבעיים שלהם ומפגינים התנהגויות 'פרא' גם בבית. על כן בכדי להשיג קשר טוב וחזק עם התוכי שלנו, עלינו לפרש נכון את  התנהגותם ולהגיב בהתאם. 

תוכי הוא חיית להקה
 

ראשית חשוב לזכור כי התוכי הוא חיית להקה המשמשת טרף לחיות אחרות, בין אם מדובר במינים שחיים בלהקות קטנות של 8 - 10 פריטים, ובין אם מדובר במינים שחיים בלהקות של עשרות או מאות. הלהקה היא מה שמאפשר להם לשרוד בטבע - כשאחד מהם אוכל, מחפש מזון, מנקה את נוצותיו או מנמנם להנאתו - תמיד מישהו אחר מחברי הלהקה דרוך להתריע מפני טורפים או סכנות אפשריות ולכן אחוזי ההישרדות של תוכי בודד שואפים לאפס. על כן ניתן להבין את חשיבות החיים בלהקה של התוכי. 

כללי החיים בלהקה הם חוקי ברזל עבורו והם אלו שמנחים אותו בכל סוג של פעילות או תקשורת איתנו. התוכי זקוק לקשר הלהקתי איתנו בכדי לחוש ביטחון וכדי להיות מאושר. 
 

כיצד היבט הלהקתיות בא לידי ביטוי בגידול שלו?


תוכי "שהוחתם" על ידי בני אדם למעשה השליך את האינטראקציה הלהקתית על הסובבים אותו – אנחנו. הוא ינהג בנו כלהקתו ויצפה מאתנו לאותו הדבר, משום שהוא אינו מבין את ההבדל בין תפיסות העולם השונות שלנו. אם נשאיר אותו לבד במשך שעות ארוכות יום אחר יום הוא יסבול מאוד, לא רק מבדידות ודיכאון, אלא גם מחוסר ביטחון וחשש תמידי לסכנה - מה שבהחלט יכול לגרום לאגרסיביות מצידו. 

עוד היבט להקתי חשוב הוא שמבחינתו מי שיהיה גבוה יותר בבית יהיה גם גבוה יותר בהיררכיה הלהקתית, ממש כמו שבטבע ככל שהתוכי נמצא על ענף גבוה יותר מעמדו בלהקה גבוה יותר. מסיבה זו חשוב למקם את הכלוב שלו בערך בגובה העיניים ועדיף אפילו מעט יותר נמוך, כך אנחנו נמנעים ממצב בו התוכי נמצא מעלינו ובעצם "שולט" בלהקה - מצב שעלול להביא לאגרסיביות ולנשיכות. 

במקביל גם חשוב לזכור שאסור לעולם למקם את הכלוב נמוך מידי, בטבע הם חיים על עצים והשאיפה שלהם היא כמובן לגובה- שם הם הכי בטוחים מפני סכנות וטורפים, ככל שהתוכי נמוך יותר כך מעמדו בלהקה נמוך יותר מה שגם אומר שהוא הראשון שהלהקה תקריב בשעת סכנה והוא גם הנגיש ביותר לטורפים. אם נמקם את כלוב התוכי שלנו על ריצפה הוא לעולם לא יוכל לחוש ביטחון ורוגע, הוא תמיד יחוש מאוים ובסכנה ותמיד ירגיש שהוא צריך להגן על עצמו מפני כל הטורפים הגבוהים שמסתובבים סביבו- אנחנו. מיותר לציין שתוכי מגן על עצמו בעיקר על ידי נשיכות- לכן גם כלוב שממוקם נמוך מידי אינו מהווה תנאי מחייה נוחים לתוכי ואינו תורם למערכת היחסים שלנו איתו.


אינסטינקטים של חיה נטרפת
 

דבר נוסף הנובע מכך שתוכי זו חיה נטרפת הוא שיש להם אינסטינקטים בסיסיים של הישמרות מפני טורפים, ואם נזכור שטורפים נוהגים להגיע מלמעלה או להתגנב מאחורי הטרף נבין מדוע תוכים לא אוהבים שמלטפים אותם בגב. גם לתוכי מוחתם וחברותי עדיין יש את אותם אינסטינקטים של אבותיו התוכים ושל קרוביו שחיים עדיין בטבע. אינסטינקט זה מתעורר באופן טבעי ובלתי נשלט בתוכי ברגע שאנו שולחים את היד ונוגעים בגבו או אוחזים אותו מהגב והכנפיים. התוכי לא יכול ליהנות ממגע כזה משום שהוא חש מאוים, גם אם הוא מכיר אותנו היטב, אחיזה בכנפיים גורמת לו להרגיש שבמידה ותצוץ סכנה לפתע הוא לא יוכל לברוח בתעופה. אגב אפילו אם מדובר בתוכי שכנפיו גזורות והוא מעולם לא עף, עדיין חשוב להשאיר את כנפיו חופשיות בכל עת.

אם ניגש אל התוכי תמיד מלפנים, עם יד מושטת ויציבה ואפילו צ'ופר קטן בכל פעם זה יעודד אותו להרגיש בטוח ונעים כשאנו מתקרבים וכמובן יקטין את הסיכוי שהתוכי ינשוך.


אינסטיקנט גוזלים


אינסטינקט נוסף שאנו יכולים להשתמש בו לטובת מערכת היחסים בינינו לבין התוכי הוא "אינסטינקט הגוזלים"- כאשר תוכית מסיימת להאכיל את גוזליה היא רוכנת מעליהם, מנקה את נוצות ראשם הקטנות ומשמיעה קולות עדינים. אנו יכולים לחקות התנהגות זו של האם על מנת לעורר בתוכי שלנו אינסטינקט גוזלי.

נוכל לקרב אותו לאזור החזה כך שירגיש את חום גופינו ואת דפיקות הלב, מה שגורם לו להיות רגוע ושליו, נלטף בעדינות את ראשו ונדבר אליו ברכות ובנועם - כך ניצור סיטואציה דומה לזו שאמו בטבע הייתה יוצרת עבורו בקן הנעים והבטוח בו אמור היה לגדול. 

מצב זה מרגיע מאוד ונעים לתוכי ומעורר בו את הגוזל המפונק החבוי בו. כמובן שבכך אנו מחזקים מאוד את הקשר בינינו לבין התוכי שלנו ועל אחת כמה וכמה אם מדובר בגוזל שאנו מחתימים בעצמנו ועושים זאת לאחר כל האכלה. 

מה שחשוב לזכור הוא שמצב זה נעים עבור התוכי אך ורק במידה שאינו נכפה עליו בכוח. אם מדובר בתוכי חדש או בתוכי בוגר שאינו רגיל לחיבוקים ואחיזה קרוב לחזה, המצב יכול להיות מלחיץ, מוזר ולא נעים עבורו ואז כמובן שנשיג בדיוק את התוצאה ההפוכה לזו שניסינו להשיג. אין להחזיק את התוכי בכוח במצב זה רק כדי "שיראה שזה נעים" - כי זה פשוט לא יקרה. תוכי שאינו רגיל למגע מסוג זה ואינו חש בנוח יש להרגיל לאט ובהדרגתיות למצב החדש, עד שלא יהיה ספק שהוא נהנה ממנו בדיוק כמונו.

זכרו, תוכי הוא חיה בעלת אופי ואישיות, לא רק משהו יפה שמתאים לכלוב או כצעצוע לילד. אם נשכיל לחקור וללמוד על התוכי שלנו ונספק לו את תנאי המחייה הטובים להם הוא זקוק וראוי, נזכה בחברות אמיתית, אהבה שאין שנייה לה ובן משפחה נוסף לכל דבר שיוסיף לחיינו אור, אושר, שמחת חיים ושובבות כמו שאף חיית מחמד אחרת לא תוכל לעשות.

אולי יעניין אותך:

אינפומד

אינפומד

אתר הבריאות של ישראל 

 

 

 

 

 

 

להמשך קריאה »

רשת זולו

רשת זולו

כל חיה והזולו שלה. מונה 10 סניפים ברחבי הארץ

להמשך קריאה »